על שאיבות בתקופת ההנקה, מנקודת מבט אישית.

בתור אחת שלא היה לה מספיק חלב במערכת ההנקה הקודמת שלי, אני שמחה וגאה על כך שרימון, בת עשרה חודשים בקרוב, לא קיבלה אפילו טיפה אחת של פורמולה עד היום.

תחליף חלב הוא לא מילה גסה עבורי, יובל גדל על הרבה מנות של פורמולה. ובגילה של רימון, כשהיא כבר אוכלת כל כך הרבה מזון מוצק, אם היא תקבל גם פורמולה מדי פעם זה לא שונה במיוחד בעיני מאשר לקבל כל דייסה או מזון אחר.

ובכל זאת, אני שמחה שאני יכולה לתת לה רק חלב שלי ועושה מאמצים בשביל שיהיה לה תמיד חלב שלי וזה מביא אותי לרשומה הזאת.

רימון הולכת למשפחתון מגיל 5 חודשים בערך. יוצאת מהבית בשבע וחצי, חוזרת אלי בארבע וחצי.

וחוץ מהשעות האלה יוצא לי גם לא מעט במסגרת העבודה לצאת שוב אחרי הצהריים או בערב מהבית ואפילו לנסוע ללוות לידות קצרות או ארוכות.

כל זה הופך את המשאבה לשותפה קבועה.

בהתחלה היתה לי את הסווינג עד שהיא התקלקלה ונשארתי עם המיני אלקטריק. בזמן האחרון, בגלל צרכי עבודה הצטרפה לארסנל גם אוונט הידנית.

ואני שואבת.

בשלב מסוים התחלתי לחבב את העניין. זה גרם לי להשתדל לחזור הביתה במהלך היום לפרק רגוע, גורם לי להפסיק את מירוץ העבודה כמה פעמים ביום (מה שהצורך לאכול בעצמי לא מצליח לעשות בד"כ), נותן תירוץ לזמן מול המחשב לעבודה, קריאה או אפילו משחק מטופש, נותן לי זמן לקרוא.

אבל, לא כל יום הוא יום של עבודה מהבית ושאר הימים עוברים עלי בהתרוצצות בין מקומות שונים, נסיעות, הדרכות הנקה, קורסי הכנה ללידה ארוכים, ליווי לידה וכו'.

להניק הרי אפשר בכל מקום, לי כבר אין בעיה. בישיבות עבודה, על ספסל ברחוב, הכל הולך. אבל שאיבה – זה כבר סיפור אחר.

ואני לקחתי החלטה – אני הולכת על זה. אני לא אשבר בגלל התנאים הלא נוחים, אני אשאב כשצריך וזהו (רק חבל שכל כך הרבה פעמים אין שום מקום אחר מתאים חוץ מהשירותים)

אז הנה, רשימת רוב המקומות ששאבתי בהם:

• בשלושה מתנ"סים שונים בעיר ובארץ
• באוטובוס (כל מה שצריך זה את המשאבה הידנית השקטה וספסל מרוחק)
• בשירותים של חדרי לידה בשני בתי חולים שונים.
• בתקליטיה של רדיו "קול יזרעאל"
• במשרדים של העמותה שלנו
• ברכב (כשאני חונה או כשמישהו אחר נוהג)
• בשירותים של הקניון
• בשירותים של מקדונלדס
• בבית של חברים

ואח"כ אני מסתובבת עם בקבוק או שקית חלב ומרגישה קצת כמו מישהו הולך עם דגימת שתן 

אני חושבת על סטרט אפ – בובה בצורת תינוק שהפה שלה הוא משאבה והגוף הוא מיכל אכסון מקורר שתאפשר לשאוב בשקט ובדיסקרטיות בצורה לגיטימית על כל ספסל בקניון. מישהו מרים את הכפפה?

גם אתן שברתן כמה מחסומי בושה בשביל לשמור על ההנקה ועל מלאי החלב?

באיזה מקומות חריגים יצא לכן לשאוב?

ודרך אגב, טיפ לגבי אכסון חלב – כשאתן בבית החולים בקשו מהתינוקיה שישמרו לכן בקבוקים ריקים של פורמולה – הם קלים לסטריליזציה ונוחים לאכסון והקפאה וחוסכים כסף על קניה של שקיות או מיכלי אכסון אחרים.

אם גם התינוק/ת שלכם הוא כזה אז אתם יודעים על מה אני מדברת.

הם לא מוכנים לאכול מהבקבוק. מסרבים בכלל לגעת בו, שמים בפה ומיד דוחפים עם הלשון ומוכנים לצום למשך כמה שעות טובות עד שיגיע הדבר האמיתי – חלב טרי, בטמפרטורה מדויקת של 37 מעלות צלזיוס, בזרימה מדויקת, במארז יפה, רך, ריחני וחמים והכי חשוב – כזה שמחוברת אליו אמא –
נא להכיר – סרבן בקבוק.

הם לא משתכנעים מחיקוי הפלסטיק הזה, עם או בלי ביספנול.

אז קודם כל – הם בחברה טובה. בזמן האחרון פנו אלי בערך פעם בשבוע אמהות עם סיפור כזה. וכמו תמיד כשאני נתקלת בנושא אחד מספיק פעמים זה דוחף אותי להגיע לכתוב עליו.

וזה גם אומר שהם תינוקות אינטילגנטיים, בעלי רצון אישי חזק, בטחון עצמי, נחישות ויכולת שליטה בחייהם.

אם זה לא מרגיע אותך עדיין אז אני אשתף אותך בידע ובתובנות שלי בעניין.

בשורה התחתונה – עוד לא שמעתי על תינוק שלא אכל בסופו של דבר כך או אחרת גם כשהציצי, ביחד עם האמא שמחוברת אליו, לא היה בסביבה.

ולפני זה –

ברוב, אם לא בכל המקרים, הבעיה היא לא טכנית – כלומר אם הם רק ירצו הם יאכלו מצויין גם מהבקבוק. הבעיה היא עקרונית.

מקרים מיוחדים יתאפיינו כנראה בצורה קצת שונה – נניח תינוקות שפטמת הבקבוק גורמת לרפלקס הקאה או שיש איזשהי בעיה אמיתית שבאה לידי ביטוי בעוד דרכים. אני לא נתקלתי עדיין במקרה כזה אבל אם אתם חושדים שבמקרה הספציפי שלכם הבעיה אינה סרבנות עקרונית חשוב לפנות ליעוץ אישי.

מי שיכול להחזיק בעקרונות (ואפילו אם הוא בן חודשיים) יכול לקחת אחריות על הבחירה שלו בנוגע לתזונה של עצמו. תינוק/ת שמספיק נחושים לא לאכול מבקבוק הם לרוב גם מספיק חזקים, בריאים ובעלי יצר השרדות מפותח שאם הם מעדיפים לא לאכול מבקבוק בשלב ראשון פשוט צריך לכבד את החלטתם ולא להיות מודאגים יותר מדי. הם לא ירעיבו את עצמם בצורה שתפגע בהם ושביתת הרעב בה הם פתחו לא תזיק להם בשום צורה בשלב המיידי.

אני מכירה כמה תינוקות (יש לי חברה טובה שזה כבר התינוק השלישי שלה שעושה שביתות רעב בימים הראשונים שהיא חוזרת לעבודה משבע וחצי בבוקר ועד ארבע וחצי אחה"צ שהיא באה לקחת אותו) שבאמת לא אוכלים כשהם לא עם אמא למשך כמה ימים. בהדרגה הם מבינים שזה לא הולך להשתנות ומוכנים להתרגל לבקבוק ובסופו של דבר העניין נפתר ללא כל מאמץ מיוחד.

אז אחרי ששיחררנו את האחריות והבנו שהם עשו בחירה אפשר לראות איך בכל זאת מקלים עליהם את המעבר.

לפעמים זה סוג הפטמה. ניתן לשנות את סוג הבקבוק. לפעמים עוזר להשתמש בבקבוק פלייטקס שהפטמה שלו היא מגומי רך חום כמו המוצצים שהיו פעם.

גם תינוק שלא מוכן לקבל בקבוק יאכל בד"כ בלי התנגדות עם ישקו אותו בעזרת כפית או בעזרת כוסית (שימו לב שהיא לא עם שוליים חדים אלא מעוגלים). פשוט מחזיקים אותם בחצי ישיבה ומוזגים בעדינות לפה. זה בהחלט יכול להיות מספק. מכיוון שזה לא דומה בכלל להנקה אז זה לא נתפס כתחרות או כתחליף אלא כמשהו אחר לגמרי ולכן לא מעורר התנגדות (כמו שהם לא מתנגדים להכניס לפה צעצועים או להתחיל מוצקים). החסרון הוא שזה יותר איטי ושנשפך יותר חלב.

חשוב כמובן לנסות שמי שנותן את הבקבוק זה לא אמא ולנסות לעשות את זה כשאת לא בבית.

אצל תינוקות גדולים יותר שהם כבר ממש יכולים לשחק בצעצועים ניתן להכניס בקבוקים לסלסילת הצעצועים ולהוציא את זה כמו כל צעצוע אחר וכך ליצור חשיפה והכרות וליַדֶד אותם עם הבקבוק לא בסיטואציה שקשורה לאוכל וכשאין את ההקשר של בקבוק=מנסים לגזול ממני את ההנקה ואת אמא.

