יתרונות חלב האם

• חלב אם מכיל כדוריות דם לבנות ומרכיבים נוספים המחסלים גורמים זרים כגון חיידקים.
• חלב אם מכיל נוגדנים ספציפים למחלות אליהם נחשפה האם. מכיוון שכל עוד התינוק נמצא עם האם רוב הזמן, הוא נחשף לאותם גורמי מחלה כמוה, הוא מקבל מהאם נוגדנים שמסייעים לו בהתמודדות עם גורמי המחלה בסביבתו. זו, דרך אגב, סיבה טובה למה חשוב שישאר עם האם גם בזמן השהות בבית החולים וכך לא יחשף לגורמי מחלה אליהם האם לא נחשפת.
• בחלב אם חיידקים ידידותיים (כן, כמו בכל ה”ביו” שאומרים לנו לאכול). כשחלב האם הוא המזון הראשון אותו הוא מקבל, מערכת העיכול, שעד השלב הזה היתה סטרילית, מתכסה בשכבה של חיידקים ידידותיים שמקשים על ספיגה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הגוף ומונעים מחיידקים לא ידידותיים להשתרש בה. דבר זה מפחית מאוד את בעיות העיכול של התינוק (שילשולים, כאבי בטן וכו’). אם המזון הראשון שיקבל הוא פורמולה, השכבה שתיווצר תורכב מהחיידקים בסביבה אליה יחשף שאינם בהכרח ידידותיים.
• חלב אם, ובמיוחד הקולוסטרום שנוצר בימים הראשונים, קל לתינוק לעיכול, דורש מעט השקעת אנרגיה. דבר זה חשוב לתינוק  הקטן שצריך לקבל מקסימום אנרגיה במינימום מאמץ.
• בקולוסטרום יש חומר שגורם לתגובה משלשלת שעוזרת לו לנקות מהר יותר את מערכת העיכול מהמקוניום (הצואה שהצטברה בגופו בהיותו עובר).
• הרכבו של חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. ההרכב משתנה בהתאם לגילו, לכמות החלב שצורך, לאורך היום ואפילו במהלך אותה הארוחה. כך הוא מקבל מזון מגוון שמתאים בדיוק לתינוק שלך בדיוק ברגע הזה. בניגוד לפורמולה שניתנת מגיל 0 ועד שישה חודשים ללא שינוי כלל.
• תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי אי.קיו נמוך יותר.
• תינוקות הניזונים מפורמולה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מדלקות אוזניים מרובות, השמנת יתר, סוכרת נעורים ומחלות נוספות.
• בחלב אם לא ישכחו לשים ויטמין כלשהו.
• חלב אם לא מתקלקל.
• בהנקה אין חשש להכנה לא נכונה.

 יתרונות ההנקה

• ההנקה מאפשרת לתינוק שליטה בכמות, בקצב ובהרכב החלב אותו הוא מקבל, בניגוד לבקבוק בו לנו יש שליטה בכמות ובקצב.
• ההנקה מעודדת קרבה וקשר מיוחדים בין האם לתינוק. הקרבה הפיזית עוזרת לו לשמור על חום גופו ועל קצב ליבו ונשימותיו בימים הראשונים.
• פעולת המציצה בהנקה, שונה ממציצה של בקבוק, תורמת להתפתחות שרירי הלסת  והגולגולת  וצמיחה תקינה של השיניים. מציצה של בקבוק הוכחה כגורם אפשרי להתפתחות בעיות אורתודונטיות.

חסרונות ההנקה

• רק האמא יכולה לעשות
• תובעני
• לפעמים יש קשיים בדרך
• אין לנו סימני CC  על השד
• לעיתים מעלה תחושות מבוכה ואי נוחות

חשוב לומר שיחד עם כל היתרונות של ההנקה, היא לא המדד לאמהות טובה ובריאותך הנפשית חשובה לתינוק ולבריאותו הרבה יותר מחלב האם שלך.
רק את יודעת, בהתחשב בנסיבות האישיות שלך באותו הרגע האם את מעוניינת והאם נכון לך להניק או לא.

למידע מפורט על יתרונות ההנקה – הכנסי לדף הזה

כדי להצליח מההתחלה חשוב ש: 

• תני לתינוק לינוק מייד לאחר הלידה (אם זה אפשרי מבחינת מצבך הפיזי). אפילו אחרי ניתוח קיסרי ניתן להניק, בקשי עזרה מבן זוגך או מהאחיות שיביאו לך את התינוק ויעזרו לך להצמיד אותו, במידה ואי אפשר להניק את התינוק, נסי להתחיל לסחוט ידנית את השד.
• מומלץ לבקש להיות בביות מלא עם התינוק (שיהיה אתך לאורך כל היום והלילה), כך תוכלי להניק אותו מיד כשיתחיל לסמן לרעב ולא אחרי שהתחיל לבכות, תוכלי להניק אותו כמה שיצטרך ומתי שיצטרך ולא לפי לוחות הזמנים של התינוקיה והפנות של האחיות, תכירי את תינוקך יותר טוב ותצאי מבית החולים עם נסיון רב יותר ובטחון בקשר לטיפול בו בכלל ולהנקה בפרט.
• אם מתעוררים קשיים בבית החולים חשוב למצוא אחות תומכת שתעזור לך (להציע לך לתת לו בקבוק במקום הנקה או לומר לך שכאבים הם חלק מההנקה – זה לא תמיכה). אם לא מצאת מישהי תומכת שהצליחה לעזור לך, הזמיני מדריכה או יועצת הנקה מוסמכות שיעזרו לך. עזרה בימים הראשונים יכולה לפתור בקלות בעיות קטנות שעלולות להפוך אח”כ לבעיות גדולות.
• על מנת לנתק את התינוק מהשד כדי לשפר הצמדה, הכניסי את הזרת או האצבע בין פיו לפטמה (בין החניכיים העליונות לתחתונות)  הכניסי אותה לתוך פיו עד שישתחרר הואקום והוא ירד מהפטמה בקלות. אל תפחדי להשתמש בקצת כוח, התינוק מוצץ חזק מאוד ולפעמים קשה לשחרר אותו אבל בכל זאת מוטב לכולם.
• לתינוק בימים הראשונים יש מחזורי שינה וערות קצרים מאוד שנעים בין 20 דקות לשעה פחות או יותר. זאת אחת הסיבות לכך שחשוב להיות לידו ולזהות את הצורך שלו באוכל מיד כי אחרת יכול להיות שיכנס שוב למחזור של שינה וכך תתפספס הזדמנות שבה היה ערני ונכון לינוק. יכול להיות גם שהוא ינק, ירדם ויתעורר שוב אחרי כעשרים דקות לינוק שוב.
• חומרים שקיבלת בלידה יכולים להשפיע על הערנות של תינוקך. אפידורל וחומרי טשטוש במיוחד, יכולים לגרום לתינוק להיות ישנוני בעצמו ולהפחית את הרפלקסים שלו הדרושים ליניקה. היי סבלנית ותני לזמן לעשות את שלו עד שהתינוק יהיה ערני יותר ומשתף פעולה יותר.
• השדיים עשויים להיות רגישים במהלך כשבועיים מאז תחילת ההנקה. כל עוד הרגישות נשארת רגישות ולא נהפכת לכאב, כל עוד היא לא מחמירה, ניתן להניח שזוהי פשוט תקופת ההסתגלות של השד לתפקידו החדש. זה נורמלי ועובר מעצמו.
• בימים הראשונים, ההנקה מעודדת התכווצות של הרחם. זהו דבר טוב וחשוב העוזר לרחם לחזור לגודלו המקורי אבל זה עלול מאוד לכאוב. נשמי עמוק והתנחמי בכך שזה יעבור תוך מספר ימים מועט.

