ארכיון מניעת קרעים בלידה | Birth Come True

איך למנוע קרעים בלידה

Admin — Thu, 17 Apr 2025 11:56:58 +0000

רוצה לידה עם מינימום תפרים?
ברור. מי לא?
אבל איך אפשר למנוע קרעים בלידה, או להפחית את הסיכון לקרעים בלידה?
ואיך לשמור על הפרינאום שלך?
האם עיסוי פרינאום באמת עובד ומה בעצם עוד את יכולה לעשות.

קודם כל - בלי פניקה

יש הרבה מאוד דברים שאת יכולה לעשות כדי להקטין מאוד את הסיכוי שלך לקרע או למנוע קרעים וחתך בלידה,
אבל חשוב שתזכרי שגם אם יהיה לך קרע או חתך בלידה,
הלידה שלך עדיין יכולה להיות חוויה חיובית וטובה,
שאחריה החלמה מהירה, הנאה מהתקופה שאחרי הלידה ותחושה של שלמות וגאווה עם הלידה שעברת.

איפה זה בכלל הפרינאום הזה?

הפרינאום זאת רקמת העור והשרירים שנמצאת בחלק התחתון של פתח הנרתיק ומפרידה בין הנרתיק לפי הטבעת.

מה קורה בשלב הזה בלידה

אחרי שצוואר הרחם נפתח פתיחה מלאה ומאפשר לתינוק לצאת מהרחם לתעלת הנרתיק,
מגיע שלב צירי הלחץ.
בשלב זה הצירים משתנים מצירים של פתיחה של האגן לצירי לחץ.
הרחם משנה את כיוון הפעולה ודוחף כלפי מטה.
צירי הלחץ מקדמים את התינוק להתברג ולרדת באגן
עד שראש התינוק מגיע לפתח הנרתיק ומתחיל למתוח אותו.
שלב זה בו הנרתיק נמתח נקרא "הכתרה" כי הנרתיק יוצר מעין "כתר" מסביב לראש התינוק.
אם את לא מאולחשת עם אפידורל (ולפעמים גם במידה מסוימת למרות האפידורל),
תרגישי תחושה של מתיחה חזקה ושריפה בפתח הנרתיק שמעידה על התקדמות שלב ההכתרה.

אם את רוצה להבין למה התחושה דומה–
קחי את שתי אצבעות הידיים שלךונסי למתוח את קצוות הפה שלך לצדדים.
יש נשים שהשלב הזה בכלל לא כואב להן והוא החלק היותר נעים וקל להן בלידה,
ויש נשים שמרגישות אי נוחות רבה מהמתיחה הזאת.

בדרך כלל, במיוחד בלידה ראשונה, בשלב הזה הראש כל פעם מתקדם קצת בציר ואז נכנס בחזרה כשהציר מרפה,
ככה שוב ושוב,
כל פעם הוא מתקדם יותר בציר ואפשר לראות בהדרגה יותר ויותר ממנו ושוב נסוג,
עד שהוא כמו "נתקע" בנקודה מסוימת כשהראש כבר קצת מבצבץ החוצה ולא נסוג בזמן הציר.

בצירים הבאים הוא מתקדם יותר והעור נמתח עד שהוא מקיף את החלק הרחב ביותר בראש של התינוק,
גם שם לפעמים הראש נשאר ולוקח עוד ציר אחד או יותר עד שהוא עובר את החלק הזה.
היציאה ההדרגתית הזאת היא מה שעוזר לרקמות שם להתגמש בהדרגה ושומר על הרקמות שלמות.
הגוף מפריש בשלב הזה הרבה נוזלים שעוזרים גם הם לראש התינוק להחליק עם פחות חיכוך.

הגענו כבר לשלב של עיסוי פרינאום?

אז זהו, שלא.
אחרי שנים של תהילה למילה "עיסוי פרינאום" המחקרים חזרו עם תשובה שזה לא בהכרח עוזר למנוע קרעים בלידה,
והצהרה ש"עשית עיסוי פרינאום" בעיקר משכנעת את המיילדות לא לחתו
ך (בלי קשר להאם עשית את העיסוי באמת או לא).
אז הנה משהו אחד פחות לרשימה שלך של משימות לקראת הלידה.

אז אין מה לעשות?

דווקא יש הרבה מה לעשות!
גם לפני הלידה וגם במהלך הלידה עצמה את יכולה לפעול כדי למנוע קרעים.

איך למנוע קרעים לפני הלידה

להיות חברה של הנרתיק שלך.