בכל מקרה חשוב לא ליצור פה מאבק. מאבק רק מגביר את ההתנגדות וגם מייצר מטענים שליליים ולא טובים בנוגע לאוכל שיוצרים הקשרים לא נכונים לנושא באופן כללי. זה נכון לאורך כל החיים – לא כדאי להכריח, לתמרן, להתכנן ולשכנע ילד לאכול. כשילד רעב, אם אין לו מחלה כלשהי שמשבשת לו את המנגנונים הטבעיים, הוא יאכל. אולי פחות ממה שחשבנו, אולי יותר מאוחר אבל הוא לא ירעיב את עצמו. כל העניין שאנחנו עושים סביב זה משאיר לנו אח"כ ילדים שהופכים להיות מבוגרים עם תסביכים שקשורים לאכילה. אכילה כענישה עצמית, כפיצוי עצמי ועוד.

תציעו להם – ירצו יקבלו, לא ירצו, לא יקבלו. תסמכו עליהם.

אשמח אם הורים שהיו להם ילדים סרבני בקבוק ישתפו ויספרו על ההתמודדות שהיתה להם עם זה.

אחרי נסיון עם סרבני בקבוק רבים מגיל חודש והלאה, כאלה שסובבו את הראש, צרחו, צמו ולא אפשרו לאמהות שלהן לצאת מהבית – אני יכולה לומר שיש דרך בטוחה להצלחה והיא יכולה להעשות עם הרבה כבוד, הכלה ויצירתיות.

 

ניתן לקבל הסבר על התהליך המלא ושיחת יעוץ ראשונית כאן

והנה תמונה של עדי ובתה ששלחה לי בגאווה אחרי תהליך שנראה היה בלתי אפשרי והפך לאפשרי ביותר.

שוב יצא לי להתקל בזמן קצר באותה התופעה וזה דוחף אותי לכתוב עליה קצת.

פתאום את רואה נקודה לבנה על הפטמה.

אחת מהפטמות פתאום כואבת למדי אחרי תקופה שכבר הנקת ללא קושי או כאבים.

אזור אחד של השד מרגיש כואב, קשה ומלא ואת לא מצליחה לשחרר אותו למרות שאת מניקה, שואבת ומנסה לסחוט את השד (בזמן ששאר השד רך ולא כואב).

כל התופעות האלה יכולות להיות קשורות לסתימה בקצה צינורית החלב.

הסתימה יכולה להגרם מעור שכיסה קצה של צינורית חלב. לפעמים זה קורה בעקבות פצע או שפשוף בקצה הפטמה שהתאחה וסגר את הפתח. במקרה כזה זה יכול להראות ממש כמו שלפוחית לבנה.

הסתימה יכולה להיות מגוש במרקם גיר, מעין חלקיק לבן ונוקשה שנוצר ממשקעי חלב ותקוע בקצה הצינורית ולא מצליח להשתחרר בעצמו.

לעיתים הנקודה הלבנה נראית ממש בבירור לאורך כל הזמן אבל הרבה פעמים היא מאוד קטנה ורואים אותה בעיקר מיד אחרי הנקה או שאיבה.

סתימה כזו יכולה לגרום לכאב חזק בפטמה עצמה ועם הזמן יכולה לגרום לכך שהצינורית שמובילה אליה וכל "שיח נאדיות החלב" שמתחבר אליה מתמלאים בחלב ויוצרים גודש מקומי כואב שיכול אפילו להגיע לדלקת.

לחלק מהנשים יש נטיה רבה יותר לתופעה הזו והן יחוו אותה פעמים חוזרות אבל הרבה נשים עלולות להתקל בזה באופן חד פעמי במהלך תקופת ההנקה.

בחלק מהמקרים הסתימה פשוט תפתח בעצמה באחת ההנקות בעקבות השאיבה החזקה ואז זה יעלם אבל לעיתים צריך להתערב.

הפתרון יהיה פתיחה של קצה הצינורית.

זה בסה"כ פשוט אבל פעולה קצת פולשנית.

ניתן לסייע לזה לקרות מעצמו על ידי קומפרסים עם מים חמים לפני ההנקות ומריחה של שמן זית (או הספגה של קצת שמן זית בפד) לריכוך של העור  לפני הנקה או לעשות זאת כהכנה להתערבות.

במקרה שגם הקומפרסים לפני ההנקה לא עזרו הפתרון יהיה לפתוח את קצה הצינורית באמצעות מחט דקה.

מכיוון שזו פעולה פולשנית עדיף שיעשה זאת רופא.

למרות מה שכתבתי הרבה נשים פשוט מנסות בעצמן ופותרות את הבעיה בלי לחכות לרופא (שכדאי להגיד שנראה לי שרוב הרופאים לא התנסו בזה ולא בהכרח יהיו בטוחים מה לעשות).

אם מנסים לפתוח את זה בעצמך צריך לקחת מחט דקה ולחטא אותה באש או אלכוהול ואז בעדינות בעדינות להכניס מתחת לרקמת העור באזור הנקודה הלבנה ולנסות לפתוח (כמו שפותחים להוציא קוץ שנתקע מתחת לעור). לפתוח מעט ואז לנסות לסחוט את האזור. מכיוון שזה בעיקר עור חיצוני מת זה לא אמור לכאוב בכלל או כמעט בכלל.

אם זו שלפוחית אז הפתיחה של העור יכולה פשוט לשחרר את זה. אם זה גרגיר אז צריך יהיה לנסות להוציא אותו עם קצה המחט.

אחרי הפתיחה כשנסחוט את השד בד"כ יצא מעין "שרוך" של חלב שנקרש והפך להיות דומה ללבן.

תשקלו למרוח משחה אנטיביוטית אח"כ כדי להגן על המקום (דרמקומבין למשל).

אם הפעולה הצליחה נוכל לסחוט את הצינורית המלאה בקלות ובמהירות, הכאב בפטמה יעלם מיד והכאב בשד יפתר במקום.

תגובות שקיבלתי למאמר זה:

ורד כתב/ה,

02/04/2012 בשעה 19:59

מדהים! הייתה לי הנקודה הזאת והכאבים מאד חזקים… אני מחפשת מידע כבר 3 ימים ברשת ולא מצאתי בשום מקום פתרון (מעבר לקומפרסים חמים…". עשיתי את מה
שאמרת עם המחט- וזה עבד- הכאב עבר מיד. כל הכבוד!אני מודה לך מאד!

Liat Weiss כתב/ה,

21/08/2012 בשעה 20:44

היי נעמה,

• תודה על הפוסט! אכן אין הרבה נשים שמודעות לבעיה.
  גם לי הופיעה נקודה לבנה כזאת בקצה הפטמה וזה שורף מאוד! הלכתי לט. חלב והאחות שם אמרה לי למרוח דקטרין 3 פעמים ביום ולהיות סבלנית…. חיכיתי 3 ימים והחלטתי לנסות לפתוח בעצמי עם מחט מחוטאת. זה פתר את הבעיה באופן זמני (למרות שלא יצא שום שרוך לבן אצלי…..יצא פשוט חלב מימי מיד) ועכשיו אחרי יומיים זה שוב פעם חזר רק שהפעם אני מרגישה גם גודש רציני – מה עושים? לנסות לפתוח שוב? האם דקטרין מספיק טוב למריחה אחרי שפותחים את השלפוחית (במקום דרמקומבין?) תודה על העזרה!imhaima2 כתב/ה,22/08/2012 בשעה 5:53הי ליאת,
  שמחה שהועלתי.
  אם את רואה שוב נקודה אז בהחלט כדאי שוב לפתוח ואז לעסות ולשאוב (והכי טוב להניק).
  הנקודה יוצרת סתימה שגורמת להצטברות חלב ומובילה לגודש.
  אני לא בטוחה בכלל שצריך למרוח משהו מכיוון שהדקטרין והדרמקומבין הינן תרופות נגד פטריות שזו לא הבעיה במקרה שלך.
  יש לחלק מאתנו נטייה לסתימות כאלה בקצה הצינורית. גם אצלי זו היתה תופעה חוזרת ופשוט עקבתי באופן יותר צמוד ופתחתי את הסתימות לפני שנוצר גודש.
  אם את רוצה להתייעץ לגבי התרופה עדיף לדעתי לפנות למירי לייבוביץ בפורום שלה או בטלפון.

