לידה טובה תלויה במידה רבה בסביבה בה היא מתקיימת.

בפשטות – לידה מתקדמת באופן טבעי בצורה הטובה ביותר כשההורמונים פועלים בצורה הטובה ביותר. הורמונים הם מאוד רגישים ומונעים על ידי מצב רגשי.

ההורמון החשוב ביותר בלידה הוא הורמון האוקסיטוצין-הורמון האהבה. אותו ההורמון שמאפשר לנו גם להגיע לאורגזמה (ומשפיע על הגוף בהתכווצויות פועמות כמו בזמן אורגזמה וברחם בזמן הצירים). ההורמון הזה אוהב תנאים שמתאימים לעשיית אהבה – אינטימיות, ביטחון, רוגע (וכל מה שעוזר לנו בד"כ בעשיית אהבה) ולעומת זאת, מדוכא במצבים של לחץ, פחד, אי נוחות, חוסר בטחון בסביבה לא מוכרת ואנשים לא מוכרים (תארי לך עשיית אהבה תחת אור פלורסנטים עז, על מיטה מוקפת מיכשור רפואי, כשמעבר לדלת ממתין צוות מומחים שפותח מדי פעם את הדלת ושואל "נו, איך אתם מתקדמים?, כמה סנטימטר הזיקפה?").

עוצמת פעולת ההורמונים בלידה חזקה בהרבה מבזמן עשיית אהבה ולכן האוקסיטוצין מצליח פעמים רבות לקדם את הלידה למרות כל ההפרעות. אבל כשהוא לא – הלידה מתארכת, נתקעת, הצירים לא מתחזקים או לא אפקטיבים, אנחנו נכנסות ללחץ, לפחדים ונזקקות להתערבויות רפואיות על מנת לסיים את התהליך הטבעי והבריא בד"כ של לידה.

מתוך המציאות הזאת, ניתן להבין שהלידה הסטנדרטית בבית החולים מאתגרת ומקשה על התפתחות של לידה טבעית טובה. מתוך הרצון ותחושת היעוד של מילדות רבות ויולדות רבות התפתחה האפשרות ללדת אחרת – בבתי חולים המאפשרים לידה בתנאים אחרים עם מילדת פרטית צמודה שיש אתה הכרות מוקדמת, במרכזי לידה שנמצאים מחוץ לבית החולים ומשלבים בין אוירת האינטימיות של הבית, אמבטיה גדולה ועוד לבין הנוכחות של מילדת מקצועית ומנוסה שמביאה אתה את הציוד המתאים וגם לידות בבית היולדת בליווי מילדת מקצועית.

הרבה יולדות חוששות מהסתבכות הלידה מחוץ לבית החולים ולכן חוששות מהאפשרות הזאת. לפניכן מחקר רציני מאוד שבדק את הבטיחות של לידות בית בארצות הברית.

בטיחות לידות הבית

האם יש מרכזי לידה מחוץ לבית החולים?
איפה אני יכולה למצוא מיילדת בית באזור שלי
באיזה בתי חולים אפשר ללדת עם מילדת פרטית?
הנה המידע וקישורים למגוון אפשרויות לידה שונות.

מרכזי לידה

מרכזי הלידה עומדים היום בבעיה.
משרד הבריאות, במסגרת הנסיונות להגביל ולהקשות על נשים המעוניינות ללדת בבית ועל מילדות הבית, החליט לאסור למילדות לקבל לידה במקום שאינו בית היולדת עצמה ומתוך כך לא לאפשר להם לקיים מרכזי לידה המיועדים לנשים שלא מעוניינות ללדת בבית חולים, אבל גם לא מעוניינות או לא יכולות מבחינה טכנית ללדת בביתן.
לכן, לא ניתן למצוא מידע רשמי בנושא וגם אני לא יכולה לפרסם מידע כזה.
אם חשוב לך ללדת מחוץ לבית חולים אבל לא בביתך, תוכלי להתייעץ על כך עם המילדת שלך ואני מאמינה שהיא תוכל לסייע לך למצוא פתרון מתאים.

לידה פרטית בבית החולים

ישנן אפשרויות משתנות במספר בתי חולים בארץ – מכיוון שהמצב משתנה לאורך התקופות -לבירור מידע עדכני, צרי איתי קשר.

לידה בבית שלכם

רשימה של מילדות בית בארץ עם המלצות.

אם יש עוד שאלות ומידע שאת רוצה לקבל על האפשרויות או רוצה לברר על האפשרויות את מאוד מוזמנת להתקשר או לשלוח מייל.

שימוש נבון באפידורל

אפידורל, כמו רוב ההמצאות האנושיות, יכול לשפר מאוד את חיינו, ומצד שני, חשוב להכיר את ההליך הטכני של מתן אפידורל, את השפעותיו האפשריות ואת דרך השימוש שתמקסם את יתרונותיו ותפחית את מגרעותיו. בסיכום שלפניכם אשתדל להציג תמונה ברורה כמה שיותר שתאפשר לכם לעשות את ההחלטה הנכונה ביותר בשבילכם מתוך ידע, הבנה ובחירה.