הדבר שהכי ישפיע על הסיכוי שלך להמנע מקרעים בלידה הוא שתצליחי להרפות את אזור פתח הנרתיק,
גם כשאת מרגישה את הראש מותח ומנסה לעבור.

הרשי לעצמך לגעת באזור הנרתיק ולהרגיש איך הוא מגיב למגע.
צרי הכרות של הגוף עם תחושה של מגע ומתיחה עדינה באזור תוך כדי תרגול נשימה והרפיה,
כדי שהגוף יזכור את האפשרות הזאת גם בלידה.
(בשונה מעיסוי פרינאום מובנה, אין כאן הנחיה מדויקת, וזה פשוט מין מחקר שלך על הגוף שלך והתנסות בהקשבה).
אם יש לך "עניינים" של רגישות יתר, כיווץ יתר וקושי רגשי עם אזור הנרתיק שלך –
פני לפיזיותרפיסטית רצפת אגן עם נסיון בנושא.
הקדישי זמן לדמיין את התינוק שלך מחליק בקלות החוצה ואת הגוף נפתח עבורו ברכות ובגמישות.
במהלך הלידה תוכלי לחזור לדמיון הזה והגוף שלך יגיב בהתאם ברכות ובהרפיה.

לדאוג לבריאות וגמישות רקמת הפרינאום

ככל שהרקמה של העור באזור בריאה יותר, ככה היא תוכל להתגמש במקום להקרע.
איך מרגיש לך האזור הזה אצלך כרגע?
האם הוא מרגיש בריא וחיוני, או יבש, נוקשה או רגיש?

אם את סובלת מפטריה באזור הנרתיק – מומלץ לטפל בה.
אם יש לך צלקת מלידה קודמת – מומלץ לעסות אותה ולרכך את הרקמה הצלקתית
ניתן לעשות אמבט אדי רוזמרין לריכוך הרקמות.

הנחיות לאמבט אדי רוזמרין

הכוונה היא לעלי רוזמרין (אפשר למצוא בהמון גינות נוי ציבוריות).

לוקחים ליטר מים רותחים ושמים בקערה בינונית שאת לא צריכה (אל תשתמשי בה אחר כך לדברים אחרים),
מוסיפים רוזמרין (ענף קטן או כמה עלים) ואפשר גם להוסיף כף שמן שקדים.

חכי קצת שיתקרר כדי שהאדים לא יעשו כוויה.

שימי בזהירות בתוך האסלה, ושבי על האסלה כמו שאת יושבת בדרך כלל.

הקערה צריכה להיות לא קרובה מדי אלא לפחות 20 ס"מ מהגוף.

כדאי לעשות פעם או פעמיים בשבוע. מתחילים החל מסוף שבוע 34.

נשים שסובלות מדליות באזור הנרתיק או המפשעה או טחורים צריכות להמנע מהטיפול הזה כי הוא יכול להרחיב את כלי הדם ולהגביר את התופעות.

לאזן את מיקום העובר שלך לפני הלידה

כדי לא לאתגר את הפרינאום שלך, את רוצה שהתינוק שלך יעבור עם הראש בזוית שבה הוא הכי קטן.
כשהראש נכנס בזוית לא מיטבית (זקוף במקום עם הסנטר צמוד לחזה), מביט למעלה או נוטה לאחד הצדדים –
הקוטר של הראש שצריך לעבור רחב יותר, ולכן גם יש יותר סיכוי לקרע.
הזוית בה התינוק נמצא בהריון יכולה להשפיע על האופן בו הראש עובר באגן ובנרתיק,
ולכן כדאי לשים לזה לב ולטפל מראש.

בצעי תרגילים שמומלצים לאיזון העובר באופן כללי במהלך ההריון.
אם את לא בטוחה איך ממוקם התינוק שלך והאם נראה שהוא ממוקם בצורה טובה ומאוזנת –
התייעצי עם מדריכת הכנה ללידה, דולה, או מטפלת שמומחית באיזון העובר לקראת הלידה.
שמרי על תנועתיות במהלך הלידה על מנת לתת לתינוק תנאים מיטביים להתברג.

איך למנוע קרעים במהלך הלידה

אפשרי לרקמה להתרכך ולהתגמש

זה רגע האמת שבו תוכלי להעזר בכל מה שעשית לפני.