שרה כתב/ה,

13/11/2012 בשעה 9:27

תבורכי מנשים באוהל!!!
אני מניקה את ביתי אחרי שהנקתי כבר את שלושת ילדי שגדלו כבר.
מהילד השני שלי נתקלתי בתופעה, כל פעם זה היה רק בצד אחד. לצערי האחות במרפאה ממש לא עזרה (אם נתבטא בעדינות), כך שתמיד בשלב מסויים בהנקה הנקתי בעיקר מצד אחד. אמא שלי שהניקה את כולנו הכירה את התופעה אבל לא ידעה מה עושים חוץ מכך שצריך להמשיך להניק ולנשוך שפתיים.
הבוקר חיפשתי באינטרנט מה לעשות והגעתי לבלוג שלך.
עשיתי עם המחט המחוטא והפלא ופלא הכאב באמת נעלם.
ממש תודה הייתי כבר אובדת עצות…

13/11/2012 בשעה 9:49

שמחה לשמוע שזה עזר ואת מוזמנת להמליץ גם לחברותייך על הבלוג.
אפשר כמובן גם לעשות יעוץ טלפוני במקרים שהמאמרים לא מספיקים כדי לפתור את הבעיה.
יפעת כתב/ה,

07/02/2013 בשעה

היי, חוויתי אתמול בדיוק את מה שתיארת כאן בבלוג. לשמחתי, לא הייתי צריכה לפתוח את הסתימה באופן מלאכותי. הבוקר הבן שלי היה כל כך רעב ומתוסכל שהוא ממש השקיע מאמץ בהנקה וזה סופסוף נפתח. עכשיו אין לי גודש אבל יש לי עדיין נקודה לבנה על הפטמה. האם זה סימן לכך שזה יחזור וייסגר במהרה?
עם הילדה הגדולה שלי היו לי מלא צרות בהנקה, כולל צינורית סתומה שפתחתי אותה בעצמי אחרי שאיבחנתי את עצמי. זה היה בשבת וכדתיה טובה לא היה לי אינטרנט לבדוק בו מה לעשות. מתוך התסכול שלי והכאבים פעלתי לפי האינסטינקטים שלי ועשיתי בדיוק את מה שתיארת פה, ומסתבר שזה היה הפיתרון הנכון (ביום ראשון לאחר מכן הלכתי לרופאה שנזפה בי שלא עושים דברים כאלה לבד). בכל אופן, גם אז נשארה לי נקודה לבנה (במקום השלפוחית שפוצצתי) וזה רק חזר על עצמו כל הזמן עד שנכנעתי ולקחתי כדורים להפסקת החלב.
אני חוזרת להווה – האם צריך לוודא שלא תהיה בכלל נקודה לבנה על הפטמה? איך עושים את זה?
imhaima2 כתב/ה,

10/02/2013 בשעה

הי יפעת,
לא בהכרח צריך להפטר מהנקודה. יש פעמים שהנקודה לא מפריעה.
במידה ואת רואה שהענין חוזר, אני ממליצה להתייעץ טלפונית איתי או עם יועצת אחרת עם נסיון בזה כדי לבדוק מה הגורם וכיצד אפשר להמנע מזה.

קריס כתב/ה,

18/04/2013 בשעה 3:31

היי נעמה. ושב…תודה ענקית עבור האינפורמציה !
הנקודה הופיע השבוע, לאחר שנוצר לי גודש. עשיתי קומפרסים חמים ולסירוגין קרים, הגודש נעלם, אך כפי שכבר כתבתי נוצרה נקודה לבנה. מיד חיפשתי באינטרנט…ומצאתי אותך:-) רק שלא דקרתי את עצמי במחט ולא הספקתי אפילו לגשת לרופא, והנקודה נעלמה לה. כנראה, הקטן שלי( בן 7 חוד׳) פתח אותה בזמן הנקה. לא מרחתי שום משחה והמשכתי כרגיל. הבעיה שהפטמה עדיין מן צורבת, צריבות קטנות שבאות והולכות. מה זה? ממה זה נובע? האם יתכן שזה לא נגמר?ומה ניתן לעשות? תודה מראש

• קריס כתב/ה,

  18/04/2013 בשעה 7:22

  היי, בוקר טוב. הבוקר גיליתי כי הנק׳ חזרה, והופיעה על אותה פטמה במקום אחר. נא לעזרתך!!! תודה מראש

  • imhaima2 כתב/ה,

    18/04/2013 בשעה 9:11

    הי,
    האם הצריבות מופיעות רק בהנקה? האם הן מופיעות רק בפטמה עצמה?
    יכול להיות שיש שם שפשוף קטן, יכול להיות שזה התכווציות של הצינוריות כמו זרמי חשמל,
    לפעמים צריבות הן סימן לפטריה אבל אז אמורות להיות תחושות כמו דקירות של מחטים לא רק בהנקה ולא רק בפטמה.
    בקשר לנקודה שחזרה – האם היא כואבת?
    אם לא אז אולי הכי נכון להתעלם ממנה.
    אם היא כואבת נסי לעשות קומפרסים של מים חמים עם שמן זית לפני ההנקה ואולי היא שוב תפתח מעצמה.
    אם לא, אפשר לנסות את עניין המחט.

  • קריס כתב/ה,

    18/04/2013 בשעה 18:26

    הן מופיעות לעיתים בהנקה ולעיתים גם אחריה , אך רק בפטמה. אמרת כי אם זו פטריה..אז הדקירות לא רק בפטמה, אלא בכל איזור החזה? אצלי זה רק על הפטמה. אני כרגע גרה בחו׳ל, ולצערי לא אוכל לטלפן. בכל מקרה אכניס את המספר לזכרון…חשוב! אני רק חוששת שהדבר לא יגרום לי לבעיות
    יותרות, חמורות יותר, למרות שאין גןדש כרגע.

    imhaima2 כתב/ה,

    23/04/2013 בשעה 20:41

    נשמע לי שזה באמת פשוט איזושהי רגישות.
    תמשיכי לעקוב ואם תצטרכי יעוץ בחו"ל, אפשר לקבוע לסקייפ או שאעזור לך למצוא יועצת שגרה באזור שלך.

    יפעת כתב/ה,

    17/05/2013 בשעה 7:48

    היי נעמה,
    היתה לי צינורית סתומה ופעלתי לפי מה שתיארת. ברגע שהמחט (המחוטאת כמובן) רק נגעה בנקודה הלבנה מיד פרצה טיפת חלב החוצה. אח”כ הקטן כבר ינק בשקיקה והגודש נעלם.
    מאז, כבר שבוע לא חזר הגודש כלומר הצינורית לא נסתמה מחדש, אבל הנקודה הלבנה נשארה ואותו אזור נקודתי בפטמה קשה ותפוח ומאוד רגיש למגע. בתחילת הנקה וגם אחרי נורא כואב לי בנקודה הזו. שללתי פטריה, ניסיתי קומפרסים חמים וגם קרים (הקרים עוזרים קצת יותר), אבל לפעמים זה נרגע רק אחרי שעה-שעתיים של דקירות וכאבים. הכאבים הם רק בנקודה הזו בפטמה ולא בשד עצמו. ואחרי שזה נרגע אז לא כואב לי כלום, עד להנקה הבאה. כמו כן, כואב לי יותר אחרי ההנקה של הבוקר – אולי זה קשור לכמות החלב שיוצאת (כי בבוקר יש הרבה יותר חלב משאר היום) או למשך הזמן של פעולת המציצה-יניקה מאותו צד.
    ניסיתי גם לשנות תנוחות הנקה אבל זה לא עזר ולא שינה דבר. אני כמובן מקפידה לשים הרבה פעמים משחת לנסינו במשך היום וגם הולכת "מאוורר"…
    חשבתי שאולי הזדהם לי קצת קצה הצינורית הזו למרות המחט המחוטאת, אבל אם זה היה זיהום ואני לא מטפלת בשום משחה אנטיביוטית, הייתי מצפה שזה יתפשט ויעשה הרבה יותר גרוע ולשמחתי זה לא!
    מה עוד יכולה להיות הסיבה לזה? מה אפשר לעשות כדי להקל? איך גורמים לאזור להחלים??
    תודה מראש, יפעת

    • • imhaima2 כתב/ה,

        22/05/2013 בשעה 7:59

        יפעת שלום,
        אין לי תשובת בזק לשאלתך.
        יש לי שני כיוונים ששווה לבדוק:
        1. התכווצויות של אוקסיטוצין וזרימת חלב. הן מתבטאות בד"כ בתחושה של זרמי חשמל שיכולים להיות כואבים למדי. קורים הרבה פעמים בשלב הראשוני של שחרור האוקסיטוצין אחרי הגירוי הראשוני של השד ובזמנים שהשד מתמלא מחדש לאחר שהתרוקן (ולכן מופיעים לפעמים דווקא יותר אחרי ההנקה). אבל מכיוון שאת אומרת שזה כואב למגע זה פחות מתאים לאפשרות הזאת.
        2. איזושהי סתימה מקומית שעדיין לא נפתחה.

        מה המיקום המדויק של הנקודה על הפטמה?

        אני ממליצה לך לנסות להשרות את כל האזור של הפטמה במים חמים (לא חמים מדי) למשך זמן לפני ההנקה. אולי העור יתרכך ואז ההנקה תשחרר את מה שעוד נשאר שם.
        כדאי גם לשלב במריחת שמן זית על הפטמה במטרה לרכך את העור (ולנקות לפני ההנקה).

        במידה וזה לא יעזור, הייתי ממליצה ללכת לרופאה שמתמחה בהנקה.

        סמדר כתב/ה,

        09/06/2013 בשעה 19:18

        האם יתכן שנקודה לבנה כזו תופיע עוד לפני תחילת ההנקה (אני בהריון, בשבוע 31). שמתי לב לנקודה דומה מאוד לזו שבתמונה, על הפטמה השמאלית שלי. היא לא כואבת בכלל, אבל בכל זאת מטרידה כי לא הייתה שם קודם. עוד אציין שהיא לא תמיד נראית אותו דבר- לעיתים נראית לבנה, נוקשה ובולטת מתוך האזור שמסביבה, ולפעמים הגוון שלה יותר אדמדם- קרוב לגוון של הפיטמה כולה והיא רכה ולא מזדקרת מהפטמה. מה זה? האם אני צריכה להיות מודאגת?

        imhaima2 כתב/ה,

        09/06/2013 בשעה 20:43

        הפטמה והשד שלנו הם אזור רב תופעות.
        זה נשמע כמו משהו נורמלי מאוד. אולי סוג של בלוטת מונטגומרי (כמו הבלוטות שמסביב לפטמה ותפקידן להפריש חומר סיכה לשמירה על הלחות של העור).
        לא סיבה להיות מודאגת.
        רוב הסיכויים שלא תרגישי אותה גם בהנקה.
        לא כדאי לדאוג בגלל משהו עתידי בלתי ידוע.
        אם יתפתח שם משהו בזמן ההנקה נוכל להבין הרבה יותר את הסיבות ואת הדרכים לטפל, אם בכלל יהיה צורך.