• תנועת חיפוש עם הפה
• תנועת חיפוש עם הלשון
• הבאת ידיים אל הפה
•  בכי הוא הסימן המאוחר ביותר לרעב! 

ככל שתינוקך ישהה לידך יותר, כך תזהי את סימני הרעב שלו יותר מהר ותעני לצרכיו בצורה טובה ומהירה יותר.

הצמדה נכונה

• ראשו של התינוק צריך להיות מוטה מעט אחורה (כפי שראשנו מוטה כשאנו שותים מבקבוק) כך שסנטרו יהיה לחוץ לשד ואפיו משוחרר מהשד.
• ידך צריכה לתמוך בגבו העליון ובעורפו ולא בראשו.

ניתן לתמצת את הכללים להצמדה הנכונה לראשי התבות “אף שעל“

א-  פטמה לכיוון האף –  הפטמה צריכה להיות מכוונת לכיוון אפו של התינוק.

ף– פה גדול – תני לתינוק להרגיש את הפטמה על השפה העליונה וחכי שיפתח את פיו בתנועת חיפוש ברורה (פה פתוח לרווחה).

ש– שפה תחתונה רחוקה מהפִטמה –  השפה העליונה של התינוק צריכה להיות קרובה לפטמה והשפה התחתונה רחוקה מהפטמה, כך שיוכל לחלוב כמה שיותר את השד באמצעות לשונו ולסתו התחתונה. פיו צריך לכסות את הפטמה בצורה לא סימטרית. חלק גדול יותר של ההלה נראה מעל שפתו העליונה וחלק קטן יותר מתחת שפתו התחתונה

ע– (הפטמה) עמוק לפה – כשהוא פותח את פיו, מהרי והצמידי את התינוק אל השד, על ידי קרובו אלייך (ולא רכינתך אליו), כך שהפטמה תכנס עמוק לפיו והוא יתפוס גם חלק מההלה. אל תחששי להיות אסרטיבית, זכרי שהוא פשוט לא יכול להתקרב בעצמו.

ל– (הפטמה) למעלה, לחיך העליון

 אם התינוק לא תפס טוב, נסי בהתחלה “לסחוט” את השד עמוק יותר לתוך פיו, אם זה לא עובד אל תהססי לנתק אותו מהשד ולהצמיד אותו יותר טוב. שניכם תרוויחו מכך – התינוק יצליח לינוק יותר בקלות כשיוצמד נכון ואת תמנעי מפצעים מיותרים וכאבים.

כללים אלו חשובים בכל תנוחה

• גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שראשו מוטה אחורה כדי להתחבר לפטמה (ולא מכופף עם הסנטר לכיוון החזה).
• גופו של התינוק צריך להיות מונח כך שאינו צריך לסובב את ראשו לפטמה.
• חשוב שגופו יתמך היטב ולא יהיה מסובב.
• צריך לתמוך בראשו אך לא להחזיק אותו באחורי ראשו כדי שיוכל לשלוט עליו ולהרחיקו מהשד אם ירצה.
• חשוב לשמור שבמהלך ההנקה התינוק ישאר צמוד לשד כדי שהפטמה תמשיך להיות עמוק בפיו ולשים לב שהוא לא צריך למשוך את הפטמה אליו כדי להחזיק אותה.
• חשוב מאוד שתשבי בנוחות, שתהיה משענת לגבך, שלא תצטרכי לאמץ את ידייך כדי להחזיק את התינוק (מומלץ לשים כרית על ברכייך לתמוך בידייך). שברכייך יהיו מוגבהות מעט (בעזרת שרפרף קטן או משהו אחר).

תנוחות טובות להתחלה –

​​

תנוחת המעבר		תנוחה זו מאפשרת שליטה יותר טובה בתינוק הקטן ותעזור לך להצמיד אותו נכון. אפשר להיעזר בכרית כתמיכה ליד.
תנוחה קלאסית		תנוחה פשוטה שמתאימה כשההנקה הולכת טוב.
תנוחת צד (פוטבול)		מתאימה במיוחד לנשים עם חזה גדול וכשיש תפרים מניתוח קיסרי.
תנוחת שכיבה		מתאימה בעיקר כשההנקה כבר הולכת בקלות, מאפשרת לך לנוח. יכולה להתאים גם במקרה של החלמה מניתוח.

