שימוש נבון באפידורל

אפידורל, כמו רוב ההמצאות האנושיות, יכול לשפר מאוד את חיינו, ומצד שני, חשוב להכיר את ההליך הטכני של מתן אפידורל, את השפעותיו האפשריות ואת דרך השימוש שתמקסם את יתרונותיו ותפחית את מגרעותיו. בסיכום שלפניכם אשתדל להציג תמונה ברורה כמה שיותר שתאפשר לכם לעשות את ההחלטה הנכונה ביותר בשבילכם מתוך ידע, הבנה ובחירה.

תוכן:

• יתרונות
• הליך קבלת אפידורל
• חסרונות
• כיצד להפיק מהאפידורל את המיטב
• התוויות נגד לקבלת אפידורל

יתרונות

• יתרונו הגדול של האפידורל הוא כי הוא משכך הכאבים היחיד בחדר הלידה שיכול להעלים לחלוטין (אם הוא עובד) את הכאב.
• משאיר את היולדת ערנית וטוענים כי אינו עובר באופן ישיר לתינוק.
• כשהוא ניתן ברמה נמוכה ומתאימה הוא יכול להרדים את האשה תחושתית אבל לא להרדים מוטורית (תנועתית)
  ואז היא יכולה, לעיתים, להמשיך ולהניע את פלג גופה התחתון ולשנות תנוחות על המיטה.
• ישנם מיקרים בהם הלידה מתעכבת בגלל הפחד של האשה מהכאב ומהתקדמות הלידה והאפידורל יאפשר לה להרפות ויקדם ויקצר את הלידה.

הליך קבלת אפידורל

לפני קבלת האפידורל על האשה לחתום על טופס הסכמה לאפידורל

את האפידורל נותן רופא מרדים אשר עובד באותו הזמן בבית החולים ולרוב אחראי להרדמה גם של חולים המוכנסים לניתוח.

בבתי חולים שונים ישנן הוראות שונות לגבי השלב בו ניתן לקבל אפידורל.

בשביל לקבל אפידורל חייבים לקבל כבר חדר לידה (אשה חייבת להיות על המיטה) ולכן זה הרבה פעמים תלוי בעומס.
אם יש מחסור בחדרים לא יתנו לאשה לתפוס חדר לפני שנראה שהיא מתחילה לידה פעילה (פתיחה של 3-5 ס"מ לפחות).
במקרים אחרים יאפשרו לקבל את האפידורל ברגע שנראה שעוצמת הכאב גבוהה.
עשוי להיות גם יחס שונה ליולדות של לידה ראשונה לעומת לידה חוזרת בגלל הצפי ללידה קצרה יותר.
לרוב לא יסכימו לתת אפידורל בפתיחה מלאה מכיוון שאורך התהליך ועד זמן התחלת השפעת האפידורל
עשוי להיות ארוך יותר מהזמן עד יציאת התינוק.

לעיתים תאלץ האשה לחכות זמן רב עד להתפנות המרדים.
דבר זה אינו צפוי או ניתן לשליטה בגלל שהוא תלוי בעומס בבית החולים בזמן זה.

לפני מתן אפידורל יש צורך במתן עירוי של 1 ליטר נוזלים כדי למנוע צניחה גדולה מדי בלחץ הדם אשר הינה תופעת לוואי של האפידורל.
החדרת הנוזלים לוקחת כ-20 דקות.

בנוסף לעירוי, לאחר מתן האפידורל על האשה להיות מחוברת למוניטור לאורך כל הלידה.

רוב הנשים לא מצליחות לרוקן שתן באופן רצוני אחרי מתן אפידורל, מה גם שאינן יכולות לרדת מהמיטה כדי להגיע לשרותים.
שלפוחית מלאה לאורך זמן יכולה להפריע לתינוק לרדת באגן ולעיתים אף לזיהום בדרכי השתן,
ולכן לרוב מוחדר מיד עם מתן האפידורל גם קטטר – צינורית דקה המוכנסת דרך השופכה אל שלפוחית השתן.
ישנם בתי חולים בהם יוכנס קטטר רק לאחר זמן בו האשה לא הטילה שתן או שמוכנס קטטר רק באופן זמני לצורך ריקון,
דבר היכול להתרחש מספר פעמים במהלך הלידה.