        מיכל כתב/ה,

        12/10/2013 בשעה 5:50

    שלום,
    האם יכולה להיות סתימה בצינורית ועדיין שיצא חלב ללא תלונות התינוק?

    אני מניקה מזה כחצי שנה. בשבוע האחרון החל לי כאב עז בפטמה השמאלית. את הכאב אני מרגישה כמעט כלהזמן וכמובן, שהכי כואב בשעת ההנקה.
    אין סימנים חריגים על הפטמה למעט יותר בלוטות קטנות מסביב לה, שלעיתים יש לי הרושם שהן גורם הכאב.
    השינוי היחיד שעשיתי הוא שחזרתי לעבודה (אני שואבת כל יום פעם אחת בד״כ -התינוק כבר אוכל שתי ארוחות פירות וירקות בזמן שאני בעבודה).
    בנוסף, השד רגיש וכואב מעט במגע/ מישוש, אך ללא תחושת גודש (הספקתי לחוות דלקת וגודש בתחילת ההנקה).
    לצערי חוויתי כאבים בעבר והתנסיתי בכך שאף רופא לא יודע לסייע בכאבים הקשורים להנקה (רופא משפחה, עור, מומחה לשד) ואשמח לעצה…

    imhaima2 כתב/ה,

    12/10/2013 בשעה 20:59

    יכולה להיות סתימה מאוד נקודתית, גם באזור פנימי של השד וגם בפטמה.
    יכולה להיות סוג של דלקת בבלוטות מונוגומרי מסביב לפטמה.
    לפעמים הנקה פחות סדירה גורמת לבעיות כאלה, זה עניין של נטיה.
    יכול להיות שיש איזשהו גודש בנקודה פנימית של השד.
    יכול להיות שאלו שתי בעיות שלא קשורות ויכול להיות סימפטומים לאותו הדבר.
    האם הפטמה מלבינה? נסי לבדוק האם חימום של הפטמה עוזר.
    יכול להיות שזה בכלל פטריה – האם יש פטריה באזור החיתול של התינוק? פטריה וגינלית? האם הפטמה נראית אולי יותר יבשה, או יותר מבריקה?
    אני ממליצה לך להפגש עם מדריכת הנקה מנוסה שתראה ותרגיש את השד כי נראה לי שקשה לאבחן את הבעיה בייעוץ מרחוק.
    אני יכולה לנסות לקשר אותך למדריכת הנקה באזורך.
    אם את רוצה, אפשר לנסות גם בייעוץ טלפוני. 052-4696834

    מיכל כתב/ה,

    13/10/2013 בשעה 20:00

    היום שאבתי ולעומת צד ימין, הזרימה הייתה מאוד איטית (ימין 8 דק 160 ושמאל חצי שעה בקושי 130 פלוס סחיטה)… מכאן שיערתי שמדובר בסתימה ואחר קראתי מה שכתבת שחיזק זאת. אז ניסיתי בהנקה האחרונה תנוחת פוטבול ועכשיו כמעט ולא מרגישה כאב.. מקווה שזה נפטר.
    מקווה שסיימתי עם הכאבים.
    תודה רבה בינתיים. עזרת לי המון!!! וכיף שיש למי לפנות.

     imhaima2 כתב/ה,

  • 13/10/2013 בשעה 20:32

    שמחה מאוד ובאמת מקווה שנפתר ולא יחזור וכיף שאפשר לעזור גם מרחוק.

     מיכל כתב/ה,

    16/10/2013 בשעה 18:17

    ערב טוב.
    לצערי הכאב חזר יום למחרת.
    הייתי אצל רופא שפחה ורופא עור והם לא ראו כלום.
    מבאס להניק עם כזה כאב.

    imhaima2 כתב/ה,

    16/10/2013 בשעה 18:20

    ממליצה לך לפנות למדריכת הנקה מנוסה מהאזור שלך או אפילו לרופאת הנקה.
    באמת, לא רק שמבאס, אלא שגם אין שום סיבה להניק עם כאב כזה ולא למצוא פתרון.
    מאיפה את? אני אפנה אותך למישהי מהאזור שלך.

  • מיכל כתב/ה,

    16/10/2013 בשעה 18:25

    משהו נוסף. נראה שהתינוק פחות נהנה לאכול מהצד הכואב… זז הרבה. אבל יחד עם זאת, בסחיטה ידנית אחרי שהוא מסיים, יש זרם חזק.
    אוף, לא ברור לי.

    • imhaima2 כתב/ה,

      16/10/2013 בשעה 18:31

      אולי דווקא יש בו זרמים חזקים מדי?
      בקיצור- הייעוץ מרחוק פה, עם כל הרצון, כנראה לי יספיק.
      בחלק מקופות החולים יש היום גם החזרים על הייעוץ והשקט הנפשי שווה הרבה אז אל תתפשרי.

      מיכל כתב/ה,

      17/10/2013 בשעה 19:22

      אני מיבנה. אשמח להפניה לרופאת הנקה באיזור.
      המון תודה.
      מירי כתב/ה,

      11/05/2014 בשעה 8:50

      שלום,
      הופיעה אצלי הנקודה הלבנה מלווה בכאבים, פתחתי בעזרת מחט ואכן הכאב והנקודה נעלמו, עד שקראתי את המאמר לא מצאתי הסבר לכאבים שלי, תודה!

האקדמיה האמריקאית לרפואה ממליצה לכל האמהות להניק 6 חודשים הנקה מלאה ולהמשיך להניק עד גיל שנה לפחות.ארגון הבריאות העולמי ממליץ להניק עד גיל 6 חודשים הנקה מלאה ולהמשיך להניק עד גיל שנתיים ויותר.

למה ארגוני הבריאות ממליצים על הנקה?
מהם יתרונות ההנקה?
מה שונה כל כך בין חלב האם לבין הפורמולות?
מה שונה בין יניקה לבין אכילה מבקבוק?
ולמה כדאי לנו, האמהות, להניק?

יתרונות חלב האם על הפורמולה לתינוק 

תינוקות יונקים חכמים יותר –
•       תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אינטיליגנציה נמוכה יותר בממוצע מתינוקות הניזונים מחלב אם. במחקרים נמצאו הפרשים של בין 3 ל 8 נקודות I.Q הפרש לטובת תינוקות יונקים. הפרשים גדולים יותר נרשמו אצל תינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך ביחס לגיל ההריון או נולדו טרם הזמן.

• תינוקות יונקים בריאים יותר –
  •       הגנה על מערכת העיכול – חלב האם מכיל גורמים אנטי זיהומיים שמשמידים חיידקים וגורמי זיהום נוספים במערכת העיכול.
  •       החיידקים הידידותים שבחלב האם יוצרים שכבת מגן על מערכת העיכול ומונעים חדירה והתיישבות של חיידקים ומולקולות מזיקים אל מערכות הגוף האחרות של התינוק.
  •       הלקטופרין בחלב האם פועל ביחד עם נוגדנים נוספים ומדכא התפתחות של חיידקי קולי(E.coli). חיידקי הקולי הינם הגורם העיקרי לזיהום במעי תינוקות (Kelly, 2000 ;Orrhage, 1999)
  •       חיזוק המערכת החיסונית – חלב האם מכיל נוגדנים למגוון גורמי מחלה שהאם נחשפה אליהם. כשהתינוק יונק הוא מיד נחשף למגוון אורגניזמים שהאם כבר נחשפה אליהם בעצמה. התינוק מקבל את הנוגדנים גם דרך השליה במהלך ההריון וגם כשהוא יונק מיד אחרי הלידה ובהמשך. כל עוד התינוק והאם נמצאים באותה הסביבה פחות או יותר, ימשיך התינוק לקבל דרך החלב נוגדנים לרוב גורמי המחלה שסביבו (Hanson, 2004b).
  •       ניצול טוב יותר של המזון – חלב האם מכיל אנזימים שעוזרים לתינוק לפרק את סוכר החלב, שומנים ופחמימות שונות ועוזרים לספיגת סידן.
  •       חלב האם מכיל לקטופרין – חלבון הקושר את הברזל ועוזר בספיגת ברזל.
  •       הגברת ההגנה מפני דלקות וזיהומים שונים כגון:
  rsv – נגיף הגורם לזיהומים באף ובגרון והוא הגורם הנפוץ ביותר לדלקת סימפונות ודלקת ריאות בילדים.
  דלקת האוזן התיכונה.
  אלח דם (זיהום דם חמור).
  רוטה-וירוס (rotavirus – נגיף מעיים שגורם לשלשולים קשים).
  דלקת קרום המוח.
• הנקה התגלתה כמגינה נגד לוקמיה ולימפומה (Parrilat 2002; Bener, 2001; Shu, 1999).
• לנשים שהונקו בילדותן יש פחות סיכון לחלות בסרטן השד בבגרותן (Potischman, 1999; Freudenhim, 1994).
• תינוקות יונקים מפתחים פחות מחלות כרוניות ומחלות אוטואימוניות(מחלות בהן המערכת החיסונית תוקפת את עצמה)במהלך חייהם כגון:
  מחלת קרוהן (Crohn's).
  סוכרת נעורים
  מחלת פרקים בילדים
  טרשת נפוצה
  צליאק

•       הגנה מפני גורמי סיכון:
לחץ דם גבוה
כולסטרול גבוה ומחלות לב
השמנת יתר שהינה אחת מבעיות הבריאות העיקריות בעולם המערבי.תינוקות יונקים סובלים פחות מאלרגיות –
חלב אם מפחית הופעת אלרגיות אצל תינוקות מכיוון שהוא עוזר בהבשלת מערכת העיכול ויוצר שכבת מגן על המעיים.