לפנייך כמה כללים חשובים

• בימים הראשונים הסימן הטוב ביותר הוא צבע הקקי:

שחור ביום- יומיים הראשונים
ירוק כהה- ירוק בהיר ביומיים שלושה הראשונים
וצהוב חרדל (עם פרורי שומשום) החל מהיום השלישי-רביעי, או החמישי ועד התחלת מוצקים בערך.

אם צבע הקקי לא מתחלף סימן שהתינוק לא אוכל מספיק בשביל ליצור צואה חדשה ולרוקן את מערכת העיכול מהמקוניום.

• עד היום השלישי יכול להיות גם רק 3 פעמים של שתן (חיתול רטוב ממש) ביום. מהיום הרביעי בערך והלאה אנחנו מצפים לפחות ל5- 6 פעמים שתן ביום.
• בששת השבועות הראשונים חפשי לפחות 3 יציאות גדולות כל יום – יותר מכתם של קקי על החיתול.
• בבית החולים עלולה להיות ירידה של עד 7% במשקל. ירידה גדולה מזה מעידה על בעיה, שנמצריכה התייעצות עם מדריכת הנקה או רופא תומך הנקה.
• תינוק רגוע וערני הוא סימן מצוין לילד שבע.
• כשהתינוק, אחרי יניקה נמרצת,  מתנתק מעצמו מהשד בסוף ההנקה והוא רגוע.
• עליה תקינה במשקל היא מדד מצוין כמובן. מומלץ להישקל למחרת היציאה מבית החולים ואז שוב לאחר שבוע. אם יש בעיה בעליה במשקל מומלץ להשקל פעמים תכופות יותר.
• תמיד כדאי להסתכל על התמונה הכוללת ולראות האם רוב הסימנים בסדר – כמעט בטוח שהכל בסדר.

בכל מצב בו התמונה שונה ממה שמתואר כאן, יש מיעוט יציאות, ירידה משמעותית במשקל או עליה איטית מדי או התנהגות לא רגועה של התינוק חשוב לפנות לייעוץ הנקה מוקדם ככל האפשר כדי להחזיר את העניינים למסלולם כמה שיותר מהר.

הבנה של תהליך ייצור החלב תעזור לך להבין למה לצפות, איך לעודד ייצור חלב ואיך לדאוג לכמות חלב שתואמת לצרכי התינוק

• כשהתינוק נולד – מחכה לו הקולוסטרום, חלב ראשוני, מרוכז ומתאים לכמות הקטנה שזקוק לה התינוק (קיבתו כגודלה של גולה).
• לאחר יום עד כארבעה ימים מתחיל להיות מופרש חלב בוגר.
• אוקסיטוצין, ההורמון שגורם לשחרור החלב, מופרש במיוחד כשטוב לנו. מתח, עייפות, כאב ולחץ מפריעים להפרשתו – לכן חשוב שתטפלי בעצמך ותניקי במקום נעים, בישיבה נוחה ושמישהו ידאג לטפל בך.
• החלב נוצר כל הזמן, גם במהלך ההנקה. אין מצב שבו אין חלב בשד, אפילו אם התינוק ינק לאורך הרבה זמן.
• החלב בשד נוצר בהתאם לריקון של השד. ככל שהתינוק יונק יותר והשד מתרוקן יותר, כך ייוצר יותר חלב. אם התינוק יונק פחות או שיש בעיות בהנקה שגורמות לאי ריקון מספיק של השד, יווצר פחות חלב.
• השבוע-שבועיים הראשונים הם קריטיים לקביעת פוטנציאל יצור החלב, לכן חשוב לדאוג שההנקה תהיה טובה בשלב זה ושלא יווצר מצב של גודש בשד לאורך זמן. דבר זה יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בייצור החלב.
• גודל השד לא משפיע על כמות החלב שהוא יכול לייצר. יכול להשפיע קצת על כמות החלב שנמצאת בשד ברגע נתון ואולי ההנקות יתארכו יותר אבל התינוק יקבל בסופו של דבר את כל כמות החלב לה הוא זקוק בלי קשר לגודל השד.
• כשהשד מלא יותר, החלב כולל יותר מים (התינוק צריך הרבה מים, כמו כולנו), סוכרים והרבה נוגדנים, וכהשד מרוקן יותר, החלב יותר שומני. דבר זה גורם לכך שבמהלך ההנקה התינוק מקבל כמה “מנות שונות” בארוחה. מרק, מנה עיקרית ולקינוח – שמנת. מצב זה תורם גם לכך שיספוג גם את הויטמינים המסיסים במים וגם את אלו המסיסים בשומן.
  לכן חשוב לתת לתינוק לנהל את ההנקה ולהעביר אותו צד לפי מידת הפעילות שלו על השד ולא אחרי מספר מסוים של דקות .

מספר הנקות בימים הראשונים

ארגוני הבריאות מסכימים כי תינוק צריך לינוק לפחות 8 פעמים ביממה.

בימים הראשונים חשוב מאוד להקפיד להניק את התינוק לפי דרישה, זאת אומרת לתת לתינוק לינוק כמה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה.  רק כך יוכל לתת מענה מדויק לצרכיו ולגרום לייצור חלב בהתאם לצרכיו.
כל תינוק הוא שונה וכל שד הוא שונה. סמכי עליו שהוא יודע לכמה הנקות הוא זקוק ואל תנסי לסדר את ההנקות לפי השעון (מומלץ פשוט לא להסתכל עליו כלל). אם התינוק נולד במשקל נמוך, סובל מצהבת,  ישנוני מאוד או חלש חשוב להעיר אותו כל שעתיים וחצי-שלוש שעות ולנסות לעודד אותו לינוק לפחות 8 פעמים ביום.

התינוק לא חייב לאכול במרווחים קבועים, אבל חשוב לדאוג להגיע ל8 ל 12 הנקות ביום, בדרך כלל יהיו שעות בהם התינוק ירצה לינוק יותר ואז יהיו שעות בהם ייפתח פערים גדולים יותר.