כשמגיע הרופא המרדים על האשה לשכב בתנוחת עובר על הצד או לשבת בגב כפוף על כיסא ולהמנע לחלוטין מתנועה, גם אם מגיע ציר.

המרדים יתן בהתחלה זריקה מקומית לאלחוש האזור (קצה הגב התחתון)
ולאחר מכן יחדיר מחט לחלל בעמוד השדרה המקיף את העצבים (חוט השדרה)- החלל האפידורלי, על שמו נקראת ההרדמה.

המרדים מחדיר דרך המחט צינורית דקיקה, דרכה תקבל האשה את חומרי ההרדמה ומוציא את המחט.
האשה נשארת רק עם צינורית דקה וגמישה המוצמדת לגבה היטב ונמשכת במעלה הגב עד מעל הכתף, לשם תחובר האינפוזיה.

הרופא מתאים את מנת האפידורל לאשה עצמה ולוקח כ 10-15 דקות עד שהיא מתחילה להשפיע.

לרוב ניתן האפידורל בטפטוף (אשר עוצמתו ניתנת לשליטת האשה, במידה מסוימת) וההרדמה נמשכת כל עוד נמשכת האינפוזיה.
לאחר הפסקת האינפוזיה לוקח עוד כשעתיים עד שההשפעה עוברת לחלוטין ועוד כ- 4 שעות עד שנותנים לאשה לרדת מהמיטה.

ישנם מעט מקומות בהם נותנים את האפידורל במנה ולא בטפטוף ואז ההרדמה נמשכת עד כשעתיים ואם רוצים להמשיך צריך לבקש מנה נוספת.

מה תרגישי – אם האפידורל עובד, לא תרגישי תחושות מהרגליים ומפלג הגוף התחתון,
תחווי תחושה של הרדמות הרגליים שלעיתים רבות גם לא תאפשר לך להניע אותן ובעצם תהיה מעין שיתוק מוחלט או כמעט מוחלט של הרגליים.

 חסרונות האפידורל

ישנם לאפידורל סיכונים חמורים אך סיכוייהם נמוכים מאוד.
החסרונות העיקריים של האפידורל הם נפוצים יותר וחלקם פשוט קשורים להליך קבלת האפידורל.

עליה של כ- 50% בלידות המסתיימות בניתוח קיסרי או בלידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים) –

לפי מחקרים שבדקו לעומת לידות ללא אפידורל או טשטוש.
הסיבות לכך רבות ונמצאות בהמשך בכמה סעיפים.

עליה בשימוש בחתך אפיזיוטמיה –

החתך נדרש במקרים של לידה מכשירנית וגם מתבצע יותר במקרים בהם הלידה מתארכת.
דבר שנפוץ בעקבות אפידורל. חתך אפיזיוטמיה (כמו גם קרעים ספונטניים) גורם להתאוששות יותר קשה אחרי הלידה
כי האשה ממשיכה לסבול מכאב לאורך מספר ימים ומתקשה לעיתים לשבת וללכת.

לא תמיד עובד-

ישנם מקרים בהם, מסיבה לא ידועה, האפידורל לא משפיע כלל.
ישנם מקרים בהם הוא משפיע באופן חלקי והאשה עדיין מרגישה בכאב אם כי חלש יותר
וישנם מקרים בהם האפידורל מרדים רק צד אחד של הגוף, דבר הניתן לתיקון על ידי ניעור והנעה של אגן האשה או על ידי זריקה נוספת לתיקון.

חוסר ניידות –

במקום להיות אשה חופשיה אשר יכולה לבלות את הצירים בתנועה, על הכדור, בהליכה, במקלחת וכו' –
עם האפידורל תאלצי להשאר במיטה בעיקר בשכיבה על הגב או על הצד
כשאת מחוברת לעירוי דרך היד, לצינורית דרך הגב, למוניטור המקיף את הבטן ואולי גם לקטטר באזור הנרתיק.

אי נוחות פיסית­  –

החיבור לכל החוטים, הצינורות והאביזרים יכול להיות לא נעים באופן כללי ובמיוחד במהלך לידה.

ירידה בדופק העוברי –

בעקבות הירידה בלחץ הדם ובאספקת הדם לתינוק עלולה להגרם ירידה בדופק העוברי כ 20 דקות לאחר קבלת האפידורל.
זאת אומרת שהתינוק חווה מצוקה זמנית בגלל אספקת חמצן פחות טובה.
ירידה זו בדופק מתאוששת מתאוששת מעצמה לרוב.
במקרה שבו התינוק לא חוזר לדופק רגיל יתייחסו לזה כאל כל מצוקה עוברית אשר עשויה לגרום להחלטה על ניתוח קיסרי למשל.