תוכן:

• יתרונות
• הליך קבלת אפידורל
• חסרונות
• כיצד להפיק מהאפידורל את המיטב
• התוויות נגד לקבלת אפידורל

יתרונות

• יתרונו הגדול של האפידורל הוא כי הוא משכך הכאבים היחיד בחדר הלידה שיכול להעלים לחלוטין (אם הוא עובד) את הכאב.
• משאיר את היולדת ערנית וטוענים כי אינו עובר באופן ישיר לתינוק.
• כשהוא ניתן ברמה נמוכה ומתאימה הוא יכול להרדים את האשה תחושתית אבל לא להרדים מוטורית (תנועתית)
  ואז היא יכולה, לעיתים, להמשיך ולהניע את פלג גופה התחתון ולשנות תנוחות על המיטה.
• ישנם מיקרים בהם הלידה מתעכבת בגלל הפחד של האשה מהכאב ומהתקדמות הלידה והאפידורל יאפשר לה להרפות ויקדם ויקצר את הלידה.

הליך קבלת אפידורל

לפני קבלת האפידורל על האשה לחתום על טופס הסכמה לאפידורל

את האפידורל נותן רופא מרדים אשר עובד באותו הזמן בבית החולים ולרוב אחראי להרדמה גם של חולים המוכנסים לניתוח.

בבתי חולים שונים ישנן הוראות שונות לגבי השלב בו ניתן לקבל אפידורל.

בשביל לקבל אפידורל חייבים לקבל כבר חדר לידה (אשה חייבת להיות על המיטה) ולכן זה הרבה פעמים תלוי בעומס.
אם יש מחסור בחדרים לא יתנו לאשה לתפוס חדר לפני שנראה שהיא מתחילה לידה פעילה (פתיחה של 3-5 ס"מ לפחות).
במקרים אחרים יאפשרו לקבל את האפידורל ברגע שנראה שעוצמת הכאב גבוהה.
עשוי להיות גם יחס שונה ליולדות של לידה ראשונה לעומת לידה חוזרת בגלל הצפי ללידה קצרה יותר.
לרוב לא יסכימו לתת אפידורל בפתיחה מלאה מכיוון שאורך התהליך ועד זמן התחלת השפעת האפידורל
עשוי להיות ארוך יותר מהזמן עד יציאת התינוק.

לעיתים תאלץ האשה לחכות זמן רב עד להתפנות המרדים.
דבר זה אינו צפוי או ניתן לשליטה בגלל שהוא תלוי בעומס בבית החולים בזמן זה.

לפני מתן אפידורל יש צורך במתן עירוי של 1 ליטר נוזלים כדי למנוע צניחה גדולה מדי בלחץ הדם אשר הינה תופעת לוואי של האפידורל.
החדרת הנוזלים לוקחת כ-20 דקות.

בנוסף לעירוי, לאחר מתן האפידורל על האשה להיות מחוברת למוניטור לאורך כל הלידה.

רוב הנשים לא מצליחות לרוקן שתן באופן רצוני אחרי מתן אפידורל, מה גם שאינן יכולות לרדת מהמיטה כדי להגיע לשרותים.
שלפוחית מלאה לאורך זמן יכולה להפריע לתינוק לרדת באגן ולעיתים אף לזיהום בדרכי השתן,
ולכן לרוב מוחדר מיד עם מתן האפידורל גם קטטר – צינורית דקה המוכנסת דרך השופכה אל שלפוחית השתן.
ישנם בתי חולים בהם יוכנס קטטר רק לאחר זמן בו האשה לא הטילה שתן או שמוכנס קטטר רק באופן זמני לצורך ריקון,
דבר היכול להתרחש מספר פעמים במהלך הלידה.

כשמגיע הרופא המרדים על האשה לשכב בתנוחת עובר על הצד או לשבת בגב כפוף על כיסא ולהמנע לחלוטין מתנועה, גם אם מגיע ציר.

המרדים יתן בהתחלה זריקה מקומית לאלחוש האזור (קצה הגב התחתון)
ולאחר מכן יחדיר מחט לחלל בעמוד השדרה המקיף את העצבים (חוט השדרה)- החלל האפידורלי, על שמו נקראת ההרדמה.

המרדים מחדיר דרך המחט צינורית דקיקה, דרכה תקבל האשה את חומרי ההרדמה ומוציא את המחט.
האשה נשארת רק עם צינורית דקה וגמישה המוצמדת לגבה היטב ונמשכת במעלה הגב עד מעל הכתף, לשם תחובר האינפוזיה.

הרופא מתאים את מנת האפידורל לאשה עצמה ולוקח כ 10-15 דקות עד שהיא מתחילה להשפיע.

לרוב ניתן האפידורל בטפטוף (אשר עוצמתו ניתנת לשליטת האשה, במידה מסוימת) וההרדמה נמשכת כל עוד נמשכת האינפוזיה.
לאחר הפסקת האינפוזיה לוקח עוד כשעתיים עד שההשפעה עוברת לחלוטין ועוד כ- 4 שעות עד שנותנים לאשה לרדת מהמיטה.

ישנם מעט מקומות בהם נותנים את האפידורל במנה ולא בטפטוף ואז ההרדמה נמשכת עד כשעתיים ואם רוצים להמשיך צריך לבקש מנה נוספת.

מה תרגישי – אם האפידורל עובד, לא תרגישי תחושות מהרגליים ומפלג הגוף התחתון,
תחווי תחושה של הרדמות הרגליים שלעיתים רבות גם לא תאפשר לך להניע אותן ובעצם תהיה מעין שיתוק מוחלט או כמעט מוחלט של הרגליים.

 חסרונות האפידורל

ישנם לאפידורל סיכונים חמורים אך סיכוייהם נמוכים מאוד.
החסרונות העיקריים של האפידורל הם נפוצים יותר וחלקם פשוט קשורים להליך קבלת האפידורל.