ארגוני הבריאות מסכימים כי מומלץ להמשיך להניק לפי דרישה לאורך כל תקופת ההנקה.

כשכמדברים על הנקה, מתייחסים להנקה במושג הרחב שלה ובה הנקה היא לא רק מענה לצורך בהזנה אלא משמשת כמענה לצרכים רבים נוספים.
כשמדברים על הנקה לפי דרישה, הכוונה היא שאנחנו נותנים לתינוק להוביל ולנהל בעצמו את הארוחות שלו (בתדירות, באורך ובמרווחים).

אחריותנו ההורית בניהול ההנקה היא לוודא שהתינוק מקבל באמצעות ההנקה מענה לצורך שלו בהזנה ומצליח לשגשג.
אחרי שוידאנו את זה (באמצעות מעקב אחרי יציאות, עליה במשקל והתנהגות התינוק),
כל אמא וכל משפחה בוחרת האם להניק גם כמענה לצרכים הנוספים שיכולים לכלול למשל מגע, עייפות, צורך לשחרר קקי, להתנחם ועוד.
יש נשים שזה מאוד נכון ומתאים להן ואם זה כך זה נפלא ונוח.
יש נשים שימצאו שזה פחות מתאים להן או לתינוק שלהן מסיבות שונות ויאמצו דרכים אחרות לתת מענה לצרכים הנוספים, או שישלבו בין השימוש בהנקה לבין מענים נוספים.
עם הזמן תוכלי למצוא את הדרך המתאימה לך ותמיד אפשר להתייעץ עם מדריכת הנקה על מנת למצוא את הדרך הנכונה לך.

למה לצפות מבחינת מספר ההנקות?

כשכבר יש שפע של חלב (לרוב אחרי 3-4 ימים אבל לפעמים זה ייקח יותר או שיהיה צורך בהדרכה כדי להעלות את כמויות החלב),
וכשהתינוק מתחבר בקלות ויונק באופן פעיל, רוב התינוקות ינקו 8 פעמים ביום.
כמובן שלפעמים הם ירצו לינוק באופן תכוף יותר מסיבות שונות (קפיצת גדילה, מחלה, יום חם ועוד) וההנקה תעשה לפי הצורך וללא הגבלה.
המרווח בין ההנקות יכול להיות לא אחיד ויתכן מאוד שיהיו שעות בהם התינוק רוצה לינוק שוב אחרי שעה או שעתיים, ומצד שני, זמנים בהם יפתח פער של 4 שעות או יותר.
אנחנו נסתכל על מספר ההנקות הכולל ביממה ולא על המרווח בינהן.
ישנם תינוקות שימשיכו לינוק עד 12 הנקות או יותר ביממה (חלק מההנקות האלה יהיו לצורך האכלה וסביר להניח שחלקן כמענה לצרכים אחרים) או ירדו מיוזמתם ל 7 או 6 הנקות ביממה (ולא יהיו מעוניינים לינוק אחרי 3 שעות, גם במידה ותציעי להם) וזה יכול להיות האיזון הנכון להם.
אם באופן קבוע התינוק יונק מעל או מתחת 8 הנקות ביממה, כדאי לפנות למדריכת הנקה מנוסה כדי לוודא שהתינוק מקבל את התנאים המיטביים לשגשג בהם וכדי לעזור לך ליצור התנהלות שתייטיב איתך.
עם הזמן, תוכלי ללמוד לזהות סימני רעב וסימנים לצרכים אחרים (עייפות, גרפס, גזים, קקי, צורך במגע וכו’).
בשלב זה יהיה לך יותר בטחון לגבי מתי חשוב להניק כמענה על צורך במזון, ומתי  הצורך שהתינוק מבטא אינו קשור למזון ותוכלי לבדוק האם המענה המתאים לך הוא באמצעות ההנקה או בדרכים אחרות.
תוכלי להעזר לצורך כך במדריכת הנקה.
בשונה מבתקופה זו, בימים הראשונים כל סימן חיפוש של התינוק צריך להתייחס אליו כאל סימן רעב והזדמנות להניק את התינוק ללא הגבלה, גם אם אלו הנקות תכופות מאוד.

כעיקרון – אנחנו מניקות עד שהתינוק מתנתק מעצמו מהשד ונראה רגוע או עד שהוא נרדם ממש ואינו מחזיק יותר את הפטמה עם ואקום.

בימים הראשונים, תני לו לינוק כמה שירצה. אם ההנקות נמשכות מעבר לשלושת רבעי השעה או שכמעט ואין בינהן רווחים, חשוב לבדוק האם ההנקה יעילה ולשלול מצב שבו התינוק יונק הרבה בגלל שהוא מתקשה ביניקה או בגלל שאינו מקבל מספיק חלב.

בהמשך, ההנקות יתקצרו ויארכו,בד”כ,  בין 5 דקות אצל המהירים ביותר וכחצי שעה אצל האיטיים יותר. יכולות להיות שעות ביום (בעיקר לקראת הערב) שההנקות מתארכות ואפילו כמעט רצופות במשך כשעתיים. זה נורמלי כל עוד זה לא כך כל היום. גם בתקופת מחלה ובקפיצות גדילה יכול להיות שהתינוק יהיה מחובר כמה ימים לאורך שעות רבות לשד.