חלב אם חשוב במיוחד להזנת פגים -חלב אם חיוני במיוחד לפגים. חלב של אם לפג מכיל מרכיבים מועילים במיוחד לתינוק.לפגים מערכת עיכול לא בשלה היכולה לגרום לקשיים רבים בעיכול מזון, בספיגתו ובהגנה מפני גורמי מחלה. חלב אם הינו המזון הקל ביותר לעיכול, מתאים ביותר לצרכיהם היחודיים ונותן להם את ההגנה הגבוהה ביותר מפני מחלות.פגים הניזונים מחלב אם, אפילו מחלב אם שנתרם מאם לתינוק בוגר יותר, הינם בעלי התפתחות  עצבית טובה יותר מאשר לניזונים מפורמולה.

יתרונות היניקה לתינוק

•       בהנקה השליטה בקצב האכילה נמצאת אצל התינוק.
•       אי אפשר לכפות הנקה, לעומת זאת, ניתן "לדחוף" בקבוק גם כשהתינוק אינו מראה סימני רצון.
•       בהנקה התינוק מווסת את כמות המזון שהוא צורך. בשימוש בבקבוק יכולה להיות זרימה מהירה של המזון הגורמת לו לצרוך כמות גדולה יותר של מזון ממה שבאמת הזדקק לה.
•       בהנקה התינוק, באמצעות שינוי בדפוס היניקה (הנקות קצרות ותכופות או הנקות מרווחות יותר) יכול לשלוט בהרכב החלב שהוא צורך ולצרוך חלב יותר מימי או יותר שומני לפי הצורך הקלורי והבריאותי שלו.
•       פעולת היניקה משתמשת בשרירים רבים הרבה יותר במערכת הפנים והלסת וגורמת להתפתחות טובה יותר של המבנה האורטודנטי.
•       פעילות המציצה שביניקה עוזרת להפעלת מערכת העיכול כולה כולל הקלה בשחרור צואה.
•       פעולת המציצה גורמת לשחרור של יותר רוק המכיל אנזימים  המסייעים לעיכול טוב יותר של המזון.
•       פעולת המציצה מעודדת הפרשת הורמונים שונים במערכת העיכול בינהם הורמון הגורם לתחושת סיפוק וישנוניות (מה שגורם לרגיעה ונמנום בסוף ההנקה).
•       מכיוון שהזנה מבקבוק היא לרוב מהירה יותר יכול להיות לתינוק חסר במציצה והוא יחפש דרכים אחרות לפצות על כך.
•       בזמן אכילה מבקבוק ישנה יותר אפשרות של כניסת אויר למערכת העיכול וכתוצאה מכך לאי שקט של התינוק.

סיכונים בהזנה מפורמולה

•       מכיוון שאין באפשרות המדע ליצור פורמולה שתהיה זהה לחלב אם, כל חברה יוצרת פורמולה בעלת הרכב שונה. יש חשש כי בסוגי פורמולות שונים יש עודף או מחסור בחומרים ומרכיבים כגון חומצות שומן חיוניות או ויטמינים כגון ויטמין D שהינו מסוכן ברמות גבוהות.
•       במהלך יצור הפורמולה יכולים להיווצר כשלים המביאים לשינוי בהרכב הפורמולה שיכולים לגרום נזק בלתי הפיך לתינוקות ואף למוות כמו במקרה של פרשת רמדיה בשנת 2003, בה נשמט ויטמין B1 ונגרם נזק מוחי ל 17 תינוקות ומוות של שני תינוקות.
•       בשנת 2004 נמכרו בסין קופסאות פורמולה מזויפות שגרמו לתת תזונה אצל 171 תינוקות לפחות ולמוות של 13 תינוקות.
•       במהלך 22 השנים האחרונות, בארצות הברית בלבד, היו 47 מיקרים שבהם הורדו פורמולות מהמדפים בעקבות סיבות שנעו בין הכנה שגויה לאריזה לא נכונה. פעמים רבות התרחשו זיהומים של חידקים כולל אנטרובקטר סאקאזאקי שיכול לגרום למחלה קשה ומוות במיוחד אצל פגים ואצל תינוקות בעלי מערכת חיסון הנמצאת בסכנה.
•       למרבה האירונייה, הפורמולה היקרה ביותר "נוטרמיגן" מלווה באזהרה מטעם החברה עצמה על כך שהכנה לא נכונה של הפורמולה יכולה לגרום לתגובה שלילית מבחינה בריאותית כגון שבץ, אי סדירות קצב לב, כשל של הכליות ובמקרים קיצוניים למוות.

יתרונות ההנקה להורים

•       החלב תמיד מוכן – אין צורך להכין לפני השימוש.
•       החלב תמיד חם  – אין צורך לחמם לפני השימוש.
•       החלב תמיד זמין איתך – לא צריך להיסחב עם בקבוקי מים, פורמולה, בקבוקים וכו'.
•       אין צורך לשטוף ולהרתיח, לא צריך מברשת בקבוקים וסטריליזטור, חוסך התעסקות רבה.
•       אי אפשר לטעות בהכנה, לשים כמויות לא נכונות ולשכוח לערבב.
•       אין סכנה לזיהומים שמקורם בפורמולה או במים .
•       לא עולה כסף! אם מניקה אומנם צורכת יותר קלוריות אך היא לא צריכה לקנות פורמולה וציוד נלווה בעלות המוערכת ב 3,500 ש"ח לשנה.
•       בזמן ההנקה משוחרר אצל האם הורמון האוקסיטוצין הגורם לה לתחושת אהבה ודאגה לתינוק ועוזר לה להקשר אליו וגם מפחית תופעות של דיכאון אחרי לידה.

יתרונות ההנקה לחברה כולה

•       תינוקות יונקים בריאים יותר והחברה מוציאה פחות כסף על שעות העבודה של מערכת הבריאות ועל ציוד ותרופות לטיפול בהם.
•       הורים לתינוקות יונקים נעדרים, בממוצע, פחות מהעבודה מהורים לתינוקות הניזונים מפורמולה ובכך חוסכים כסף למדינה ולחברה.
•       לא מזהמת את הסביבה. הנקה לא כרוכה במפעלים המזהמים את הסביבה, בקופסאות פח ופלסטיק המושלכות לאשפה ובמשאיות המובילות אותן ומזהמות את האויר.

יתרונות בריאותיים של ההנקה לאם 

•       הנקה דוחה את חזרת המחזור החודשי אצל האם  ומשמשת מעין אמצעי מניעה טבעי בחברות בהן לא נהוג השימוש באמצעי מניעה מלאכותיים (אם כי לא ניתן להסתמך על הנקה כעל אמצעי מניעה בלעדי).
•       אם המניקה מפחיתה את סיכוייה ללקות בגיל המעבר בסרטן השד , סרטן השחלה וסרטן בלוטת התריס.
•       אם המניקה מפחיתה את סיכוייה לפתח אוסטאופורוזיס בגיל מאוחר יותר.
•       אם המיניקה חוזרת בקלות יותר למשקלה לפני הלידה מכיוון שהיא מוציאה יותר קלוריות.
•       ההנקה גורמת להתכווצות מהירה יותר של הרחם לאחר הלידה וחזרתו לגודלו הטבעי.

ישנם מקרים רפואיים ואחרים בהם נדרשת הזנה מפורמולה!

בשנים האחרונות סוף סוף הוקם "בנק חלב אם" בישראל שמטרתו לספק לאמהות אלו את התזונה האידיאלית לתינוקיהן.
מכיוון שמוסד זה עדיין בראשית דרכו ומספק היום תרומות כמעט אך ורק לפגים, ומכיוון שלא תמיד יש דרך אחרת להזין את התינוק טוב שישנה גם האפשרות להזין תינוק מפורמולות.
חשוב שהשימוש בפורמולה יהיה שימוש מושכל, תוך שמירה על הגיינה ושימוש נכון.
חשוב לדעת שיש גם בנק חלב אם קהילתי אשר אפשר לשקול לקבל דרכו תרומות חלב.

בניגוד למה שמקובל – מומלץ לא להשתמש רק בפורמולה מסוג אחד אלא לסיים קופסא מסוג אחד ולהשתמש בסוג נוסף על מנת לנטרל סיכונים של חוסר בחומר מסוים כמו במקרה רמדיה.

********** הנקה זה לא כ – ז – ה חשוב! ******************

תזונה היא דבר חיוני ביותר בחיינו ומשפיעה על גופנו, בריאותנו ואפילו מצבנו הרגשי.

התזונה שלנו חשובה ביותר בזמנים בהם אנחנו צריכים להחלים, לגדול או להתפתח, למשל בהריון, וכמובן, אצל תינוקות.
בחלב אם, בנוסף למרכיבי תזונה רגילים החשובים באיכותם – יש גם נוגדנים וכדוריות דם לבנות שלא נמצאות בשום תחליף.