עליה של כ- 50% בלידות המסתיימות בניתוח קיסרי או בלידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים) –

לפי מחקרים שבדקו לעומת לידות ללא אפידורל או טשטוש.
הסיבות לכך רבות ונמצאות בהמשך בכמה סעיפים.

עליה בשימוש בחתך אפיזיוטמיה –

החתך נדרש במקרים של לידה מכשירנית וגם מתבצע יותר במקרים בהם הלידה מתארכת.
דבר שנפוץ בעקבות אפידורל. חתך אפיזיוטמיה (כמו גם קרעים ספונטניים) גורם להתאוששות יותר קשה אחרי הלידה
כי האשה ממשיכה לסבול מכאב לאורך מספר ימים ומתקשה לעיתים לשבת וללכת.

לא תמיד עובד-

ישנם מקרים בהם, מסיבה לא ידועה, האפידורל לא משפיע כלל.
ישנם מקרים בהם הוא משפיע באופן חלקי והאשה עדיין מרגישה בכאב אם כי חלש יותר
וישנם מקרים בהם האפידורל מרדים רק צד אחד של הגוף, דבר הניתן לתיקון על ידי ניעור והנעה של אגן האשה או על ידי זריקה נוספת לתיקון.

חוסר ניידות –

במקום להיות אשה חופשיה אשר יכולה לבלות את הצירים בתנועה, על הכדור, בהליכה, במקלחת וכו' –
עם האפידורל תאלצי להשאר במיטה בעיקר בשכיבה על הגב או על הצד
כשאת מחוברת לעירוי דרך היד, לצינורית דרך הגב, למוניטור המקיף את הבטן ואולי גם לקטטר באזור הנרתיק.

אי נוחות פיסית­  –

החיבור לכל החוטים, הצינורות והאביזרים יכול להיות לא נעים באופן כללי ובמיוחד במהלך לידה.

ירידה בדופק העוברי –

בעקבות הירידה בלחץ הדם ובאספקת הדם לתינוק עלולה להגרם ירידה בדופק העוברי כ 20 דקות לאחר קבלת האפידורל.
זאת אומרת שהתינוק חווה מצוקה זמנית בגלל אספקת חמצן פחות טובה.
ירידה זו בדופק מתאוששת מתאוששת מעצמה לרוב.
במקרה שבו התינוק לא חוזר לדופק רגיל יתייחסו לזה כאל כל מצוקה עוברית אשר עשויה לגרום להחלטה על ניתוח קיסרי למשל.

לעיתים כאבי ראש בזמן הלידה ואחריה-

נגרמים מזליגה של נוזל עמוד השדרה ולכן חוסר איזון בלחצים במוח אשר נעלמים מעצמם לאחר כמה ימים.
ניתן לקחת משככי כאבים ובמקרים נדירים מטפלים על ידי הזרקת נוזל לאיזון.

רעידות –

כשליש מהנשים סובלות מרעידות של הגוף בעקבות האפידורל.

התארכות הלידה-

האפידורל עשוי להאריך את הזמן השני של הלידה בכשעה.
התארכות הלידה אומנם אולי לא משמעותית ליולדת מכיוון שהיא לא חשה בכאב
אבל היא מאריכה גם לתינוק את הלידה ואת הזמן בו הוא נלחץ בתעלת הלידה –
והופכת את הלידה לקשה יותר לתינוק.
התארכות זאת יכולה לגרום לירידות דופק ו/או מצוקה עוברית שיגרמו בסופו של דבר להחלטה ללכת לניתוח קיסרי.

נזק רב יותר לרצפת האגן –

התארכות השלב השני, שלב הלחיצות וכמו כן הלחיצה בתנוחת שכיבה על הגב, עלולה לגרום לנזק רב יותר לרצפת האגן בגלל מספר סיבות:
המתיחה שנמשכת זמן רב יותר ולא בתנוחה אידיאלית,
קושי של האשה בשיתוף פעולה עם הצוות על מנת לקדם את הלידה וללחוץ את התינוק החוצה
אשר גורמים לעליה בשימוש בואקום או במלקחיים כדי לשלוף את התינוק.
נזק לרצפת האגן יכול לגרום בהמשך לדליפות שתן וצואה, לטחורים ולצניחת איברים אשר חייבים להיות מטופלים.

קושי של התינוק להתברג נכון באגן באופן שיאפשר לו לצאת בקלות –

במהלך השלב הראשון של הלידה מבצע התינוק התברגות באגן הכוללת שינוי בכיוון הראש והגוף שלו
וכן בצורה בה נמצא הראש (מכופף לחזה או מוטה אחורנית) כדי שיוכל לעבור בתוך חלל האגן
אשר פתחו הראשון שונה בכיוונו ובצורתו מפתחו השני.
מה שמאפשר לתינוק להתברג בצורה נכונה הוא ה"ערסל" של  רצפת האגן שיוצר לו התנגדות לראש ועוזר לו להתכוונן.
האפידורל גורם להתרופפות של רצפת האגן וכתוצאה גורם לסיכוי רב יותר של התברגות לא מוצלחת באגן
שהופכת את הלידה לקשה יותר ולארוכה יותר ולעלייה בלידה מכשירנית או ניתוח קיסרי.

עליית חום בלידה ולאחריה –

עלולה להיות עלייה בחום הגוף של האם במהלך הלידה ולאחריה.
דבר זה מוביל בד"כ למתן אנטיביוטיקה אשר מחייבת את האם להישאר מחוברת לאינפוזיה גם אחרי הלידה,
האנטיביוטיקה גם עוברת לתינוק/ת בחלב האם וגורמת אצל האם ואצל התינוק רגישות רבה יותר לחיידקים בהמשך
בגלל חיסול אוכלוסיית החיידקים הידידותית במערכת העיכול.