ארבעה עקרונות מנחים אותנו בשאלה זו:

• באופן בסיסי, ובמיוחד בתקופת ראשית ההנקה, תמיד נציע לתינוק צד שני.
• החלפה בין הצדדים נעשית כאשר התינוק מפסיק להיות פעיל על השד ואינו מגיב לסחיטות, זה זמן מעולה להציע לו צד שני.
• כל שד וכל תינוק הוא שונה וחשוב לתת לתינוק לרוקן את השד עד שהוא מסמן בעצמו שהזרימה כבר איטית או שהוא כבר שבע. אצל כל אשה וכל תינוק זה יהיה פרק זמן שונה, ארוך יותר או קצר יותר.
  אין צורך להחליף צדדים לפי השעון ולקצוב לתינוק זמן מסוים שאחריו מחליפים שד.
• כל עוד אנחנו לא בטוחים באיכות ההנקה (עד כמה ההנקה יעילה ועד כמה התינוק מצליח להעביר את כל החלב הדרוש לו) ובעליה תקינה במשקל, תמיד ההמלצה תהיה לעודד הנקה פעילה על השד, סחיטה של השד כשהתינוק מתחיל להיות פחות פעיל וכשהסחיטה כבר לא מעודדת אותו לפעילות אז החלפת צד.
  תינוקות אשר יונקים ממספר גדול יותר של צדדים, מעבירים כמות גדולה יותר של חלב, העברה בין הצדדים עוזרת לתינוק להיות פעיל על השד.
• גם לאחר שההנקה מתחילה להסתדר, תני לתינוק להחליט.
  אחרי שהתינוק התנתק מצד אחד (או הפסיק להיות פעיל), הציעי לו צד שני. יכול להיות שבשד הראשון הזרימה כבר יותר איטית והוא עדיין רוצה לאכול. בשד השני שוב יקבל חלב במהירות גדולה יותר וכך יוכל להשביע את רעבונו, אם לא שבע קודם לכן. (ניתן לעשות זאת מספר פעמים בהנקה אם יש צורך).
• ישנם תינוקות שבשבועות הראשונים, כשהם עדיין קטנים וחלשים יותר, יצטרכו הפסקה וינמנמו אחרי צד אחד אבל כן יהיו מעוניינים שוב אחרי מנוחה קצרה, נסי להציע שוב אחרי 5 או 10 דקות את הצד השני.
• ישנם תינוקות ואמהות שאצלהם נראה שצד אחד משביע אותם באופן מלא, שהם מתנתקים מהשד למרות שיש בו עדיין שפע של חלב שזורם בקלות, שבאופן קבוע לא מעוניינים לינוק מצד נוסף ועדיין נראה אצלהם עליה טובה במשקל והתנהגות נינוחה בין ההנקות – במקרה כזה, כנראה שדי לתינוק לינוק מצד אחד.

הנקה ארוכה מאותו השד והנקה רק מצד אחד, משדרות מסר לגוף שכמות החלב מספיקה ואין צורך לייצר יותר חלב.
מספר רב של הנקות קצרות והנקה משני הצדדים כל הנקה משדרת לגוף כי יש צורך בייצור כמות גדולה יותר של חלב.
בהתאם לעיקרון הזה את יכולה לפעול כשאת רוצה להגביר או להפחית את כמות החלב.

• מומלץ לא למרוח על השד חומרים הדורשים שטיפה על מנת שלא יכנסו לפיו של התינוק.
• לא כדאי לשים חומרים בעלי ריח על השד כי הם משבשים את הריח הטבעי של השד, אליו רגיל התינוק.
• לא לסבן את השד עצמו. הסבון מייבש את העור על הפטמות ועלול לסייע ביצירת סדקים וכאבים.
• ניתן למרוח על השד חלב שלך, החלב מרכך את העור ועוזר לטיפול בפצעים.
• ניתן למרוח על הפטמה משחות מיוחדות המתאימות לכך במקרה של פצעים, סדקים ויובש.
• ישנן רפידות הנקה טיפוליות של חברות שונות כמו Nursicare (נרסיקר) שיכולות להאיץ מאוד את ההחלמה ולהקל על הכאב וניתן לרכוש אותן היום כמעט בכל בית מרקחת, ניו פארם, סופר פארם וכו’.
• מסביב לפטמה ישנן בלוטות המפרישות באופן טבעי חומר לסיכוך ושימון העור.

גודש יכול להיווצר משני גורמים:

1. הצטברות של נוזלי פלסמה בצינוריות הדם – בצקת בשד.
2. הצטברות של חלב שיוצר גודש כשאין ריקון טוב של השד.

האפשרות הראשונה נפוצה אחרי לידות שקיבלו בהן עירוי נוזלים. הגודש לא מעיד בהכרח על כמות גדולה של חלב.

הבעיה היא שהלחץ של הבצקת גורם למתיחה של השד ולקושי של התינוק לתפוס את הפטמה וכן מפריע לזרימה של החלב בצינוריות בעקבות לחץ.

טיפול:

• לפני ההנקה, צרי לחץ הפוך על ההילה עד שתתרכך והצמידי מיד את התינוק, אפשר ליצור את הלחץ הזה בשימוש בפקק של בקבוק (כל בקבוק חלב לתינוקות יכול לעזור), הפטמה תהייה במרכז.
• נסי לרוקן מעט את השד באמצעות עיסוי ושאיבה ידנית או באמצעות משאבה.
•  מקלחת חמה תוך כדי עיסוי תעזור להזרים הכל ולנוזלים להתנקז.
• קומפרסים קרים יקלו על הכאב וגם יעזרו לשחרר חלב לפעמים.
• פטנט הכוס – כלי נוסף שנמצא מאוד יעיל בימים הראשונים, במיוחד במקרה של בצקת שמלווה בגודש– הניחי על השד קומפרסים קרים, לאחר מכן מלאי כוס זכוכית.
  חשוב שתהייה שקופה (אפשר להשתמש בכוס הכפולה של הקפה). מלאי את הכוס במים חמים, עד הסוף.
  רכני לכיוון הכוס ונסי ללחוץ עם הכוס על השד, לחצי על השד מספר דקות, עד שתתחילי לראות את החלב משתחרר בתוך הכוס.
  חזרי על הפעולה מספר פעמים, עד שתרגישי הקלה בשד.
  לאט לאט העלי את הטמפטורה של המים, כמובן שלא יהיו רותחים, אלא חום נסבל.

סרטון שמדגים את השימוש בכוס ואפשרות נוספת ששווה לנסות.

 האפשרות השניה יכולה לנבוע מהמון סיבות שגרמו לחוסר ריקון יעיל של השד.
תחשבי על מצב של עומס בכבישים – יש המון מכוניות (חלב), שום דבר לא זז (קשה להוציא את החלב), וכולם עצבניים (התינוק רעב, לך כואב ויש סיכון לדלקת).