אבל,

בריאותנו הנפשית חשובה בהרבה.

הנקה היא רק דרך אחת מיני רבות להעניק לתינוקנו סביבה טובה לגדול בה.

בריאותנו הנפשית כאמהות – חיונית על מנת שנוכל לאהוב, לראות ולהכיל את התינוקות שלנו.

בריאותם הפיזית והנפשית של התינוקות שלנו תלויה קודם כל בתחושה שמכילים אותם, אוהבים אותם וקשובים אליהם ורק באופן משני בתזונה שלהם (וזה מבוסס על מחקרים רבים).

תנו את כובד המשקל הראוי לתזונת התינוק שלכם ולהנקה – ובהחלט יש שם כובד משקל רציני!

השקיעי מה שנדרש על מנת לקבל תמיכה טובה, מהרגע הראשון ולאורך כל הדרך!

אבל כשאת מרגישה שהנסיון להניק דורש ממך לוותר על בריאותך הנפשית,
כשהוא גורם לך להיות אמא פחות שמחה, אוהבת ומכילה –
תזכרי שהנקה היא רק חלק מהמהות שלך כאמא, ושאת נותנת לתינוק שלך עוד כל כך הרבה דברים חשובים ומצאי את האיזון הנכון לך.

את מתלבטת לגבי ההנקה? רוצה להניק אבל מרגישה בשדה קרב? החלטת להפסיק להניק ולא יודעת איך?
מוזמנת לפנות אלי באמצעות טופס הפניה.

כמה פעמים ביום תינוק צריך לינוק? כל כמה שעות הוא צריך לינוק? וכמה הוא צריך לינוק בימים הראשונים?
הכתבה הזאת תעשה לכם סדר.

תארו לכם שהיו נותנים לכם משימה –
להכפיל את המשקל שלכם תוך 4-6 חודשים!

רוצים לשמוע מה הדרך הכי טובה לעשות את זה בלי לקבל כאב בטן?

אם אחרי תקופה ללא כאבים, התחילו אצלך כאבים עזים, בפטמה ואפילו בעומק השד
כאבים שנמשכים גם מעבר לזמן ההנקה עצמה, ומרגישים כמו מחטים שדוקרות בתוך הגוף – זו ככל הנראה פטריה בשד.

לפעמים הכאבים אפילו מקרינים לגב ולכתף.
לפטריה בשד הרבה פעמים אין סימפטומים חיצוניים נראים לעין. במקרים מסוימים האם רואה שהפטמה בצבע ורוד מבריק או קצת עם מרקם קשקשים.
הרבה פעמים פטריה בשד מופיעה ביחד עם פטריות במקומות נוספים – בפה התינוק (כמו שכבה לבנה על הלשון שאינה מהחלב או נקודות לבנות בצד הפנימי של הלחיים), באזור החיתול של התינוק או אפילו עם פטריה וגינלית שלנו.

הטיפול התרופתי הפשוט  לפטריה בשד הוא בדרך כלל דקטרין/פטריון/אגיסטן על הפטמה
ודקטרין אורל ג'ל בפה התינוק במקביל ודורש ביקור אצל הרופא (לפעמים רופא המשפחה ולפעמים רופא נשים – כדאי להתקשר מראש לשאול האם אם מכירים את הנושא).

על הפטמה אפשר

בנוסף צריך להבין מה היה הגורם להתפתחות הפטריה כדי למנוע את חזרתה, יכול להיות שיש צורך בפגישה עם מדריכה שתעזור לשפר את ההצמדה ולמנוע פצעים שמעודדים היווצרות של פטריות.
במידה והטיפול בדקטרין לא עוזר ישנם טיפולים מעמיקים יותר שיכולים לעזור ויש צורך בהתייעצות עם רופא או מדריכת הנקה מנוסה.

פטריה בשד היא בד"כ מסוג קנדידה – אותה הפטריה שנוהגת להתפתח במעיים שלנו.
גורמים שמשפיעים על התפתחות פטריות הן פצעים וסדקים בשד, שימוש באנטיביוטיקה (בגלל הפגיעה בפלורת המעיים) ותזונה מרובת סוכרים, פחממות ושמרים – שהם מצע טוב להתפתחות פטריות.

טיפול טבעי בפטריה בשד יכול להיות כזה:

1. לקיחה של אצידופילוס (פרוביוטיקה – ניתן לקנות בכל פארם או בית מרקחת לדעתי).

2. דיאטה שמרנית שנמנעת מסוכרים, קמח לבן, דברים שמכילים שמרים. מומלץ להתייעץ עם נטורופתית כדי לקבל הנחיה נכונה ומדויקת ותמיכה בתהליך.

3. לשים קומפרסים שטבלת בכוס מים+כף חומץ.
או תמצית זרעי אשכוליות (GSE) לדלל 5 טיפות ב 30CC  מים. לטבול צמר גפן ולמרוח על הפטמה כמה פעמים ביום.

4. לנקות היטב ועדיף להרתיח כל מה שנוגע בפה של התינוק כל יום (מוצצים, בקבוקים, נשכנים, פטמת סיליקון וגם את החזיה).

5. להקפיד לשמור על הפטמה בין ההנקות יבשה ומאוורת (אם את משתמשת ברפידות הנקה – מומלץ להשתמש ברפידות מכותנה ובכל מקרה להחליף באופן תכוף).

6. אפשר גם לקחת את תמצית זרעי האשכוליות בשתיה – 10 טיפות בקצת מים (רבע כוס) פעמיים או שלוש ביום.

7. יש נשים שדיווחו גם ש'מי כסף' עזרו להן בשימוש על השד (כדאי להתייעץ עם מי שמשווק לגבי אופן השימוש)

 את הטיפול הזה להמשיך שבוע אחרי שנעלמים הסימפטומים כדי למגר אותה לחלוטין, אחרת יש סיכוי שתחזור שוב.

פטריה מאוד חזקה יכול להיות שבכל מקרה תצטרך גם טיפול תרופתי.

סיבות נוספות לכאבים בפטמה או בשד יכולים להיות גודש, סתימה בצינורית, הצמדה לא נכונה, לשון קשורה, תופעת רנו ועוד..

אם יש לך המלצות נוספות מנסיונך לטיפול בפטריה בשד אשמח אם תגיבי למאמר זה.

אם את חושבת שיש לך פטריה בפטמה, אם יש לך כאבים שאת לא בטוחה מה הגורם להם, אם את מרגישה צורך בעזרה בהנקה את מוזמנת לפנות אלי.

מכיוון שיצא לי לקבל כמה טלפונים והתייעצויות ממניקות בתקופה האחרונה בנוגע לתופעת רנו אני מרכזת פה את המידע שאספתי על התופעה.

זוהי תופעה חמקמקה שמופיעה בצורה קצת שונה אצל נשים שונות.

תופעת רנו (Raynaud's phenomenon) היא תופעה של היצרות בכלי דם בקצוות הגוף (אצבעות, אף ופטמות).
בהקשר הרלוונטי להנקה מדובר בהלבנה של הפטמה.
התופעה יכולה להגרם בעקבות לחץ על הפטמה וטראומה עצבית מקומית שגורמת להופעת התופעה רק בעקבות ההנקה או בגלל שהאשה סובלת גם כך מהתופעה ולכן היא מופיעה גם בהנקה.
התופעה מתבטאת בכאב עז בזמן ההנקה או מיד אחריה ויכולה להמשך גם מספר דקות אח"כ עד לחזרת הדם לאזור. קצה הפטמה נראה לבן ונוקשה ולאחר כמה דקות הצבע שלו מתחלף בהדרגה לכחול ואז חזרה לצבע הטבעי.

הרבה פעמים לא מאבחנים שהסיבה היא רנו ולא יודעים כיצד לטפל.

אני מצרפת כאן מידע על דרכי טיפול אפשריות מתוך מה שמצאתי במחקרים, מתוך הנסיון שלי ומהנחיות של יועצות נוספות:

• להניק במקום חם (תופעת רנו מופעלת או מתגברת גם בעקבות קור)
• לחמם מיד אחרי ההנקה. אפשר לדאוג לעצמך לכרית חימום שנמצאת לידך לאורך ההנקה ומיד אחרי ההנקה ללחוץ אותה על השד והפטמה.
• ישנם מחקרים לא חד משמעיים לגבי שימוש בקפסולות נר הלילה – התייעצי עם יועצת הנקה, רופא או רוקח לגבי התוויות נגד אפשריות ומינון.
• דבר נוסף שמופיע במחקרים הוא ויטמין B6.
  המינון שאני ראיתי הוא 100 גרם, פעמיים ביום. עדיף בקומפלקס עם ניאצין. שימי לב מה המינון של הB6 מתוך כל הקומפלקס.
  לפי המחקר שאני מצאתי, ההמלצה היא לנסות במשך שבוע. אם לאחר שבוע אין שינוי אז להפסיק.
  אם זה עוזר, להמשיך עד שהכאב מתייצב או נעלם ואז לשבועיים נוספים, ואז להפסיק.
• אפשר לנסות משחת טראומיל אחרי ההנקה – יש צורך לנגב לפני ההנקה הבאה.
• מותר להשתמש גם במשככי כאבים על בסיס איבופרופן (אדוויל, נורופן, אדקס או אקמול. לא אופטלגין).
• התרופה הרשמית לתופעת רנו לאו דווקט בהנקה היא nifedipine-ניפדיפין. צריך מרשם רופא.
• המלצה נוספת שמצאתי היא על נטילת מגנזיום. תוכלי למצוא את ההנחיות המומלצות בקישור.