עלייה בהופעת בצקות לאחר הלידה –

בעקבות קבלת העירוי שיכול גם להגיע ליותר מליטר בגלל קבלת אפידורל לאורך זמן או בעיות בלחץ הדם האמהי,
עלולה להיווצר אחרי הלידה בצקת קשה בחלקי גוף כמו הרגליים והשדיים.
הבצקת הינה כמובן חוויה לא נעימה במיוחד אבל בשד היא יכולה לגרום לגודש קשה,
לכאבים עזים ולקושי רב בהנקה בגלל קושי בזרימת החלב ובהצמדות התינוק לשד.

עלייה בסיכון לזיהומים­ –

החדרת מחט האפידורל, החיבור לאינפוזיה והחדרת הקטטר מעלות את הסיכוי להיווצרות זיהום בגוף עם כל הכלול בכך.

כאבי גב –

נשים רבות מתלוננות על כאבי גב אחרי הלידה. נראה שאין לזה קשר ישיר לחומר המוחדר באפידורל
אבל אולי זה קשור לכך שהלידה מתארכת יותר ושהיא מתבצעת בשכיבה על הגב
ולחץ על עצבים בגב לאורך זמן עם פחות תנועה ושינוי תנוחות שיכולות להפחית תופעות כאלה.

כיצד להפיק מהאפידורל את המיטב

• כדאי לבוא אל הלידה בראש פתוח ולהסתכל על האפידורל כעל אופציה שעומדת לשרותך ולא כחלק בלתי נפרד מהלידה.
  הלידה הינה תהליך מסתורי ובלתי צפוי אשר קשה לנו, גם בלידה חוזרת, לדעת כיצד יתנהל,
  מה תהיה עוצמת הכאב שנחוש, מה יהיו הכוחות שלנו להתמודד ואילו הפתעות צפויות לנו.
  כדאי לתת ללידה להתחיל, להרגיש מה קורה ואיך את מתמודדת ובהתאם לכך לחשוב מה הכי יעזור לך,
  כאשר האפידורל הוא אחת האפשרויות העומדות לרשותך.
  מי שבאה עם תוכנית סגורה ללידה (בין אם היא תכננה לידה ללא משככי כאבים ובין אם תכננה להשתמש באפידורל)
  עשויה להתאכזב ממהלך הלידה אם הוא לא התנהל כפי שציפתה, גם אם בסה"כ הלידה היתה טובה.
• אל תפסיקי לנוע בגלל שאת לא חשה את הכאב.
  חשוב להניע את האגן בזמן הצירים (כשאת מרגישה אותם או לפי המוניטור).
  אם אינך מסוגלת לכך בעצמך, בקשי מהמלווה שלך בלידה או מהמילדת לעזור לך.
  כדאי ללמוד לפני הלידה איך ניתן לנוע גם בשכיבה.
• שני תנוחות – השתדלי לשכב על הצד ולא על הגב, להחליף צדדים מדי פעם
  ואם אפשר אז גם לעמוד על שש מדי פעם כדי לעזור ללידה להתקדם.
• כדאי לברר בבית החולים מאיזה פתיחה ועד איזה פתיחה יאפשרו לך לקחת אפידורל כדי לדעת למה להיות מוכנה.
• בררי מראש מה נהוג לגבי שימוש בקטטר כדי לדעת למה להיות מוכנה.
• עלייך להתכונן לפני הלידה וללמוד טכניקות להתמודדות עם הצירים
  על מנת שתעברי בצורה טובה ביותר את הזמן עד שתוכלי לקבל אפידורל,
  בין אם בגלל שתצטרכי לחכות לשלב הלידה הפעילה, עד שיתפנה הרופא המרדים או כל סיבה אחרת שתגרום לשינוי בתוכניות.
• בד"כ עדיף לא לקחת את האפידורל לפני פתיחה של 5 ס"מ כדי להפחית את הסיכוי לעצירת הלידה,
  להתארכותה או להתברגות לא טובה של התינוק.
• אם תפחיתי את השימוש באפידורל לקראת שלב הלחיצות תוכלי ללחוץ באופן יעיל יותר
  ולהפחית את הסיכוי להזדקק לואקום, מלקחיים או ניתוח קיסרי.
  מצד שני, כשתתפוגג השפעת האפידורל ותתחילי לחוש בכאב זה יהיה כבר כאב בעוצמה מאוד גדולה
  שלא היתה לך ולגופך הזדמנות להתרגל אליו בהדרגה וללמוד כיצד להתמודד אתו.
• אם האפידורל משפיע רק בצד אחד, נסו להניע את האגן כדי לפזר את חומר ההרדמה באופן שווה או בקשו זריקה נוספת.
• קחי בחשבון שאם את לוקחת את האפידורל לקראת סוף הלידה,
  השפעת ההרדמה וחוסר יכולת התנועה עלולה להמשך זמן מה אחרי שהלידה הסתיימה.

התוויות נגד לקבלת אפידורל

מקרים בהם לא ניתן לקבל אפידורל:

• פריחה או פצעים על העור באזור הגב התחתון.
• קעקוע באזור החדרת המחט.
• מספר נמוך של טסיות דם (מתחת ל100,000).
• נשים אשר אלרגיות לחומר ההרדמה.
• במקרים מסוימים של פגיעה בעמוד השדרה כמו פריצת דיסק, או נזק שנגרם מתאונה.