לעיתים כאבי ראש בזמן הלידה ואחריה-

נגרמים מזליגה של נוזל עמוד השדרה ולכן חוסר איזון בלחצים במוח אשר נעלמים מעצמם לאחר כמה ימים.
ניתן לקחת משככי כאבים ובמקרים נדירים מטפלים על ידי הזרקת נוזל לאיזון.

רעידות –

כשליש מהנשים סובלות מרעידות של הגוף בעקבות האפידורל.

התארכות הלידה-

האפידורל עשוי להאריך את הזמן השני של הלידה בכשעה.
התארכות הלידה אומנם אולי לא משמעותית ליולדת מכיוון שהיא לא חשה בכאב
אבל היא מאריכה גם לתינוק את הלידה ואת הזמן בו הוא נלחץ בתעלת הלידה –
והופכת את הלידה לקשה יותר לתינוק.
התארכות זאת יכולה לגרום לירידות דופק ו/או מצוקה עוברית שיגרמו בסופו של דבר להחלטה ללכת לניתוח קיסרי.

נזק רב יותר לרצפת האגן –

התארכות השלב השני, שלב הלחיצות וכמו כן הלחיצה בתנוחת שכיבה על הגב, עלולה לגרום לנזק רב יותר לרצפת האגן בגלל מספר סיבות:
המתיחה שנמשכת זמן רב יותר ולא בתנוחה אידיאלית,
קושי של האשה בשיתוף פעולה עם הצוות על מנת לקדם את הלידה וללחוץ את התינוק החוצה
אשר גורמים לעליה בשימוש בואקום או במלקחיים כדי לשלוף את התינוק.
נזק לרצפת האגן יכול לגרום בהמשך לדליפות שתן וצואה, לטחורים ולצניחת איברים אשר חייבים להיות מטופלים.

קושי של התינוק להתברג נכון באגן באופן שיאפשר לו לצאת בקלות –

במהלך השלב הראשון של הלידה מבצע התינוק התברגות באגן הכוללת שינוי בכיוון הראש והגוף שלו
וכן בצורה בה נמצא הראש (מכופף לחזה או מוטה אחורנית) כדי שיוכל לעבור בתוך חלל האגן
אשר פתחו הראשון שונה בכיוונו ובצורתו מפתחו השני.
מה שמאפשר לתינוק להתברג בצורה נכונה הוא ה"ערסל" של  רצפת האגן שיוצר לו התנגדות לראש ועוזר לו להתכוונן.
האפידורל גורם להתרופפות של רצפת האגן וכתוצאה גורם לסיכוי רב יותר של התברגות לא מוצלחת באגן
שהופכת את הלידה לקשה יותר ולארוכה יותר ולעלייה בלידה מכשירנית או ניתוח קיסרי.

עליית חום בלידה ולאחריה –

עלולה להיות עלייה בחום הגוף של האם במהלך הלידה ולאחריה.
דבר זה מוביל בד"כ למתן אנטיביוטיקה אשר מחייבת את האם להישאר מחוברת לאינפוזיה גם אחרי הלידה,
האנטיביוטיקה גם עוברת לתינוק/ת בחלב האם וגורמת אצל האם ואצל התינוק רגישות רבה יותר לחיידקים בהמשך
בגלל חיסול אוכלוסיית החיידקים הידידותית במערכת העיכול.

עלייה בהופעת בצקות לאחר הלידה –

בעקבות קבלת העירוי שיכול גם להגיע ליותר מליטר בגלל קבלת אפידורל לאורך זמן או בעיות בלחץ הדם האמהי,
עלולה להיווצר אחרי הלידה בצקת קשה בחלקי גוף כמו הרגליים והשדיים.
הבצקת הינה כמובן חוויה לא נעימה במיוחד אבל בשד היא יכולה לגרום לגודש קשה,
לכאבים עזים ולקושי רב בהנקה בגלל קושי בזרימת החלב ובהצמדות התינוק לשד.

עלייה בסיכון לזיהומים­ –

החדרת מחט האפידורל, החיבור לאינפוזיה והחדרת הקטטר מעלות את הסיכוי להיווצרות זיהום בגוף עם כל הכלול בכך.