הרבה פעמים כשמופיעה תופעת רנו זה קשור גם לתפיסה לא הכי מוצלחת של הפטמה. לפעמים, בהתחלה קשה להמנע מזה כשהפה שלהם מאוד קטן.
אני מצרפת קישורים.
‏http://www.starmed.co.il/search/raynaud‏ ציטוט של ד"ר ליבוביץ מהפורום הזה
תופעת רינו היא תגובה לגרוי העצבים של הפטמה – יכול להיות מפטריה, אבל שכיח יותר מתפיסה לא טובה.
ראשית, חשוב לנסות להפסיק את זה כשזה קורה – עיסוי עדין של הפטמה להזרמת הדם, חימום עם בקבוק חם וכד'.
אפשרות נוספת היא ויטמין B6 – ארבע ימים מינון של 150-200 מ"ג ליום, ואחר כך מינון של 25-50 מ"ג ליום. זה יכול לעזור, אבל חשוב גם לנסות לגלות ולטפל בגורם היסודי.
‏http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=556&msgid=70662195‏
‏http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=556&msgid=96963225http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=556&msgid=40177472‏

נכתב על ידי: נעמה סלע

אם את סובלת מכאבים בהנקה, קשיים בהנקה או שיש לך שאלות נוספות מומלץ לפנות ליועצת או מדריכת הנקה מנוסה.
את מוזמנת ליצור קשר בטופס הפניה שלי לשאלות או להמלצה על יועצת או מדריכה באזור שלך.
את מוזמנת לשתף אותנו אם המאמר עזר לך או אם יש לך עוד מידע שיכול להועיל לאמהות אחרות שסובלות מהבעיה.

 

את סובלת מכאבים חזקים בזמן ההנקה? כאבים בפטמות? התינוק לא מצליח לרוקן את השד? התינוק נרדם כל הזמן בהנקה? התינוק מתקשה להצמד לשד?
את עושה הכל נכון ולמרות זאת זה לא עובד? אולי לתינוק שלך יש לשון קשורה.

לשון קשורה הוא מונח שמשמש לתאר מצבים בהם הלשון מוגבלת בתנועתה בגלל החיבור לבסיס הלשון.

תפקיד הלשון בהנקה הוא משמעותי מאוד – היא צריכה להגן על הפטמה מהחניכיים הנוקשים, להצמד לשד באצמעות התעגלות מסביב לשד ולסחוט באמצעות תנועה גלית חלק גדול כמה שאפשר מהשד שמתחת לפטמה על מנת להביא חלב בכל יניקה.

ישנן בעיות רבות בהנקה שיכולות להגרם ממצב כזה:
כאבים ופצעים בפטמות שלא נפתרים על ידי הדרכה מקצועית ושיפור ההצמדה של התינוק, תינוק שלא עולה במשקל, גודש שהתינוק לא מצליח לרוקן, ירידה בכמות החלב, קושי של התינוק להצמד ולתפוס את השד, השמעת "קליקים" תוך כדי ההנקה, תנועת נגיסה עם החניכיים במקום תנועות רגילות של יניקה, היווצרות שלפוחיות לבנות על שפתי התינוק כתוצאה מהמאמץ להחזיק את הוואקום ונזילה של חלב מזוית הפה תוך כדי ההנקה.

בחלק מהמקרים החיבור הוא ברור ונראה לעין –
מעין מיתר המחובר ממש עד קצה הלשון ומגביל את היכולת של התינוק להוציא אותה. כשהתינוק מנסה להוציא לשון צורתה נראית כמו מעין לב.
זה מקרה קלאסי אשר כל רופא ילדים יאבחן.
פעם היה נהוג לחכות עם התרה של החיבור הזה עד גיל שנה אבל היום כבר רוב הרופאים יפנו לעשות זאת מיד (אפילו ביום הלידה) על מנת לא לפגוע בהנקה.

במקרים אחרים החיבור הוא פחות בולט או שאפילו אין מיתר כלל אלא שהחיבור של הלשון נמצא יחסית קרוב לקדמת הפה ולא משאיר ללשון הרבה מקום להמתח אליו ומגביל את תנועת הלשון מעבר לחניכיים או את תנועת הגל החיונית להנקה יעילה – מצבים כאלה בד"כ אינם מאובחנים על ידי רוב הרופאים שיפטרו את האם באבחנה שהלשון תקינה ואינם מסתכלים על הקושי של האם בהנקה כסיבה מוצדקת, אבל רופאים שמתמחים בעניין ידעו לעשות אבחנה יותר מדויקת ויסכימו לעשות התרה של החיבור גם כשאינו מובהק.

חשוב להגיד שההשפעה של לשון קשורה מובהקת לעומת לשון קצרה או חיבור אחורי לא בהכרח חמור יותר – כלומר, גם במצבים שבהם רוב הרופאים היום עדיין לא מאבחנים לשון קשורה, יכול להיות שיש ללשון השפעה קריטית על ההנקה ושפעולת ההתרה תעשה שינוי משמעותי מאוד.

לשון קשורה מופיעה בד"כ גם עם מיתר בולט וקצר בין השפה העליונה לחניכיים – מה שמפריע להפשלת החניכיים וליצירת הוואקום

אבחון של לשון קשורה נעשה על ידי כמה פרמטרים:

• היכולת של התינוק להוציא את הלשון מעבר לקו החניכיים התחתונים כשהפה פתוח.
• היכולת של הלשון להתרומם עד לחך העליון.
• האם כשהלשון מתרוממת גם אמצע הלשון מתרומם או שנוצרת מעין "כפית".
• חך גבוה ומחודד
• השארות צבע לבן של חלב באמצע הלשון לאורך זמן כששולי הלשון ורודים.
• בדיקה על ידי העברת אצבע על החניכיים לבדיקה האם התינוק מצליח לעקוב עם הלשון גם לצידי הפה.
• העברת אצבע מתחת ללשון והרגשה האם החיבור נוקשה או גמיש, האם הוא מפריע למעבר האצבע או לא.
• מציצת התינוק על האצבע של המאבחן והתחושה של תנועה הלשון.

הרבה פעמים האבחנה תקבע בעיקר לפי הסימפטומים כגון כאבים בהנקה שלא משתפרים על ידי הצמדה טובה, קושי של התינוק בריקון של השד וכולי בנוסף לרמזים במבנה הפה והלשון גם אם זה לא מובהק לעין.
מכיוון שחלק ניכר מהמקרים של לשון מוגבלת תפקודית הן גנטיות מתייחסים גם לסימנים מחשידים אצל ההורים או האחים כגון קושי לבטא את האותיות ל', ש', ס',צ' (שיכולות להפתר לרוב אם מבצעים התרת לשון בגיל הרך).

בחלק מהמקרים אין אבחון ודאי של לשון קשורה ובכל מקרה יש סבירות גבוהה לשיפור ההנקה אך אין ודאות של השיפור, במיוחד במקרים בהם זה פחות מובחן.
הגישה של רוב מדריכות ויועצות ההנקה היא שבמקרה שיש חשד שזה גורם מפריע, עדיף לעשות את ההתרה ולא לוותר כי יתכן שזה ישפר מאוד את המצב ובכל מקרה הטיפול הוא קל, לא מסוכן וללא השפעה רעה.

לפעמים גם כשאין כאבים או בעיות הטיפול בלשון ימנע בעיות עתידיות משמעותיות.

• חלק מהתינוקות יפתחו בשלב המעבר למוצקים בעיות חמורות עד כדי סכנת חיים.
• יש מקרים בהם בגלל שיש שפע של חלב והשד רך וקל לאחיזה – לא ניכרת שום בעיה בחודש הראשון כי התינוק פשוט מניח את הפה על השד והחלב פחות או יותר זורם מעצמו – אבל בעצם התינוק לא מרוקן את השד ולא מעודד ייצור חלב, אחרי חודש עד 3 חודשים פוחת יצור החלב והחלב מפסיק לזרום בעצמו ומתחילה ירידה הדרגתית שמחמירה בעלייה במשקל עד מצב של אי עלייה כלל ובנוסף אליה עצבנות של הילד על השד וסימנים נוספים למחסור בחלב.

יש לציין שיש מקרים שלא תתגלה שום בעיה גם בעתיד אבל אין לצערי דרך לדעת מה יהיו ההשפעות העתידיות.

המחקרים לגבי לשון קשורה או מוגבלת תפקודית עדיין רק בתחילת דרכם.
מכיוון שהלשון היא שריר מאוד חזק והשריר היחידי בחלל הגולגולת, הוא משפיע על מבנה הלסת העליון ולכן גם על האף, משפיע על צמיחת השיניים והמבנה שלהן, על קנה הנשימה וניקוז הנוזלים מהאזניים ועל הושט והבליה.
לפי מחקרים חדשים נראה שאולי ישנן תופעות נוספות שעלולות להופיע אצל חלק מהאנשים בעקבות לשון קשורה כגון:

בינקות:

• קושי במעבר למוצקים בגלל קושי ל"לישה" טובה של המזון על ידי הלשון וקושי בתמרון של האוכל בפה בצורה בטוחה.
• שאיפת חלב תוך כדי יניקה שיוצר גודש נוזלים בריאה ומתח סביב ההנקה.
• רפלקס הקאה מוגבר מקשה על ההנקה, על שימוש במוצץ, חקר צעצועים באמצעות הפה ורגישות לכל טיפול בפה.