אם יש לך שאלות נוספות בנושא, את מתלבטת, את מעוניינת ללדת בלי אפידורל אבל לא בטוחה איך מצליחים לעשות את זה את מוזמנת לפנות אלי דרך טופס התגובה וגם לספר מנסיונך ולהגיב על המידע בתגובות.

דמייני בריכה, מים חמימים, שקטים, את צפה על מימיה, צוללת בתוכה, הבריכה נמצאת בתוך מערה עגולה ומגוננת והמים שנובעים לתוך הבריכה ממשיכים וזורמים מן הבריכה
באפיק המוביל לפתח המערה המואר.
מי הבריכה מקיפים אותך, מלטפים, מגוננים, הופכים את גופך לקל.
העובר שבתוכך חי בתוך בריכה של מי שפיר, יום יבוא והוא יצא באפיק הזורם אלייך.
שימוש במים בזמן הלידה, מאפשר גם לך להנות מהרכות העוטפת הזאת.

השימוש במים בלידה הוא לא דבר "טבעי", הוא פיתוח חדש לרובנו, מכיוון שמים לא היו זמינים כמו היום באמבטיות, ברזים ובריכות ולא היו מחוממים.
השימוש במים בלידה הוא תגלית נפלאה שהתחילה בערך לפני 30 שנה באזור גרמניה, הולנד וצרפת שעשירים במעיינות מים חמים.

 שימוש במים הוא נפלא לא רק ללידה במים
כשמדברים על לידות מים, מתמקדים בד"כ בלידה שבה התינוק נולד לתוך המים.
השימוש במים הוא אפשרי, טוב ומועיל גם בלידות רגילות.

כיצד ניתן להשתמש במים בלידה:

•  להרטיב רטיות במים חמים/קרים ולהניח על הגב/הבטן
• להשתמש במקלחת/אמבטיה בבית לפני שיוצאים לבית החולים
•  להשתמש במקלחת/אמבטיה בבית החולים (גם כדי להקל על הכאב, גם כדי לעזור להתקדמות וגם כדי ליצור מנוחה ומעבר לפני מוניטור, לפני התערבויות ולפני פעולות שמחייבות שהות במיטה).
•  לשים קומפרסים עם מים נעימים על פתח הנרתיק והפרינאום בזמן צירי הלחץ

 למה מים?

• אפידורל טבעי – הפחתה של הכאב
  לפי תאוריית השער, בגוף סוגי עצבים שונים: מישוש, טמפרטורה וכאב. המסר עובר הכי לאט בעצבי הכאב. בנוסף, המוח שלנו לא מסוגל לעכל יותר מדי מסרים במקביל ולכן המסר שמגיע ראשון מעמעם את המסרים האחרים –
  לכן,  חום המים והגירוי התחושתי שנוצר מסייעים מאוד בהפחתת תחושת הכאב שלנו.
  נשים רבות שנמצאות במים (בטוש, באמבטיה או בבריכה) מצהירות שכל עוד הן יכולות להשאר במים, הן לא מרגישות צורך בשימוש במשככי כאבים אחרים.
• הרפיה
  הפחתת הכאב והתחושה הנעימה שרובנו חווים בשימוש במים עוזרת לנו להיות רפויות יותר.
  כשהשרירים רפויים, הצירים עובדים ביעילות ויוצרים פחות כאב.
• ניתוק מהסביבה
  השימוש במים, תחת זרם המים במקלחת או כשגופנו מכוסה במי האמבטיה – מאפשרות לנו להתנתק מהסביבה, ליצור לנו מקום אינטימי, פחות חשוף למגע של אחרים, שבו אנחנו מרגישים בנוח להיות מי שאנחנו, לשחרר ולהתחבר לכוחות שלנו. בתוך הלידה אנחנו עשויות להזדקק מאוד לרגעים כאלה והם יכולים להיות גורם משמעותי ביצירת התקדמות בלידה.

יתרונות הלידה בתוך מים (באמבטיה, ג'קוזי או בריכה)
כבר מניתי את היתרונות של השימוש במים כגון הפחתת כאב, הרפיה ויצירת בועה אינטימית.
בלידה בתוך המים יש יתרונות נוספים:

•   התקדמות מהירה יותר של הפתיחה
  תהליך הפתיחה הוא תוצאה של העבודה הפיזית של הצירים בשילוב של המוכנות שלנו לשחרר ולהרפות (פתיחה, מן הסתם, היא תוצאה של הרפיה ולא של כיווץ). בשלבים מסוימים בלידה, ובמיוחד כשהצירים כבר יעילים וכואבים יותר, לפעמים התקדמות הפתיחה תלויה רק במוכנות להרפות. המים עוזרים לנו להרפות וההפחתה של הכאב מאפשרת הרבה פעמים התקדמות מהירה יותר בשלב הלידה הפעילה ועד לפתיחה מלאה.
• הקלה על תנועתיות
  המים מפחיתים את כח הכובד ומקלים עלינו להזיז את האגן, לשנות תנוחות ולהיות בתנוחות שמחוץ למים היינו מתקשות לעשות כגון כריעה. השימוש היעיל יותר בתנועה ותנוחה מקל על הכאב, מייעל את עבודת הצירים ומקל על שלב הלחיצות.
• באמבטיה עם ג'קוזי, זרמי המים יכולים להוות אמצעי מצוין למסג' בזמן הצירים.
• הפחתת הסיכון לקרעים בפרינאום (פתח הנרתיק)
  המים מרככים ומגמישים את העור באזור וגם מסייעים לנו להרפות ולשחרר ולכן מפחיתים את הסיכון בקרע ואת הצורך בחיתוך של המיילדת.
• הפחתת תחושת הצריבה והשריפה בזמן יציאת התינוק
  המים החמים והריכוך של האזור מפחיתים את הכאב בשלב ההכתרה בו ראש התינוק מותח את עור הנרתיק שלנו.