כאבי גב –

נשים רבות מתלוננות על כאבי גב אחרי הלידה. נראה שאין לזה קשר ישיר לחומר המוחדר באפידורל
אבל אולי זה קשור לכך שהלידה מתארכת יותר ושהיא מתבצעת בשכיבה על הגב
ולחץ על עצבים בגב לאורך זמן עם פחות תנועה ושינוי תנוחות שיכולות להפחית תופעות כאלה.

כיצד להפיק מהאפידורל את המיטב

• כדאי לבוא אל הלידה בראש פתוח ולהסתכל על האפידורל כעל אופציה שעומדת לשרותך ולא כחלק בלתי נפרד מהלידה.
  הלידה הינה תהליך מסתורי ובלתי צפוי אשר קשה לנו, גם בלידה חוזרת, לדעת כיצד יתנהל,
  מה תהיה עוצמת הכאב שנחוש, מה יהיו הכוחות שלנו להתמודד ואילו הפתעות צפויות לנו.
  כדאי לתת ללידה להתחיל, להרגיש מה קורה ואיך את מתמודדת ובהתאם לכך לחשוב מה הכי יעזור לך,
  כאשר האפידורל הוא אחת האפשרויות העומדות לרשותך.
  מי שבאה עם תוכנית סגורה ללידה (בין אם היא תכננה לידה ללא משככי כאבים ובין אם תכננה להשתמש באפידורל)
  עשויה להתאכזב ממהלך הלידה אם הוא לא התנהל כפי שציפתה, גם אם בסה"כ הלידה היתה טובה.
• אל תפסיקי לנוע בגלל שאת לא חשה את הכאב.
  חשוב להניע את האגן בזמן הצירים (כשאת מרגישה אותם או לפי המוניטור).
  אם אינך מסוגלת לכך בעצמך, בקשי מהמלווה שלך בלידה או מהמילדת לעזור לך.
  כדאי ללמוד לפני הלידה איך ניתן לנוע גם בשכיבה.
• שני תנוחות – השתדלי לשכב על הצד ולא על הגב, להחליף צדדים מדי פעם
  ואם אפשר אז גם לעמוד על שש מדי פעם כדי לעזור ללידה להתקדם.
• כדאי לברר בבית החולים מאיזה פתיחה ועד איזה פתיחה יאפשרו לך לקחת אפידורל כדי לדעת למה להיות מוכנה.
• בררי מראש מה נהוג לגבי שימוש בקטטר כדי לדעת למה להיות מוכנה.
• עלייך להתכונן לפני הלידה וללמוד טכניקות להתמודדות עם הצירים
  על מנת שתעברי בצורה טובה ביותר את הזמן עד שתוכלי לקבל אפידורל,
  בין אם בגלל שתצטרכי לחכות לשלב הלידה הפעילה, עד שיתפנה הרופא המרדים או כל סיבה אחרת שתגרום לשינוי בתוכניות.
• בד"כ עדיף לא לקחת את האפידורל לפני פתיחה של 5 ס"מ כדי להפחית את הסיכוי לעצירת הלידה,
  להתארכותה או להתברגות לא טובה של התינוק.
• אם תפחיתי את השימוש באפידורל לקראת שלב הלחיצות תוכלי ללחוץ באופן יעיל יותר
  ולהפחית את הסיכוי להזדקק לואקום, מלקחיים או ניתוח קיסרי.
  מצד שני, כשתתפוגג השפעת האפידורל ותתחילי לחוש בכאב זה יהיה כבר כאב בעוצמה מאוד גדולה
  שלא היתה לך ולגופך הזדמנות להתרגל אליו בהדרגה וללמוד כיצד להתמודד אתו.
• אם האפידורל משפיע רק בצד אחד, נסו להניע את האגן כדי לפזר את חומר ההרדמה באופן שווה או בקשו זריקה נוספת.
• קחי בחשבון שאם את לוקחת את האפידורל לקראת סוף הלידה,
  השפעת ההרדמה וחוסר יכולת התנועה עלולה להמשך זמן מה אחרי שהלידה הסתיימה.