טיפול:

• קודם כל לברר מה גרם לגודש ולטפל בזה.
• להניק הרבה כדי לשחרר את הגודש. תוך כדי ההנקה, לעשות עיסויים באזורים הגדושים.
• לרוקן באופן ידני או עם משאבה אם ההנקה לא עוזרת – לרוקן רק עד שהשד רך ולא יותר כדי לא ליצור ייצור של עוד חלב ועוד עומס.
  גם כשמרוקנים את השד בעזרת המשאבה, אפשר לעסות את השד תוך כדי באזורים הגדושים.
• לעשות עיסוי בזמן מקלחת במים נעימים.
• לשים רטיות קרות על השד להקל את הכאב.
• פטנט הכוס כמו שמוסבר בהנחיות לגבי האפשרות הראשונה של גודש שנובע בעקבות בצקת.

 אם נוצרת אדמומיות, התחושה הכללית בגופך לא טובה ויש חשש לדלקת – חשוב להתייעץ מהר עם מדריכה או יועצת ואולי אף לגשת לקבל אנטיביוטיקה.

הסבר מפורט יותר תוכלי למצוא בכתבה נפרדת

אם התינוק אינו מצליח לינוק ולרוקן את השד באופן יעיל עלייך לעשות זאת בעצמך עד שתצליחי לפתור את הבעיה.

חשוב מאוד לדאוג לפנות את השד בתדירות גבוהה, לפחות 8 פעמים ביממה, אפשר לנסות לפנות את השד כל 2 שעתיים במהלך היום ובלילה כל 3-4 שעות, חשוב לדאוג לשמור על ייצור החלב.

ניתן להוציא חלב באמצעות סחיטה ידנית. עשי עיסוי לכל השד לאורך כמה זמן ואז החזיקי את אצבעותייך כשאחת על גבול ההילה מצד אחד של הפטמה ואחת בצידה השני, לחצי את אצבעותייך לתוך הגוף ואז הסיעי אותם לכיוון הפטמה, (נסי לחשוב כי האצבעות שלך פועלות ממש כמו פינצטה, מתקרבות ומתרחקות אחת מהשניה, עומדות על אותה הנקודה כל הזמן).
חזרי על הפעולה כמה שצריך, ניתן ומומלץ לשנות את מיקום האצבעות מדי פעם כדי למצוא היכן הלחיצה משפיעה ביותר וכדי לרוקן חלב מכל חלקי השד, זכרי כי השד מלא 360 מעלות של צינוריות חלב, במידה וסחטת משד אחד והשד הפסיד להוציא חלב, זה זמן טוב לעבור לשד השני, עברי בין השדיים בתדירות גבוהה.

ניתן לשאוב את החלב במשאבה ידנית או במשאבה חשמלית בהתאם להוראות שמצורפות למשאבה.

השאיבה לא צריכה להיות כואבת.

התייחסי אל השאיבה כמו אל כל הנקה. אם את רוצה לעודד יצור חלב, שאבי מספר רב של פעמים והחליפי את צד השאיבה מספר פעמים (מומלץ לשאוב 7 דקות משד ימין, 7 דקות משד שמאל, 5 דקות שד ימין, 5 דקות שד שמאל, 3 דקות שד ימין, 3 דקות שד שמאל).
אם אינך רוצה לעודד יצור של עוד חלב אלא רק להפחית גודש, רוקני רק עד שהשד יהיה רך ולא יותר מזה.

• עוררי את התינוק לפני ההנקה על ידי שפשוף הגב, שינוי התנוחה שלו, דיבור אליו, החלפת חיתול וכל מה שנראה לך עוזר כדי שיהיה ערני בתחילת ההנקה.
• דאגי לכך שהחדר מחומם במידה, השאירי את התינוק רק עם חיתול, הצמידי אותו אלייך גוף אל גוף (עדיף ללא חולצה או עם חולצה פתוחה) כששניכם עטופים בשמיכה. מומלץ באזור החזה כך שתהיה לו נגישות לשד אם יחפש אותו. המגע הזה יעזור לו להיות רגוע ויעורר בו את האינסטינקטים הראשונים של חיפוש הפטמה והיניקה.
• תני לו להרגיש את הפטמה על לחייו או סביב פיו.
• גרי לו את הפה בעזרת העברת אצבע מסביב לפיו עד שתראי שהוא מנסה לחפש את האצבע.
• סחטי מעט חלב מהפטמה באמצעות ידך ותני לו להרגיש אותו ולטעום אותו, פעמים רבות זה יזכיר לו מה מטרתו ויעודד אותו לחפש עוד מהדבר הטעים הזה.
•  אם התינוק לא יונק בכלל, את יכולה להוציא מעט חלב לכפית חד פעמית חדשה ולשפוך אותה בעדינות לפיו. הטעם והאנרגיה יעזרו לו להתעורר, לאסוף כוחות ולנסות לאכול בעצמו. ניתן להאכיל כך את התינוק בימים הראשונים כל עוד הוא לא מצליח למצוץ לבד אך חשוב כל הזמן להמשיך ולנסות לתת לו לינוק.
• את יכולה לנסות לתת לו למצוץ את הזרת או האצבע שלך (עם ציפורן גזורה כמובן וכשהציפורן מונחת על הלשון שלו), הגירוי הברור יכול לעודד אותו להתחיל למצוץ – זה הזמן להעביר אותו לשד.
• אל תנסי להניק כשהתינוק צורח, יהיה לו קשה מאוד לתפוס, נסי להרגיע אותו קודם באמצעות חיבוק, טפיחות קלות, נענוע ודיבור.

כאבים בפטמות, שהם מעבר לסף האי נוחות, מעידים בד”כ על תפיסה לא נכונה של התינוק את הפטמה. כשהתינוק תופס רק את הפטמה ולא חלק גדול יותר מהשד, הפטמה נלחצת בין החניכיים וזה יכול לכאוב נורא, ליצור סדקים ואפילו ממש פצעים תוך הנקות ספורות.
לרוב, תיקון של התפיסה ושיפור התנוחה מביא לשיפור מיידי ומאפשר הנקה אפילו בשד עם פטמה פצועה.
ישנה חשיבות להקפדה על תנוחה והיצמדות נכונה אל השד.