 ומה עם התינוק?

מרבית החששות מלידת מים היא מהכניסה של התינוק למים.
כל עוד התינוק ברחם הוא למעשה דומה יותר לדג מאשר ליונק– הוא לא מקבל חמצן באמצעות נשימה והריאות שלו מלאות מים. את החמצן הוא מקבל ישירות בזרם הדם מהשליה.
הדבר שגורם לתינוק להתחיל לנשום הוא החשיפה של פניו ושל חבל הטבור לאויר ולכן כל עוד התינוק יוצא כולו לתוך המים הוא לא מתחיל לנשום ולכן אין בכך סכנה.

 במהלך הלידה, המילדת עוקבת באמצעות מוניטור מיוחד שיכול לעבוד גם מתחת למים אחרי דופק התינוק על מנת לוודא שהוא חש בטוב בכל שלב ושלב.
הסביבה המימית החמימה, דומה לסביבה בה היה עד הלידה והמעבר ההדרגתי מהרחם למים ורק אז לסביבת האויר היא עדינה, רגועה ונעימה יותר לתינוק.
 לאחר הלידה, בזמן שהאם מחזיקה את התינוק, המים ממשיכים לשמור על חום גופו.
חשוב מאוד לשים לב שבשלב הלחיצות האגן נמצא לגמרי מתחת למים והתינוק יכנס כולו מתחת למים ורק אז יצא. אחרי שהיה מגע עם האויר אסור להכניס את התינוק שוב מתחת למים.

רצוי להוציא את התינוק מהמים מיד לאחר הלידה כדי למנוע מצב בו השליה מתחילה להתנתק או מפסיקה להזרים דם לפני שהתינוק מתחיל לנשום.

 ומה עם כל ההפרשות במים?

מי השפיר או הדם שלנו לא מהווים גורם לזיהום ואין בעיה להשאר במים כאלה. אם יוצא קקי במים, ניתן בד"כ לאסוף אותו באמצעות מסננת וכמעט אף פעם הוא לא דורש יציאה מהמים ולא נחשב כמגביר זיהום.
אם את חוששת מיציאת קקי, תוכלי לבקש לעשות לפני כן חוקן.
אם את רגישה לנושא הנקיון ומחשבה על שהיה במים שאינם צלולים מרתיעה אותך, יכול להיות שלא תרגישי בנוח להיות באמבטיה במהלך הלידה.

 באיזה שלב מתאים להשתמש במים?

באופן כללי מתאים להשתמש במים מהרגע בו אנחנו מרגישות שאנחנו זקוקות לעזרתם.
צריך לדעת שיש נשים שבסופו של דבר ירגישו שהן אינן רוצות בכלל להכנס למים או לאמבטיה.
שימוש במקלחת יכול להעשות בכל שלב.
שימוש במים חמים ובמיוחד באמבטיה יכול להפחית את לחץ הדם ולכן יכול להפחית צירים.
במקרים של צירים חלשים יחסית ולא סדירים שנמשכים ומעייפים אותנו, לפעמים מומלץ להעזר במקלחת חמה או אמבטיה בשביל להפחית אותם או להעלים אותם ולנוח לכמה שעות עד שיופיעו מעצמם שוב חזקים ויעילים יותר.
מומלץ להשתמש בכניסה לאמבטיה/בריכה רק אחרי תחילת הלידה הפעילה וסביב פתיחה של 4-5 ס"מ כדי לוודא שזה לא יאט או יאריך את הלידה.
אם לאחר שנכנסת למים הצירים נחלשו או התרחקו, כדאי לצאת ולחזור להשתמש בכוח הכובד ובתנוחות זקופות.
קחו בחשבון את כמות המים החמים בדוד– חשוב להפעיל את הדוד מרגע התפתחות הצירים ולשמור את השימוש במים לשלב בו אנחנו באמת זקוקים לעזרתם, כדי לא להגיע למצב שנגמרו המים החמים דווקא בשלב שאנחנו הכי צריכות אותם.
במקרים של ירידת מים אסור להכנס לאמבטיה או בריכה עד שלבים מתקדמים של הלידה לפי הערכת המילדת כדי לא להגביר את הסיכון לזיהום. בד"כ משלב מסויים, כבר אין חשש מעניין זה ואפשר ללדת במים.

עד מתי להשאר במים והאם יש מצבים שבהם אי אפשר ללדת במים?

ניתן להשאר במים עד סוף הלידה וללדת בתוך המים במידה והמילדת מאפשרת את זה ובמידה ואת מרגישה שזה נכון לך.
לעיתים נשים מרגישות צורך לעבור בשלב הזה החוצה.
אם שלב הלחיצות ארוך, אולי היציאה והשימוש בכח הכובד יועילו יותר.
אם התינוק מראה סימני מצוקה או שהלידה נחשבת עם רמת סיכון מסוימת, הטיפול במצבי הסיכון הרבה פעמים יהיה נגיש יותר מחוץ למים ולא תתאפשר לידה במים.
אם המים התלכלכו מאוד ואין זמן להחליף אותם יהיה צורך לצאת מהמים.
אם לחץ הדם של היולדת יורד מהחום והיא מרגישה סחרחורת או חולשה היא צריכה לצאת מהמים.