התוויות נגד לקבלת אפידורל

מקרים בהם לא ניתן לקבל אפידורל:

• פריחה או פצעים על העור באזור הגב התחתון.
• קעקוע באזור החדרת המחט.
• מספר נמוך של טסיות דם (מתחת ל100,000).
• נשים אשר אלרגיות לחומר ההרדמה.
• במקרים מסוימים של פגיעה בעמוד השדרה כמו פריצת דיסק, או נזק שנגרם מתאונה.

אם יש לך שאלות נוספות בנושא, את מתלבטת, את מעוניינת ללדת בלי אפידורל אבל לא בטוחה איך מצליחים לעשות את זה את מוזמנת לפנות אלי דרך טופס התגובה וגם לספר מנסיונך ולהגיב על המידע בתגובות.

בא לשכונה בחור חדש…

טנס ללידה: מכשיר הטנס לשיכוך כאבים, אולי שמעת עליו כבר אבל רובנו עוד לא מכירות אותו.

אז לפניכן כל מה שרציתן לדעת על הטנס.

 במסגרת האפשרויות המרובות להקלה על הכאב בלידה הופיע בשנים האחרונות מכשיר ה"טֶנְס-TENS".

ניתן למקם אותו בין השיטות הטבעיות להקלה על הכאב בלידה ובין משככי הכאבים.

הטנס הוא מכשיר חשמלי קטן עם ארבע אלקטרודות שמוצמדות לגב במהלך הלידה.

היופי בטנס הוא שהוא לא מתערב בתהליך הלידה ואין לו תופעות לוואי או סיכונים וגם שהוא בשליטה מלאה שלך בכל שלב של הלידה- מהבית ועד הסוף. וזה אפילו לא יקר.

 איך זה עובד?

בגוף שלנו יש כמה סוגים של עצבים שמובילים את התחושות השונות מאברי הגוף השונים אל המוח.

העצבים שמעניינים אותנו כרגע הם אלה שמעבירים את תחושת הכאב בזמן הלידה.

הגוף שלנו עובד בצורה כזאת שגירוי אחר על אותו העצב "תופס" במידה מסוימת את הקו ומפחית את היכולת של אותו העצב להעביר את מסר הכאב וזה בדיוק מה שהטנס עושה.
הוא שולח פולסים חשמליים אל מוקדי העצבים המרכזיים בלידה ובכך "מבלבל את המוח" ומטשטש את מסר הכאב.

השפעה נוספת היא בזכות הגירוי העיצבי המסוים שהטנס מפעיל שגורם לגוף להפריש יותר אנדורפינים שהינם חומר כימי שמופרש במוח ופועל כמשכך כאבים טבעי בגוף.

 משיחות עם יולדות ועם מדריכות הכנה ללידה ודולות נוספות התרשמתי שהוא בהחלט יכול לעזור.
חלק מהנשים מצליחות להעזר בו לאורך כל הלידה ולהמנע משימוש במשככי כאבים תרופתיים באופן מוחלט
וחלקן מצליחות להעזר בו בשלבי הלידה הראשונים ולא נזקקות לשיכוך כאבים אחר עד לשלב הלידה הפעילה ואז נעזרות בטשטוש או באפידורל.
הגעה לשימוש באפידורל בשלב הזה בלידה מפחיתה בצורה משמעותית את החסרונות של השימוש באפידורל ומגדילה את הסיכוי ללדת בלידה רגילה ללא התערבויות נוספות.

 כמובן, כמו כל דבר, גם הוא לא יעיל ב100% ויש נשים שהרגישו שהוא לא הקל עליהן.

 למי זה מתאים?

בשורה התחתונה לכולן.

• למי שרוצה לידה טבעית ומעדיפה להמנע במידת האפשר משימוש במשככי כאבים תרופתיים כמו טשטוש או אפידורל.
• למי שמעוניינת בלידה עם אפידורל, על מנת להקל על הצירים בשלב הראשון של הלידה בו בד"כ עדיין לא ניתן לקבל אפידורל (שלב זה יכול להיות ארוך למדי)
  וכדי לדחות את קבלת האפידורל לשלב הלידה הפעילה מכיוון שקבלת אפידורל בשלב זה מגדילה את הסיכוי ללידה רגילה ללא פעולות רפואיות
  ומפחיתה את החסרונות והסיכונים שיש בשימוש בו.
• למי שמנועה מלקחת אפידורל מסיבות שונות.
• יכול לעזור במיוחד בלידות שבהן השלב הראשון (לטנטי) עד לפתיחה של 4-5 ס"מ הוא ממושך.
• יכול להתאים במיוחד לנשים שלא נהנות ממסג' או שאין להן מלווה שיכול לעזור פיזית בהקלה על הכאב, שיש להן קושי להשתמש בתנועה בלידה וכו'.

