את עומדת לקרוא סיפור מיוחד.
הסיפור נמצא ממש פה למטה ותכף תוכלי לקרוא אותו.
לפנייך כמה מילים מקדימות שחשוב לי (נעמה סלע) להוסיף.

במהלך הלידה את נדרשת לעשות בחירות.
בחירות כמו היכן ללדת, את מי להביא איתך, האם לקבל המלצה לטיפול רפואי כזאת או אחרת ועוד.

בחירות אלו משקפות את האחריות שלך על הלידה.
הלידה היא שלך.
היא מתנהלת בגוף שלך, בנפש שלך והיא הדרך שאת מביאה לעולם את הילד/ה שלך ושל בן/בת זוגך.

בסוף הלידה, תלכי את הביתה עם כל מה שקרה בלידה.
עם החוויה הפיזית שעברה עלייך,
עם החוויה הרגשית שעברה עלייך,
עם התוצאות הבריאותיות של הלידה על גופך ועל התינוק/ת שלך.

מכיוון שכך,
האחריות על ההחלטות בלידה היא תמיד שלך.

זה לא קל.

לפעמים לא תהיי בטוחה מה הדבר הנכון.
לפעמים תרגישי שהדבר הבטוח ביותר עבורך הוא להקשיב לצוות הרפואי.
לפעמים תרגישי שהדבר הבטוח עבורך הוא לפעול בניגוד להמלצות שלהם.
מה שחשוב הוא שתקחי כל בחירה שלך מתוך הבנה של המשמעויות שלה, היתרונות והחסרונות שלה וההשלכות האפשריות שלה לטוב ולרע.

אין דרך אחת נכונה.

כל אשה תצטרך להחליט בעצמה מה נכון לה, בהתחשב במצב הממשי בו היא נמצאת, בהתחשב במי שהיא ובמה שהיא מאמינה בו.

הסיפור הזה משקף בעיני בצורה בהירה את זה שתמיד  יש לך בחירה.

גם אם הבחירה דורשת ממך לפעול בשונה ממה שביקשו או ציפו ממך.
כשאת מחוברת לחופש הבחירה שלך ולזכויות שלך, תוכלי לראות בקלות את האפשרויות הנוספות שעומדות בפנייך, גם במקומות שנראה כאילו "אין לך ברירה".

האם זאת הבחירה הנכונה עבורך? רק את יכולה לדעת ולהחליט.

דבר נוסף שבא לידי ביטוי בסיפור הזה הוא החשיבות של הבחירה במלווים שלך.

כשאת יולדת במסגרת השירות הציבורי שהמדינה מספקת, אין לך אפשרות לקבוע מי יהיה הצוות שתפגשי.
לרוב הוא יהיה מקסים, מקצועי ותומך.
לפעמים הוא יהיה פחות נעים.
אבל יש לך בחירה מלאה מי המלווים שאת מביאה איתך.
מלווה שאת סומכת עליו, שיש בינכם תקשורת טובה, הבנה ואמון, הוא כח מאוד גדול שאת מביאה איתך שיכול לתמוך בך ולעזור לך ליצור לעצמך את הלידה שאת מאחלת לעצמך, גם בסיטואציות מורכבות.

ועכשיו,
את כבר בטח סקרנית לקרוא את הסיפור.

אשמח לשתף את סיפור הלידה שלי:

לפני 16 שנים הגעתי לבית חולים במרכז הארץ ללדת את ילדתי השלישית, כשבעברי שתי לידות טובות ונפלאות.
הגעתי עם צירים, בתקווה להכנס לחדר הטבעי, לעבור את הצירים באוירה רגועה, בתוך בריכה.
קיבלה אותי מיילדת לחוצה, שאמרה: שלא תצפי ליותר מידי ״תשומי״ היום- אנחנו עמוסות.
כמו כן, למרות שביקשתי להישאר בעמידה לצורך בדיקת המוניטור- כך כאב לי פחות- סרבה והתעקשה על בדיקת מוניטור בשכיבה.
בשכיבה- קפצתי מכאב בכל ציר, ואז המוניטור הראה ירידה בדופק העוברי בכל ציר.
את לא מתאימה לחדר הטבעי- פסקה המיילדת, ובקשה שאעבור לחדר צדדי.
את בסיכון, והמים עדיין לא ירדו- צריך לפקוע אותם, ואולי גם ניתוח קיסרי.
למה לפקוע את המים- שאלתי?
בלידות הקודמות המים ירדו לקראת השלב השני….
אנחנו מחליטים- פסקה המיילדת ויצאה מהחדר, משאירה אותי עם מוניטור בשכיבה.
כשיצאה, אמרתי לבעלי- אני לא מתכוונת ללדת פה, אני מפחדת מהם
בעלי ענה: הם לא ישחררו אותך- כי את מוגדרת בסיכון!
עניתי: אני מרגישה שהכל בסדר איתי, רק כואב לי לשכב, אני רוצה להיות בתנועה, בעמידה.
תעזור לי לברוח מכאן?
אני ארגיש בטוח יותר איתך מאשר פה.
בסדר, ענה בעלי, מצא מדרגות חרום, ניתקתי את עצמי מהמוניטור, ירדנו לאוטו, ונסענו….
בדרך התקשרו בפאניקה מבית החולים, בקשו לדעת למה ברחתי, ולאן אני נוסעת.
עניתי שברחתי כי אני מפחדת מהם, ולא שיתפתי אותם לאן פני מועדות.
בדרך שמעתי צופרים מיללים- הייתי בטוחה שרודפים אחרי
בין הצירים שהתגברו, התקשרתי בשלווה מדומה לבית חולים אחר, אמרתי שאני רוצה להגיע ללדת, שאני אוטוטו יולדת- והאם יש מיילדת שיכולה לקבל אותי ללידה טבעית.
בוודאי-ענו לי (לא סיפרתי להם שאני בורחת….)
הגענו בשעה 13:00, קיבלה אותי מיילדת , לבקשתי בדקה מוניטור בעמידה- שהיה תקין
בקשתי לנוע בעמידה, והיא הוסיפה עיסוי לגב התחתון בכל ציר.
בשעה 13:30 ירדו המים, בקשתי לשבת, ובשעה 13:38 יצאה לאויר העולם ילדתי השלישית המדהימה, גלי
בשעה 13:42 התקשרו מבית חולים הראשון מודאגים- הרגעתי אותם שהכל בסדר וילדתי לידה טבעית בטוחה ונעימה כפי שרציתי.

נכתב ב 7.6.2020

סיפור זה הינו מקרה פרטי, ואינו בגדר המלצה לדרך פעולה כלשהי!
חשוב ללמוד ממנו:
לשאול שאלות לגבי כל הליך,
לברר מהן זכויות היולדת,
להגיע עם מלווה ללידה.

הסיפור של רונית בן אליהו, פיזיותרפיסטית לשיקום רצפת האגן, כאבי אגן, הריון, הכנה ללידה, יוגה נשית.
*הסיפור התרחש לפני שהיתה אשת מקצוע.