 ומה עם בן הזוג?

בן הזוג יכול להכנס למים עם היולדת ולשבת מאחוריה לצורך תמיכה או שהיא נשענת עליו בעמידת שש או להשאר מחוץ למים, להחזיק לה את הידיים, להיות משענת לתמיכה, לשפוך לה מים על הגב או לתת לה עיסוי.
חלק מהתפקיד של בן הזוג הוא לדאוג שהיולדת שותה הרבה בגלל שהמים החמים יכולים להגביר הזעה ולהוריד את לחץ הדם וחשוב לשמור על מאזן הנוזלים של היולדת.

האם מותר ללדת במים בבתי החולים?

היתה תקופה בה משרד הבריאות לא אישר לידות מים בבתי החולים, היום מותר באופן עקרוני לקיים לידות מים בכל בתי החולים בתנאי שיש ציוד מתאים וצוות מיומן.
ממחקרים עולה שאין סיכון גדול יותר לתינוק או לאם בלידה במים לעומת לידה רגילה.
 בפועל, ברוב בתי החולים, בלידה שאינה בסיכון ושמתנהלת באופן תקין, ניתן לשהות במים עד לשלב הלחיצות ולאחר מכן יבקשו מהיולדת לצאת מהמים.
ישנם מספר בתי חולים בארץ שהתחילו לאפשר לידות במיםבתקופה האחרונה. ישנם מצבים מסוימים עם מילדות מסוימות בבתי חולים נוספים שאפשרו ליולדת להמשיך ולסיים את הלידה במים ולא חייבו אותן לצאת.

אז איפה אפשר ללדת במים?

זכרי שבכל מקרה המים לשירותך, בין אם זה במקלחת בבית, במקלחת בבית החולים, ברטיות חמות או קרות וכו'.
ניתן ללדת במים בחלק מבתי החולים וכמובן בלידות בית ובלידות עם מיילדת פרטית (היא תוכל לתת לך אולי אפשרויות נוספות מעבר לבית שלך).

 בכל מקרה, מומלץ לבדוק את הנגישות למקלחת או אמבטיה בבית החולים בו את מתכננת ללדת. האם יש לכל חדר מקלחת, האם המקלחת קרובה לחדרי הלידה, האם היא מאובזרת, האם יש גם אמבטיה ובאיזה מצבים הם מאפשרים להשתמש בה.

אז איך את יכולה לעזר במים?

הנחיות לשימוש במקלחת

• הדליקו את הדוד בשלב מוקדם.
• השיגי כסא פלסטיק שניתן לשבת עליו במקלחת כדי שתוכלי לנוח בין הצירים ובמצבים של חולשה או סחרחורת.
• ניתן להשתמש גם בכדור הפיזיו במקלחת.
• בדקי על מה תוכלי להשען בזמן הצירים, האם על הקיר, על שיש, על בן הזוג, האם יש מוט שתוכלי להאחז בו.
• אם את רוצה להעמד על ברכייך כדי להעזר בתנוחת עמידת 6 או רכינה קדימה על משהו, שימי כמה מגבות מקופלות מתחת לברכיים כדי ליצור לך בסיס רך ונעים.
• בן הזוג צריך להצטייד בבגד ים ובגדים להחלפה כדי שיוכל לסייע לך ללא הגבלה.

הנחיות לשימוש באמבטיה/בריכה

• אם את בבית, יש באפשרותך להשתמש באמבטיה הרגילה, אבל היא בד"כ לא מאוד נוחה לתנועה. אם יש לך ג'קוזי מרווח בבית, תוכלי להשתמש בו בד"כ בנוחות.
  אפשר להשיג בריכה מתנפחת לילדים – הן בד"כ נמוכות יחסית והדופן שלהן עלולה להיות לא יציבה מספיק בשביל להשען עליה עם כל משקל גופך. חשוב לשים ריפוד מתחת לבריכה לצורך מירב הנוחיות. ניתן גם לשכור בריכה מיוחדת ללידה שהיא עמוקה יותר, יציבה, עם ידיות אחיזה וכיסוי חד פעמי.
• לפני הכניסה למים רצוי להתקלח כדי לשמור על נקיון הבריכה.
• מומלץ למלא את המים לעומק שבו, כשאת יושבת, המים יכסו את בטנך ויגיעו עד שדייך- כך ההקלה על הכאב וההפחתה של כח הכובד יהיו הכי יעילות וגם יהיה קל ללדת את התינוק כשכל גופו בתוך המים גם בעמידת 6 או תנוחה אחרת שאינה שכיבה.
• רצוי לרפד את תחתית האמבטיה במגבות או במזרון שמונח מתחת לבריכה.
• אפשר לארגן כל מיני כריות צפות על מנת להשתמש בהן.
• לדאוג לרפד את דופן האמבטיה/הבריכה כדי שיהיה לך נוח להשען עליהן.
• לאחר מילוי האמבטיה, רצוי להמשיך לחמם מים בדוד, בקומקום ובסירים על מנת לאפשר לחמם שוב את המים אם יספיקו להתקרר.
• כדאי שיהיה איזשהו מדחום למדידת טמפ' המים.
• אם את יולדת בבריכה, רצוי שתהיה לה משאבה לצורך ריקון קל לאחר מכן.
• אם צריך לנפח את הבריכה- עשו זאת בשלב הכי מוקדם או אפילו לפני תחילת הלידה כדי שזה לא יגזול מהזמן ותשומת הלב תוך כדי הלידה וכדי להספיק להשתמש בה. גם מילוי המים צריך להתחיל מספיק זמן לפני שרוצים להכנס כי זה לוקח די הרבה זמן.
• דאגי למסננת עם חורים קטנים לצורך ניקוי של המים מהפרשות במידה ויהיו כאלה.
• חשוב לנקות ולחטא את האמבטיה/בריכה לפני זה או להשתמש בכיסוי פלסטיק חד פעמי. החיטוי חשוב במיוחד בשימוש בג'קוזי ולא מומלץ להשתמש בזרמי הג'קוזי בבית החולים.
• טמפרטורת המים המקובלת היא עד 37 מעלות והיא מתקררת קצת בד"כ עד שיוצא התינוק.
• מי ברז רגילים מתאימים ללידה ויש כאלה שמוסיפים כף אחת של מלח לכל 4.5 ליטר מים כדי להיות קרובים לרמת המליחות של מי השפיר.