בילדות:

• הפרעות דיבור ובעיות הגייה של אותיות מסוימות.
• יותר קשיי נשימה ולכן יותר ניתוחים להסרת פוליפים באף.
• קושי בניקוז הנוזלים מהאזניים ולכן דלקות אוזניים תכופות ואפילו יותר ניתוחי "כפתורים".
• קושי בליקוק גלידה ואפילו בנשיקה צרפתית.

באופן כללי:

• קושי בשמירה הטבעית של הגוף והלשון על נקיון השיניים והחניכיים ולכן יותר מקרים של עששת.
• שינויים במבנה הלסת שנוצרים מן המאמץ לבטא נכון את האותיות ולחפות על הלשון גורמים ללסת התחתונה לבלוט כלפי חוץ ובעקבות כך גורמים לצורך ביישור שיניים.
• המיתר הקצר המחבר את השפה העליונה גורם לרווח בין השיניים הקדמיות.
• בליעת מזון פחות מעובד (בגלל המוגבלות של הלשון בעיבוד המזון בפה) ולכן יותר קשיים בעיכול.
• הפרעות שינה בגלל קושי לנשום בשינה, נחירה ואפילו הפסקת-נשימה בשינה ( Apnea ).

הטיפול בלשון קשורה או קצרה

1. במידה ויש חשד שזה המצב מומלץ לאבחן אצל מדריכת הנקה עם נסיון בנושא או אצל רופא/ה שמתמחים בנושא (ולא להסתפק ברופא הילדים הקרוב).
2. מומלץ לבצע את התרת הלשון בשלב המוקדם ביותר- גיל יומיים עד שבועיים, לאחר מכן, יעילות ההתרה פוחתת, אבל עדיין מומלצת. התרה מוקדמת תמנע אי עליה במשקל, ירידה בכמות החלב, התקבעות של תנועת יניקה לא נכונה וכאבים מיותרים. גם לתינוק הטיפול קל יותר ככל שהוא קטן יותר.
3. הטיפול עד גיל שנה לא דורש הרדמה או הכנה אחרת ולוקחת כ 30 שניות.
4. התרת הלשון-הקשורה (CLIPPING) היא תהליך קצר מאוד, פשוט, וכמעט ללא סיבוכים או סיכונים.
5. במצב של לשון קשורה מובהקת הקרום הדקיק נחתך בזהירות במספריים, מכיוון שאין שם כלי דם כמעט אז בדרך כלל אין כמעט דימום כלל ומיד ניתן להניק את התינוק.
   במצב של לשון קצרה, כשאין מיתר ברור, עושים חתך תת עורי קטן שמאפשר להאריך את הלשון באופן ניכר.
6. הפעולה פשוטה יותר מברית מילה והתינוקות בד"כ בוכים רק בגלל שיש צורך להחזיק את הידיים והרגליים שלהם ולהכריח אותם לפתוח לרגע את הפה.
7. חלק מהרופאים יעשו באותה הזדמנות התרה של המיתר המחבר בין השפה העליונה לחניכיים כדי שלא יפריע להפשלת השפתיים וליצירת הוואקום.
8. מומלץ לקבל תרגילים לאחר ההתרה שימנעו מהחתך להתאחות מחדש ושיעודדו את הלשון ללמוד להתארך ולהגדיל את טווח התנועה שלה.
9. במקרים מסוימים ישנה התאחות של הלשון וצורך בהתרה חוזרת לאחר זמן מסוים כשההורים מרגישים נסיגה.
10. לאחר הפעולה ניתן מיד לקחת את התינוק, להרגיע אותו ולהניק אותו.
    סרטון בו ניתן לראות את תהליך ההתרה

בחלק מהמקרים, ובמיוחד כשההתרה נעשית בשלב מוקדם יחסית, ישנו שיפור או שינוי מיידי באחיזה וביניקה, בחלק מהמקרים יכול לקחת שבוע עד השיפור המקסימלי כשהתינוק לומד כיצד להשתמש בלשון "החדשה" שלו.

כאבים בפטמות יכולים להמשך עוד זמן מה פשוט בגלל הצורך של הפטמה להחלים, ניתן לקבל הדרכה ממדריכת הנקה כדי לסייע להחלמת הפטמות.

היכן יש רופאות/מרפאות בצפון שמתמחות באבחון והתרת לשון קשורה

*המידע שיש כאן נאסף בשנים האחרונות אך עלול להיות לא מעודכן או לא מדויק, בידקו את הפרטים גם בעצמכם.

ד"ר ג'יין רונן
04-8388815
רח' וודג'ווד 6 (מרכז הכרמל) חיפה
רופאת שיניים לילדים עם התמחות בחך ושפה שסועה.
למדה אצל ד"ר בוצר והוא ממליץ עליה.עושה אבחון וחיתוך ויודעת לחתוך גם במקרים של לשון אחורית.
אפשר לקבוע תור מהיום למחר כמעט.
נותנת גם תרגילים. כמעט לא חותכת פרנולום עליון.

ד"ר מיכל מנסובסקי
טלפון 054-7604696
אתר: ‏www.doctormichal.co.il‏
מתמחה ברפואת משפחה, עוסקת בליווי משפחות צעירות והתרת לשון קשורה.
מבצעת גם התרת לשון אחורית, נותנת תרגילים לאחר הניתוק
מתירה גם שפה, רק אם יש צורך בולט, לא אוטומטית.
למדה אצל פרופ' דולברג וד"ר בוצר באיכילוב.
מטפלת גם באמא ובפצעים ודלקות בשד.
בתוך חיפה עושה ביקורי בית, מי שגר מחוץ לחיפה- מקבלת בביתה.

רמב"ם
"דר' יעל פרי פרונט ודר' אנדה רוזן ולטר
רופאות שיניים עם התמחות בילדים, השייכות למחלקת פה ולסת ותיקון מומים.
כאשר הניתוק הוא של לשון קשורה "אחורית" לעיתים הן יבצעו זאת בפעמיים נפרדות, במרחק שבועיים זו מזו. תלוי במקרה.
צריך הפניה של רופא ילדים/משפחה + התחייבות מקופ"ח (פרטים מדוייקים לגבי הסעיפים בהתחייבות – אצל מזכירת המחלקה) ואז זה מסובסד.
אם יש בעיה להשיג התחייבות מרופא הקופה אפשר להגיע אל המחלקה, לשלם לבי"ח כ-200 ש"ח עבור ביקור רופא בלבד (המחיר משתנה עפ"י הגדרות משרד הבריאות) ולקבל חוות דעת שלהן, שאיתה אפשר לקבל התחייבות. אמנם זה מסורבל, כי אולי ידרשו שני ביקורים, עד להסדרת ההתחייבות לניתוק עצמו, אבל יש אפשרות עקרונית לסדר את הניירת ע"י פקס באותו הביקור.
הטלפון של אילה, מזכירת מח' פה ולסת, לבירורים ותיאומים 04-8542265
מס התחייבות לבדיקת רופא 999242
מס התחייבות להתרת לשון DD796000

בתי חולים בצפון בהם ישנו אבחון והתרת לשון לאחר הלידה על ידי צוות בית החולים
*לרוב מדובר רק על מקרים מובהקים ועל חיתוך מוגבל (לעיתים זה לא מספיק ויש צורך לפנות לרופא מומחה לעניין שיעמיק מעט את החיתוך).

• בית החולים האנגלי בנצרת
• רמב"ם
• העמק

בשאר הארץ
ד"ר אייל בוצר -מקבל בביה"ח איכילוב בת"א, במרפאת פה ולסת.
אפשר להביא טופס 17 או לשלם. קשה להשיג תור מהיר.
טלפון:03-6973676
מקבל גם פרטי במרפאתו בכפר הירוק
טלפון: 03-6481199
למי שיש ביטוחים משלימים וכו', אפשר לקבל החזר.
פרופ' שאול דולברג- ראש מחלקת ילודים ופגים באיכילוב. מבצע ניתוק לשון במרפאתו הפרטית. יש החזרים מקופ"ח אני חושבת.
ד"ר ג'ינה ויסמן- מועדון הנקה חלב אם – עולש – 09-8949953
ד"ר דולברג – 0544480070 (קליניקה מול תל השומר
ד"ר דינה צימרמן – ירושלים – 02-5379578
ד"ר דובי שוורץ – רמת השרון – 03-5497368
ד"ר גרושקו – מודיעין – 08-9716220
ד"ר מירי ליבוביץ'- אודים – 03-9430089

סיפורים של אמהות שהתמודדו עם לשון קשורה
סיפור ההנקה של ליאת ודור
סיפור ההנקה של מיטל
סיפור ההנקה של דנה

תודה לד"ר רועי פורר ז"ל אשר היה הראשון לאסוף את המידע הרב, לבצע התרות לשון ולהפיץ את המידע לכולם.

מאת: נעמה סלע

אם את חוששת שיש לתינוקך לשון קשורה ומעוניינת בפתרון הבעיה, אם יש לך קושי מכל סוג שהוא בהנקה, חששות או התלבטויות אחרות, את מוזמנת לפנות אלי ולקבל מענה מקצועי על מנת שתצליחי בהנקה כפי שרצית.