 כיצד משתמשים בו?

ראשית, ישנה המלצה לנסות אותו לפני הלידה על מנת להבין כיצד להשתמש בו וכדי לחוות את התחושה שהוא יוצר כדי לדעת למה להיות מוכנות.

במהלך הלידה אפשר להשתמש בו החל מהצירים הקלים ביותר אבל אפשר להתחיל את השימוש בו גם בשלב מאוחר יותר.
השימוש בו בשלב מוקדם מאפשר להגיע להפרשת אנדורפינים יעילה לפני שהכאב מתגבר וכך כשהצירים נעשים כואבים יותר השפעת האנדורפינים בשיכוך הכאבים יעילה יותר.

לטנס 4 אלקטרודות שאת מדביקה לגב ב 4 נקודות ספציפיות לפי ההוראות המצורפות למכשיר.
במהלך הצירים את מכוונת את עוצמת ותזמון הגירוי החשמלי שיוצר הטנס ובכך מתאימה אותו לעוצמת הצירים.
כפי שרואים בתמונה המכשיר עצמו הוא קטן וניתן להחזיק אותו ביד ולהסתובב איתו בבית, להיות אתו ברכב, להיות אתו על המיטה בבית החולים או תוך כדי תנועה והליכה.
את הטנס אין צורך להוריד גם בזמן מוניטור או כל פעולה אחרת במהלך הלידה פרט לשימוש במקלחת ולמתן אפידורל.

את יכולה להפסיק את השימוש בו בכל שלב.

לפעמים נשים לא יודעות כיצד להשתמש בו בצורה מיטבית או לא בטוחות ולכן יש יתרון לקבלת הדרכה לשימוש בטנס ולא רק להשכרה.
יצא לי להכיר מיילדת שנותנת שרות של השכרת טנס + הדרכה לשימוש שכוללת זמינות בטלפון כך שאפשר להתקשר כשמתחילה לידה או תוך כדי לידה ולקבל הנחיות שיתנו לך יתרון בשימוש בטנס ובאופן כללי.
לשרות קוראים צי'מאמא ומיילדת קוראים ג'קי מבית החולים ליס.

 ואיפה אפשר לשכור אותו?

•   ביד שרה ניתן להשכיר את הטנס לשלושה חודשים עבור פקדון של 200 ₪ שיוחזרו כשהמכשיר יוחזר (ניתן כמובן גם לתרום אותם ליד שרה)
  ועוד תשלום של 80 ₪ על הערכה האישית של האלקטרודות שאינה עוברת מיולדת ליולדת.
  רצוי לברר האם ישנה אפשרות לשכור את המכשיר בסניף יד שרה הקרוב אלייך מכיוון שהוא לא נמצא בכל סניף.
  בנוסף בחלק מהסניפים דרשו הפניה או אישור של רופא המשפחה אז בררי לפני זה כדי שלא יתזזו אותך.
• ניתן לשכור דרך קופת חולים כללית בסבסוד ללקוחות כללית מושלם בעלות של 149 ₪ ל -6 שבועות. את יכולה לברר יותר פרטים ב *2700
• לשכור מחברת בייבי לינק מכשיר שנקרא איזי טנס ב 350  ₪ משבוע 37 ועד 3 שבועות אחרי תאריך הלידה המשוער.
  בבייבי לינק את מקבלת גם הדרכה לשימוש בו על ידי אחות ומוקד זמין.
• צי'מאמא משבוע 37, מכשיר איזי טנס.
  השרות כולל פגישה עם היולדת ובן זוג (אם זה מסתדר) לפגישה אישית של כחצי שעה.
  בפגישה יש הדרכה פנים אל פנים הכוללת התנסות עם המכשיר, הסבר איך לעבוד איתו, מתי מתחילים לעבוד איתו ומתי ואיך להפסיק לעבוד איתו.
  בסוף הפגישה יש אפשרות לשאלות הקשורות ללידה באופן כללי.
  ליולדת ישנה אפשרות לשמור על קשר עם המיילדת/דולה בואטסאפ לצורך התייעצויות במהלך ההריון או סתם לעידוד.
  בנוסף, הם מאפשרות לרכוש מהן רק אלקטרודות למי שלקחה מכשיר ממקור אחר שלא כולל אלקטרודות, או רק הדרכה על מכשיר שכבר שכרת במקום אחר.
  במידה והיולדת נמצאת במקום מרוחק או לא יכולה להגיע לפגישה. ניתן לקיים פגישה טלפונית של חצי שעה במקום הפגישה פנים אל פנים.
  המחיר הוא 450 ש"ח לשרות שכולל הדרכה ואפשרות לתמיכה ופחות למי ששוכרת ללא ההדרכה.