מקומות שניתן לשכור/לקנות בהם בריכות ללידה

אספתי כמה מקומות שקיבלתי לגביהם מידע, במידה ואתן יודעות על עוד מקומות בהם ניתן לקנות או לשכור בריכות, אשמח אם תכתבו לי ואוסיף לרשימה.

• בריכות פשוטות שאינן מותאמות במיוחד ללידה ניתן לקנות בד"כ בחנויות גדולות של צעצועים או ספורט.
• אילנה שמש – בריכת לידה להשכרה  ולמכירה
• בריכות מיוחדות ללידה ניתן לשכור כאן באתר waterbirthisrael .
• לחברת אינטקס יש בריכה מתאימה
• אפשר לשכור גם אצל  ג'סיקה פדן 0549579547
• אתר אינטרנט gloabal marketing – שימי לב, לפי הכתוב, ההשכרה היא רק ל 8 ימים
• אתר בחו"ל – אפשר להזמין עם משלח

מה הקשר בין פתיחה ומחיקה בלידה? למה חשוב לבדוק גם את המחיקה ומה עוד אפשר ללמוד על הלידה בבדיקה?

טיפ חשוב מאוד מאוד ללידה.

המדד המקובל להתקדמות הלידה הוא הפתיחה.
אבל האמת היא שחוץ ממנו יש עוד כמה מדדים מאוד חשובים שאם כבר עושים בדיקה וגינלית – יכולים לתת לנו מידע לא פחות חשוב:

• • • מחיקה – המחיקה היא כמה רך ודק הוא צוואר הרחם (נמדד באחוזים עד 100%).

ככל שהוא יותר דק – ככה הצירים יכולים להשפיע יותר ולקדם את הפתיחה.

בלידה ראשונה – הרבה פעמים כל השלב הראשון של הצירים – מקדם רק את המחיקה ולא את הפתיחה.
הרבה מאוד נשים בלידה ראשונה שהגיעו לשלב בו יש צירים סדירים כל 3 דקות, עדיין יכולות לגלות בבדיקה שהן עם פחות מ 2 ס"מ ומקבלות מסר שהן עברו שעות של צירים והתמודדות בשביל כלום.
לעומת זאת, במצב כזה המחיקה בד"כ כבר קרובה ל 100% וזה מעולה ויאפשר מעכשיו לצירים לקדם אותן באופן מאוד יעיל וטוב.
אני מבקשת מנשים במיוחד בלידה ראשונה לא לצפות לאיזה פתיחה גדולה בשלב הזה ולקוות שהמחיקה טובה.

בלידה חוזרת התהליך של המחיקה והפתיחה קורה יותר במקביל ולכן לפעמים, משלב הלידה הפעילה מתקדם מהר למדי.

שינוי במיקום הצוואר

צוואר הרחם מופנה בהריון אחורה לכיוון הטוסיק שלנו ולא לכיוון הנרתיק.
במהלך הלידה הוא יהפוך מאחורי לאמצעי ומאמצעי לקדמי.
גם אם דברים אחרים לא השתנו כרגע ובזה היה שינוי – זאת התקדמות.

גובה הראש של התינוק ביחס לספינות (בליטות שמעידות על החלק הצר באגן).

לפעמים יש שלב שבו אין שינוי בצוואר הרחם, אבל הראש לאיטו מתקדם כלפי מטה (הוא מתחיל מ -3 ומתקדם עד ל +3).
התהליך הזה דורש התברגות של התינוק באגן ולפעמים גם שינוי בצורת העצמות כדי להתאים את עצמו למעבר ולכן יכול לקחת זמן.
גם זאת התקדמות חשובה בלידה.
וככל שהראש לוחץ יותר למטה – בד"כ כל ציר ייצור לחץ יעיל יותר על הצוואר ואח"כ זה יתבטא בשינוי מהיר בפתיחה.

לכן,
כשאתן עושות בדיקה וגינלית במהלך הלידה תשאלו גם על המחיקה, מיקום הצוואר וגובה הראש ויהיו לכן עוד מדדים להתקדמות ועוד סיבות להתעודד.

ותמיד לזכור, שגם אם נראה ששום דבר לא קורה, בד"כ משהו משתנה מתחת לפני השטח וצריך הרבה סבלנות, אמונה בתהליך, בגוף ובתינוק שהם יודעים את תפקידם ואת הדרך.
בסוף, הרי תפגשו את התינוק/ת החדשים שלכם ואפשר לשמוח גם בדרך מהידיעה שזה קרוב יותר מתמיד.