להקלה על הרפאות הפטמה אחרי תיקון הגורם לכאבים ניתן למרוח  משחה מלנולין טהור (למשל “פיורלאן” או “לאנסינו”) שלא צריך לשטוף לפני ההנקה או משחה הנקראת טראומיל. אמהות רבות מספרות כי מריחה של חלב אם על הפטמה עזר להם יותר מכל דבר אחר.

כאבים שלא נפתרו על ידי שיפור ההצמדה צריכים להיבדק על ידי מדריכה או יועצת.

לפעמים הכאבים בהנקה נוצרים מעבודה לא  מאוזנת של הלשון, מתח או רפיון בשרירים של הפה והלסת ובעיות שנוצרות מתהליך הלידה כמו מנח בתוך הרחם שיצר לחץ או חוסר איזון, לחץ על הגולגולת במעבר בתעלת הלידה, כשתינוק עובר לידת ואקום וגם במקרים כמו ניתוח קיסרי בהם התינוק לא עבר את התהליך הרגיל של המעבר באגן ובתעלת הלידה.
מעבר לכאבים בהנקה, לעיתים נתקל בקושי לשמור על הואקום, ביניקה לא יעילה, חוסר שקט, גזים, ריפלוקס ועוד.
במצבים אלו, בנוסף לאבחון והדרכה של מדריכת הנקה מנוסה, ניתן להעזר בטיפול שנקרא קרניוסקרל.
קרניוסקרל הוא טיפול עדין ורב עוצמה במגע, ושיטת ריפוי נפלאה לטיפול בתינוקות ובבעיות השכיחות מהן הם סובלים.
ניתן לקרוא עוד על תרפיית קרניוסקרל לתינוקות.
(את המידע על הטיפול בקניוסקרל קיבלתי מהדסיה זיו שחם שמטפלת בקריית טבעון, בפרדס חנה ובתל-אביב).

צהבת היא לא סיבה להפסקת הנקה!

• להרבה תינוקות יש צהבת ילודים. הצהבת כשלעצמה היא לא מחלה. היא תופעה טבעית שמופיעה ברמות שונות אצל חלק גדול מהתינוקות. היא מסוכנת רק כשרמתה עולה.

הבילירובין הגורם לצהבת מתנקה מהגוף באמצעות הפרשת צואה וכתוצאה מחשיפה לאור שמש.

הטיפול הכי טוב להורדת צהבת הוא לדאוג להנקה טובה ומרובה ואין צורך לתת תחליף אם ההנקה טובה.

אם ההנקה לא מספיקה יתנו לתינוק טיפול בפוטותרפיה (חשיפה לאור) וגם אז חשוב אפילו יותר להמשיך ולהניק הרבה כי הטיפול מייבש וגורם לישנוניות.

• ישנם מקרים של צהבת כתוצאה מבעיה פתולוגית, במקרה כזה צריך לפתור את הבעיה ולהמשיך להניק כמובן, כי הנקה היא התזונה הטובה ביותר לתינוק, במיוחד כשהוא חולה.

ישנה צהבת נדירה שהיא תגובה לחלב אם ותופיע רק כשלושה שבועות אחרי הלידה והיא הסיבה היחידה להפסקת הנקה למשך תקופה מסוימת.

אין בעיה עקרונית עם שימוש במוצצים אך חשובים שני העקרונות הבאים:

1. לא לתת לתינוק מוצץ כדרך לדחות ארוחה – אם התינוק רעב, תני לו לאכול, לא צריך לחכות שהשעון יגיד שהוא רעב.
2. מומלץ לא לתת לתינוק מוצץ לפני שההנקה מתבססת מכיוון שהמציצה של מוצץ שונה ממציצה של השד ולכן עשויה לבלבל, לפגוע בהנקה ולפעמים ליצור כאב או פצעים.
   אם את רואה שהתינוק חוזר מבולבל לשד, הרחיקי את המוצץ ונסי לתת אותו שוב מאוחר יותר.
   אחרי שההנקה מתבססת ובמידה ואת רואה שהמוצץ לא יוצר בלבול, אין בעיה בשימוש בו במקביל להנקה.

לעיתים יש צורך לתת לתינוק השלמה מסיבות כאלה ואחרות.
חשוב לדעת שישנן דרכים נוספות לתת לתינוק חלב אם שאוב או תמ”ל חוץ מבקבוק.
אם מדובר על השלמה בימים הראשונים, שימוש בכפית יכול לענות על צורך זה, אפשר לתת לתינוק גם לשתות חלב בכוס ובמידה ומדובר על השלמות קבועות אפשר להשתמש בצינורית (ישנן מספר טכניקות לשימוש בצינורית – על האצבע ועל השד). שימוש בצינורית צריך להעשות בליווי הדרכה של מדריכה או יועצת הנקה .

במידה ואת כן בוחרת לתת את ההשלמות בבקבוק חשוב מאוד לדעת כמה דברים לפני:

על מנת שהשימוש בבקבוק לא יפגע בהנקה חשוב שיהיה דומה להנקה. שימוש לא נכון בבקבוק יכול לגרום לתינוק לתפוס לא נכון את הפטמה של האם ולהעדיף את האכילה מבקבוק כי היא קלה לו יותר.