למיטב הבנתי ישנו הבדל בין המכשירים שמושכרים במקומות השונים. חשוב בכל מקרה לקבל טנס שהוא יעודי ללידה
מכיוון שיש מכשירי טנס שמיועדים להקלה על כאבים באופן כללי.

מהפרסומים , לאיזי טנס שהם משכירים יש יתרון מסוים כי יש לו גירוי עצבי עם אפשרויות שונות שמתאימות לשלבים השונים של הלידה.

 שימוש נוסף בטנס יכול להיות גם בכאבי הצירים בימים הראשונים אחרי הלידה כשהרחם מתכווץ חזרה לגודלו המקורי.

 אם השתמשתן בטנס בלידה או שאתן מכירות בנות אחרות שהשתמשו בטנס בלידה אשמח אם תחלקו את החוויה שלכן עם כולן כדי שנוכל כולנו להעזר במידע.
אם מצאתן מידע לא מעודכן בדף – נשמח אם תעירו את תשומת לבנו.

מה הקשר בין פתיחה ומחיקה בלידה? למה חשוב לבדוק גם את המחיקה ומה עוד אפשר ללמוד על הלידה בבדיקה?

טיפ חשוב מאוד מאוד ללידה.

המדד המקובל להתקדמות הלידה הוא הפתיחה.
אבל האמת היא שחוץ ממנו יש עוד כמה מדדים מאוד חשובים שאם כבר עושים בדיקה וגינלית – יכולים לתת לנו מידע לא פחות חשוב:

• • • מחיקה – המחיקה היא כמה רך ודק הוא צוואר הרחם (נמדד באחוזים עד 100%).

ככל שהוא יותר דק – ככה הצירים יכולים להשפיע יותר ולקדם את הפתיחה.

בלידה ראשונה – הרבה פעמים כל השלב הראשון של הצירים – מקדם רק את המחיקה ולא את הפתיחה.
הרבה מאוד נשים בלידה ראשונה שהגיעו לשלב בו יש צירים סדירים כל 3 דקות, עדיין יכולות לגלות בבדיקה שהן עם פחות מ 2 ס"מ ומקבלות מסר שהן עברו שעות של צירים והתמודדות בשביל כלום.
לעומת זאת, במצב כזה המחיקה בד"כ כבר קרובה ל 100% וזה מעולה ויאפשר מעכשיו לצירים לקדם אותן באופן מאוד יעיל וטוב.
אני מבקשת מנשים במיוחד בלידה ראשונה לא לצפות לאיזה פתיחה גדולה בשלב הזה ולקוות שהמחיקה טובה.

בלידה חוזרת התהליך של המחיקה והפתיחה קורה יותר במקביל ולכן לפעמים, משלב הלידה הפעילה מתקדם מהר למדי.

שינוי במיקום הצוואר

צוואר הרחם מופנה בהריון אחורה לכיוון הטוסיק שלנו ולא לכיוון הנרתיק.
במהלך הלידה הוא יהפוך מאחורי לאמצעי ומאמצעי לקדמי.
גם אם דברים אחרים לא השתנו כרגע ובזה היה שינוי – זאת התקדמות.

גובה הראש של התינוק ביחס לספינות (בליטות שמעידות על החלק הצר באגן).

לפעמים יש שלב שבו אין שינוי בצוואר הרחם, אבל הראש לאיטו מתקדם כלפי מטה (הוא מתחיל מ -3 ומתקדם עד ל +3).
התהליך הזה דורש התברגות של התינוק באגן ולפעמים גם שינוי בצורת העצמות כדי להתאים את עצמו למעבר ולכן יכול לקחת זמן.
גם זאת התקדמות חשובה בלידה.
וככל שהראש לוחץ יותר למטה – בד"כ כל ציר ייצור לחץ יעיל יותר על הצוואר ואח"כ זה יתבטא בשינוי מהיר בפתיחה.

