זמן לידה – חלק מאתנו משתגעות ממנו. אני מתה עליו – זמן שַאוּל, גם בלידה וגם בליווי לידה. כל עוד אני בכוננות ללדת בעצמי או ללוות, כל ההתחייבויות הן בערבון מוגבל, כל התכנונים בערבון מוגבל. כל רגע אני יכולה לקבל כרטיס טיסה ישיר למקום אחר – לעולם הלידה. כשאני בתור דולה – זה יציאה
שבוע 38 והצירים לא מגיעים שבוע 39 ואין צירים שבוע 40 ואין צירים שבוע 41 והצירים לא מגיעים… לפעמים, קורים המון דברים מתחת לפני השטח, שאנחנו לא מרגישות כרגע. משתפת אותך במחשבות של סתיו, שאולי יעזרו לך להסתכל קצת אחרת על ההמתנה לצירים. אני מסתכלת על האדמה היבשה ביער שבקצה השכונה שלנו, מתחת לעצים
את כבר בשבוע שמתאים ללידה, שבוע 40, שבוע 41 אפילו שבוע 42 ולא הרגשת עדיין אף ציר? האם יכול להיות שהגוף שלך לא יודע לפתח צירים? את עם צירים הולכים ובאים כבר כמה ימים? אולי כבר כמה שבועות? צירים שמפריעים לך לישון, מפריעים לנוח, מכאיבים או מלחיצים, אבל לא הולכים לשום מקום? בלי מחיקה
ירידת מים – מה עושים כשזה קורה? ירידת מים יכולה להתחיל לפני שיש צירים או במהלך הלידה עצמה. לפניכם הסבר מפורט מתי צריך לנסוע לבית חולים, האם אפשר להשאר בבית ומה רצוי לעשות במצב כזה. חשוב להבדיל בין ירידת מים צלולים (שקופים לבנבנים כמו חלבון ביצה לא מבושל), לבין ירידת מים מקוניאלים (מים עכורים
מתי לנסוע לבית החולים ללידה? האם מיד כשמתחילים הצירים? איך נדע לא להגיע מוקדם מדי? ואיך נדע לצאת בזמן כדי לא להגיע מאוחר מדי? בכתבה הזאת אשתף אותך בסימנים שיעזרו לך להגיע בזמן הנכון לבית החולים. הלידה היא כמו דרך שאנחנו צריכים לעבור. הצירים הם המנוע שמניע אותנו ודוחף
בשבועות שלפני הלידה את עשויה לפגוש כל מיני סימנים לכך שהלידה מתקדמת. לא כל הנשים יפגשו את הסימנים בכלל ואם אין לך שום סימן, זה לא אומר שלא תלדי בקרוב. הכרות עם הסימנים תאפשר לך להשאר רגועה ולהנות מהידיעה שהלידה הולכת ומתקרבת. הפקק הרירי אולי תמצאי על התחתון הפרשה בכמות מרובה בצבע לבנבן