העזרי בנשימה כדי להרפות.
אמרי לעצמך "אני מרפה", "הגוף שלי מתגמש ונפתח", "יש לתינוק שלי מקום לעבור"
(הגוף מגיב לדיבורים כאלה, במיוחד אם את אומרת אותם בקול).
השתמשי בדמיון המודרך שעשית לעצמך כדי לדמיין את התינוק מחליק בקלות החוצה כשהגוף מתרכך ונפתח בקלות.
בקשי מהמיילדת לשים רטיות עם מים פושרים שעוזרים לריכוך ולהרגעה.
שימוש בשמן יכול לעזור אך הרטיות נחשבות אפילו יעילות יותר.

המנעי ממגע חיצוני לא קשוב שגורם לכיווץ וגירוי יתר

לרוב אין צורך בשלב הזה בכך שהמיילדת תעזור באמצעות הידיים שלה כי הראש של התינוק הוא זה שיוצר עיסוי טבעי.
לעיתים עיסוי מדויק ורגיש של המיילדת יכול לעזור ולהפחית קרעים,
אך מצד שני "התעסקות" מיותרת עם עיסוי לא קשוב שלעיתים גם נחווה כ"אגרסיבי",
עלול לגרום לתוצאה הפוכה של גירוי יתר של העור שיוצר אחרי זה נפיחות או רגישות.
בנוסף, בשונה מהתחושה של התינוק שיוצא מבפנים החוצה, שהיא תחושה שהגוף מרגיש בה בטחון,
מגע חיצוני שיש בו חדירה עלול אצל חלק מהנשים לגרום לתגובה של כיווץ וסגירה, שהיא הפוכה להרפיה שאנחנו מחפשות.

המגע של המיילדת לא נעים לך, מרגיש לך לא קשוב או גורם לך להתכווץ?
דרשי שהיא תניח לך ותסתפק בתמיכה חיצונית או קומפרסים פושרים.

הקשיבי לגוף ולמה שהוא מבקש ואפשרי לתינוק לעבור לאט ובהדרגה

אם את מרגישה את צירי הלחץ היטב,
לרוב המיילדת לא צריכה להנחות אותך בכלל איך ללחוץ אלא לאפשר לך את השקט שלך ואת הדרך שלך ללחוץ.
הגוף לרוב יודע לכוון אותנו לתנוחה המתאימה ולאופן הלחיצה שפועל בצורה המסונכרנת ביותר בין כל השרירים והרקמות.
נקודה חשובה היא השלב בו החלק הרחב ביותר של הראש עובר באגן,
כי חשוב שהמעבר הזה יעשה לאט ובהדרגה ולא "יקפוץ החוצה" כדי שהרקמות יספיקו להתרכך ולהתגמש.

תני לגוף להוביל אותך וסמכי על התחושות שלך.
בשלב שהחלק הרחב של הראש עומד לעבור בפתח הנרתיק,
לפעמים עדיף לעבור לתנוחה בה יש פחות לחץ של כח הכובד,
כמו שכיבה על הצד, כדי להאט את יציאת התינוק ולאפשר לך יותר שליטה.
הקשיבי למיילדת אם היא אומרת לך לא ללחוץ אלא לנשוף נשיפות מהירות
– זאת טכניקה שמאפשרת לקדם את הראש לאט יותר ובשליטה.
את או המיילדת יכולות לשים יד על פתח הפרינאום ש"מחזיקה" את הראש ומונעת ממנו "לקפוץ החוצה"
אלא שומרת שהוא עובר לאט בהדרגה.