לכן,
כשאתן עושות בדיקה וגינלית במהלך הלידה תשאלו גם על המחיקה, מיקום הצוואר וגובה הראש ויהיו לכן עוד מדדים להתקדמות ועוד סיבות להתעודד.

ותמיד לזכור, שגם אם נראה ששום דבר לא קורה, בד"כ משהו משתנה מתחת לפני השטח וצריך הרבה סבלנות, אמונה בתהליך, בגוף ובתינוק שהם יודעים את תפקידם ואת הדרך.
בסוף, הרי תפגשו את התינוק/ת החדשים שלכם ואפשר לשמוח גם בדרך מהידיעה שזה קרוב יותר מתמיד.

אז כמה פתיחה יש לך? ומה אם יש לך פתיחה ואין לך צירים? ובאיזה קצב תתקדם הפתיחה בלידה? פתיחה יכולה להתקע?
הרבה פעמים מתייחסים לפתיחה בתור המדד המרכזי לשלב בו נמצאים בלידה.

הפתיחה היא דבר מאוד דינמי, אין לה קצב אחיד.

הפתיחה גם לא זמינה לנו תמיד כמדד – או כי אנחנו בבית ולא יכולים לדעת אותה, או כי אי אפשר לבדוק כל רגע וגם לא נעים ולא כדאי לבדוק כל כך הרבה פעמים.

אני ממליצה להסתכל על מדד הפתיחה כעל נקודת ציון בדרך.

למשל – נתייחס לחרמון כאל פתיחה 0 ולאילת כאל פתיחה מלאה.
מפעילים וויז.
נוסעים לאטנו ומסתכלים על הנוף עד שמגיעים לצומת אלונים – התקדמות איטית ויפה לשלב הלטנטי.
עוצרים לקניות וארוחה בצומת אלונים.
לפי הווייז יש לנו עוד 5 שעות נסיעה. אבל אנחנו בכלל בהפסקה, לא נוסעים לשום מקום, אין טעם למדוד זמנים.

כלומר – אשה יכולה להיות בפתיחה 3 בלי צירים מורגשים ובלי התקדמות גם כמה ימים. אז מה אם כבר יש פתיחה?
אם את לא נוסעת, את לא בלידה.
אין צורך לזרז, אין צורך למדוד זמנים.

עכשיו נגמרה ההפסקה, עולים על כביש 6 –
עכשיו, למרות שהמרחק שצריך לעבור גדול בהרבה ממה שעברנו עכשיו, אנחנו הולכים צי'ק צ'ק להגיע.

כלומר – אם אני עם פתיחה 2.5 אבל פתאום הגיעו גלי צירים חזקים, עוצמתיים ותכופים, אני יכולה לפעמים להיות תוך שעה בפתיחה מלאה.

ועכשיו כבר אנחנו ביוטבתה – ממש תכף שם.
אבל יש פנצ'ר. עצרנו בצד הדרך ומחליפים גלגל.
לפי התכנון, כבר היינו אמורים תכף להגיע.
אבל שוב, אם לא נוסעים, אז לא מתקדמים ואין טעם ללחץ.

בכל שלב בלידה, יכולה להיות עצירה זמנית, משהו שקורה מתחת לפני השטח והוא הכרחי כדי להמשיך להתקדם בבטחה בהמשך.
אז מה אם אנחנו קרובים והפתיחה כבר 9. אולי המיילדת לא מוצאת חן בעיננו.
נחכה עד שיתחלף הצוות, הפתיחה בינתיים מסרבת להתקדם,
אבל ברגע ששוב נרגיש בטוחות – הופ, תוך חצי שעה אנחנו שם.

אז כשאתם בלידה – הנקודה המסוימת בדרך לא כל כך חשובה.

תקשיבו לגוף – באיזה קצב נוסעים עכשיו?
כל עוד מתקדמים, גם אם זה לאט, בסוף מגיעים.
עצירות מנוחה והתאוששות הן חלק מהדרך.
ואף אחד לא יכול לצפות במדויק מתי בדיוק נגיע.

אבל זה גם לא כל כך חשוב, נכון? כי בסוף, כך או אחרת, נקבל לידינו את התינוק/ת שלנו שבחרו לבוא בדרך ובקצב שלהם.