אם תפעלי על פי ההנחיות הבאות תפחיתי את הסיכון לפגיעה בהנקה:

• בחרו בקבוק עם פטמה שדומה, יחסית, למבנה השד – כך שהתינוק תופס לא רק פטמה בפה אלא פותח את פיו רחב. עדיפה פטמה רכה.
• בחרי פטמה עם זרימה כמה שיותר איטית (כדי לא להפוך את האכילה לקלה יותר מהיניקה) הפטמה עם הזרימה החלשה ביותר תענה על צורך זה.
• גרי את פה התינוק עם פטמת הבקבוק, כפי שהיית עושה עם הפטמה שלך, וחכי שיפתח את פיו רחב כפי שהוא עושה בהנקה. רק אז הכניסי את הפטמה לפיו.
• אל תדחפי את הפטמה לפיו אם הוא לא משתף פעולה כפי שאי אפשר לעשות זאת עם השד – כבדי את הרצון של תינוקך ותני לו לשלוט בארוחה.
• הכניסי את הפטמה כך שימצוץ לא רק אותה אלא גם את הבסיס הרחב יותר שלה (אם הבקבוק מתאים לכך כמובן).
• החזיקי את הבקבוק בצורה מאוזנת כמעט (הבקבוק כמעט מקביל לרצפה), כך שלא יווצר זרם חזק של החלב.
• צרי הפסקות יזומות של היניקה כל 5- 3 מציצות. גם בהנקה עצמה החלב לא זורם באותו הקצב כל הזמן ויש גלים של שחרור החלב.
• הוא לא חייב לסיים את האוכל שבבקבוק. כשאינו מראה עוד סימנים של רצון לאכול סיימי את הארוחה.

במידה והתינוק מקבל השלמות כבר מהיממות הראשונות של החיים שלו, חשוב מאוד לדעת כמה דברים: 

ביממה הראשונה ארוחה של תינוק (הוא צריך לאכול כל 3 שעות לפחות) היא סביב 10ml, ביממה השניה 20ml, ביממה השלישית, 30ml, ביממה הרביעית 40ml, יממה חמישית 50ml, ומיממה שישית 60ml.
הכמות הזאת לארוחה (60ml) פלוס מינוס, נשארת עד גיל כמה שבועות.
הכמויות האלו מספיקות לקיבה הקטנה של התינוק.
כמויות גדולות יותר יגדילו לו את הקיבה שלא לצורך, ואז את עלולה לראות שהכמות היוצאת מהשד בימים הראשונים (שהינה בכמויות קטנות ותואמות לצורך התינוק) לא תמלא אותה ותשאיר אותו בתחושת רעב, על אף שקיבל את כמות הקלוריות הדרושה לו.

קפיצות גדילה הן כינוי לימים בהם התינוק יונק פעמים יותר תכופות והנקות יותר ארוכות, השד מרגיש ריק ולאמא יש תחושה כי אין לה חלב. ימים אלה הם הימים בהם התינוק מאותת לגוף כי הצורך שלו בחלב עלה וגורם לייצור כמות גדולה יותר של חלב. תוך יום-יומיים הגוף מצליח לשנות את התפוקה וההנקה חוזרת לסדרה.

קפיצות גדילה מופיעות בד”כ בגיל שלושה שבועות, שישה שבועות, שלושה חודשים וחצי שנה. כמובן שזה שונה מילד לילד.

כשנדמה לך שלפתע התינוק לא שבע מההנקות והשד ריק, בדקי, אולי זוהי קפיצת גדילה. קחי יומיים של מנוחה רבה יותר, הנקה ללא הגבלה ושתייה מרובה והמצב לרוב יחזור לקדמותו.

מקרים נוספים שדומים לקפיצת גדילה עלולים להיות בזמנים שהתינוק חולה או לאחר שנחשף לסיטואציה מלחיצה, שהייה בהמון רב או התרחשות אינטנסיבית מדי.

תוכלי לקרוא הסבר מפורט על קפיצות גדילה בכתבה הזו

תינוקות אמורים לינוק גם בלילה ויש לכך שתי סיבות עיקריות. תינוקות האדם תלויים באמותיהן לחלוטין לאורך זמן רב. הם זקוקים להן גם בלילה. התעוררות תכופה שומרת על כך שאמותיהן ישארו קרובות וקשובות לצרכיהם, ישמרו על חום גופם ועוד. התעוררות מרובה לצורך הנקה מפחיתה סיכון למוות בעריסה למשל.

הסיבה השניה היא כי עליהם להכפיל את משקלם עד גיל חצי שנה. בשביל לעלות כל כך מהר במשקל גם אנחנו היינו אוכלות לפחות כל שלוש שעות וקמות לאכול גם בלילה.

שינה של לילה מלא נחשבת שינה של 5 שעות ברצף בשעות הלילה. אל תצפי ל – 8  שעות שינה ברצף. רוב התינוקות מגיעים לשינה של 5 שעות עד גיל 3 או 4 חודשים אבל 13% מהתינוקות לא יגיעו לזה לפני גיל חצי שנה.

התאזרי בסבלנות ומצאי פתרונות כדי להשלים את שעות השינה החסרות לך.

תינוק אמור לחזור למשקל הלידה שלו עד גיל שבועיים (לכל היאוחר). תינוקות רבים יעשו את זה גם לפני.

אחרי שחזר למשקל הלידה, תינוק אמור לעלות בין 150-300 גרם בשבוע, ישנם תינוקות שיעלו גם יותר.
עליה נמוכה מ 150 גרם בשבוע מחייבת יעוץ הנקה.
במידה זה לא משתנה למרות בניית תוכנית הטיפול עם יועצת ההנקה יש צורך להתייעץ גם עם רופא (בחרי רופא שיש לו הסמכה של החברה לרפואת ההנקה)
לרוב, תינוק שמקבל שפע של חלב ומצליח להעביר חלב בקלות, יעלה כ 30 גרם ביום,
לכן תינוק שבאופן קבוע עולה 25 גרם ביום או פחות (אפילו אם זה בטווח התקין) – מומלץ להתייעץ עם מדריכת הנקה כדי לבדוק האם יש צורך ואפשרות לשפר את ההנקה ולאפשר לתינוק תנאים מיטביים לשגשג בהם.

חשוב לזכור שלכל תינוק קצב עליה שונה.
עקבו אחרי קצב העליה למשקל וודאו כי קצב העליה במשקל של תינוקכן  תקין.
את מעקב המשקלים מומלץ לעשות בטיפת חלב.