דפנה כתבה עוד משהו מאוד חשוב –
יש מקום מוגבל בדברים שאני חייבת לעשות בעצמי. 
זאת המציאות וצריך להיות ריאלית.
לא משנה כמה דברים תחליטי שאת חייבת לעשות בעצמך ולא תתפשרי על זה, 
מספר השעות ביום לא יגדל ובסוף יהיו בהכרח דברים שאו שלא יקרו בכלל, או שמישהו אחר יעשה.
אם את רוצה להספיק את מה שבאמת חשוב לך,
זה אומר שכל פעם שאת רוצה להכניס משהו לקטגוריה של הכי חשוב, ואפילו חשוב מאוד, תצטרכי לבחור משהו שנמצא שם כרגע ולשנות לו את הדירוג כדי לפנות לו מקום.

החלק החשוב כאן הוא להחזיר את הבחירה.
מי שמגביל אותנו לעשות את מה שחשוב לנו באמת, זה לא הבן זוג, הסביבה או הציפיות מאתנו, אלא המחשבות שלנו.
אשליית ה"סופר וומן" שאיכשהו יכולה לעשות הכל, כל הזמן בעצמה.
הבחירה היא מה שמשחרר אותי ונותן לי את החופש.

דפנה כתבה שזה לא רק הוסיף לה זמן איכות עם עצמה ועם האנשים שחשובים לה, אלא גם העשיר אותה בכסף.
אז מומלץ לנסות.

הזמן זה המשאב הכי יקר שיהיה לך אי פעם.
בשונה מכסף, או נכסים אחרים – את לא יכולה לייצר זמן. את רק יכולה לנצל אותו נכון.

זום אווט על חיים בוגרים של מישהי יכולים להראות ככה:
עבודה, כלים/כביסה/זמן עם הילדים/ בישולים/לצפות בסדרה/ לדפדף בפייסבוק
מה הם מספרים עלייך?
בישולים יכולים להיות בשביל אחת יצירתיות וביטוי עצמי,
אצל השניה השקעה בבריאות שלי או של הילדים,
אצל השלישית השקעה בזוגיות – כי רציתי לפנק את בן הזוג,
אצל הרביעית ריצוי של הסביבה שמצפים ממני למשהו מסוים ונסיון לעמוד בסטנדרטים שלהם,

האם זה מייצג את מה שחשוב לי בחיים?
האם זה משקף את סדר העדיפויות שלי?
אולי משהו תופס יותר מקום ממה שהייתי רוצה?
אולי משהו חסר?