הפוסט איך למנוע קרעים בלידה הופיע ראשון בBirth Come True

בואו נדבר על זה – תפרים בנרתיק

Admin — Wed, 09 Sep 2020 12:39:16 +0000

כמה דברים קטנים שכדאי לדעת:
1. פרט למצב שתינוק נמצא במצוקה ונראה שחתך חיוני כדי לקצר את שלב היציאה שלו – לא הוכח שיש יתרון לביצוע חתך יזום.
2. גם כשיש קרע – לא תמיד נחוץ לתפור אותו.
3. אם הקרע לא מדמם, נשארת לרוב רק שאלה אסטטית.
4. חשיבות האסטטיקה זה עניין שנתון לשיקול דעת וגישה.
5. לקרע לוקח להתאחות כ 4 שעות סה"כ!!!
6. הוא עדיין רגיש ויכול בקלות להפתח למשך עוד יממה או שתיים, במצבים בהם נקבל מכה באזור או נפסק את הרגליים בצורה שתמתח את הרקמה.
7. אחרי יומיים, אין שום צורך בתפרים על מנת להחזיק את הקרע.
8. למרות שהתפרים נמסים בסופו של דבר – זה יכול לקחת שבוע, שבועיים ואפילו יותר.
9. לרוב, כשכואב לנו באזור של הקרע/החתך מעל 48 שעות אחרי הלידה – זה בגלל התפרים ולא בגלל הקרע. בטח אם הכאב לא פחת או אפילו החמיר ביחס לקודם.
10. לפעמים זה עד כדי כך כואב שאנחנו מתקשות ללכת, לשבת ולהניק.
11. ספריי אלוורה, משחות או קומפרסים – לרוב לא יביאו להקלה בשלב הזה, כי הכאב לא קשור לקרע אלא לתפר עצמו. לעיתים הכאב קשור לקושי של האזור להחלים בצורה טובה, זיהום, נפיחות או פגיעה עצבית שאינן קשורות לתפר.
12. הרופאים שתופרים אותנו לא יודעים את זה, כי הם לא מתקשרים לשאול מה שלומנו 3 ימים או שבוע אחרי הלידה.
13. למען האמת, אף גורם רפואי לא שואל מה שלומנו. כשנפגוש את אחות טיפת החלב, לפעמים שבועיים אחרי הלידה, היא תשאל מה שלום התינוק, ופחות תשאל מה שלומנו.
14. את רופא הנשים נפגוש אחרי 6 שבועות.
15. כשכואב לנו בשלב הזה, אין לנו מושג למי לפנות – למחלקת יולדות, למיון נשים, לרופא הנשים שלנו?
אנחנו אפילו לא יודעות אם זה נורמלי או לא.
16. גם כשאנחנו יודעות למי לפנות, זה לא כזה פשוט או נעים לנסוע למרפאה/מיון כמה ימים אחרי לידה.
17. בחלק מהמקרים היה אפשר פשוט לחסוך לנו את התפירה.
18. בכל מקרה, אפשר היה לפתור את זה בקלות אם היו מוציאים לנו את התפרים לפני השחרור ממחלקת היולדות.
19. למה לא עושים את זה? בגלל סיבה 12. הם לא רואים את זה, ולכן אף אחד לא טרח לנסות לפתור את זה.

למה אני כותבת את זה?
כדי שתתעצבנו על זה יחד איתי.
כדי שתדעו לבקש שיפתחו לכם את התפרים אם כואב לכם למרות שכבר עברו 48 שעות מהלידה.
שתתעקשו לחזור לרופא נשים/מיון נשים אם כבר יצאתם הביתה וזה עדיין כואב.
כדי שכולנו נתחיל לדבר על זה, היולדות, בני הזוג, דולות, מילדות ורופאים ואולי מישהו יתחיל לשקול לעשות ניסוי ולהוציא את התפרים באופן יזום כבר בשחרור הביתה.

***********************************************************************************
תוספת בעריכה:
אם התפר כבר החלים ועברו כמה שבועות אולי מאז הלידה ועדיין את סובלת מאי נוחות, תחושה שהדברים באזור הנרתיק לא חזרו לקדמותם, צלקת מציקה וכו' –
יש מה לעשות ולמי לפנות.

תמיד קודם כל לעבור אצל רופא הנשים שיסתכל שמצידו הכל בסדר.
אחרי שאנחנו מוודאות שאין זיהום או משהו אחר חריג,
אני ממליצה לפנות לפיזיותרפיסטית רצפת אגן עם נסיון באורוגניקולוגיה (שיקום אזור הנרתיק) שתעזור לאבחן מה מצב הצלקת והאזור כולו.
זה יכול להיות בגלל הרקמה הצלקתית עצמה וזה יכול להיות בגלל חולשה של השרירים, כיווץ יתר או רפיון יתר או איזושהי טראומה של האזור שלא מאפשרת לו ממש להתרפא.

אפשר לקבל הפניה מרופא המשפחה או מרופא נשים ואז זה מסובסד.

זה חשוב לכל אשה אחרי לידה (ועוזר גם לדליפות שתן, טחורים וכו') ובמיוחד מי שעברה קרע/חתך.

כתובת נוספת יכולה להיות מיילדת שבאה מתפיסה יותר הוליסטית ונותנת גם שירות אישי. יש מיילדות שעובדות בקליניקות פרטיות או קהילתיות בכל מיני מקומות בארץ שיכולה לראות מה המצב ולהכווין מה כדאי לעשות.

הפוסט בואו נדבר על זה – תפרים בנרתיק הופיע ראשון בBirth Come True