תוכן זה הוא חלק מסדרת תכנים בנושא הכאב,
מומלץ לקרוא קודם את החלק הראשון בסדרה.
לכל אחת ואחד מאתנו יש סוגים של כאבים או מצבים בהם אנחנו מתמודדות טוב יותר עם הכאב וכאלו שפחות.
למשל ההבדל בין כאבים שהגוף שלנו מייצר כמו כאבי מחזור או ראש ובין כאבים שמישהו גורם לנו כמו דקירה או טיפול שיניים,
ההבדל בין לעשות קעקוע, ובין סתם להדקר ממחט קטנה במשך חצי שעה.
ההבדל בין כאב של שרירים בזמן ספורט ובין כאב בטן שאנחנו חושדים שהוא אולי סימן לאפנדיציט.
הכאב שנשים חוות בלידה לא חייב ליצור סבל ויש לו מאפיינים והקשר שיכולים לסייע לנו מאוד בהתמודדות איתו בצורה טובה.
בחוברת התרגול בעמודים 84-85 תוכלי למצוא תרגיל שיעזור לך להבין את ההשפעה של מאפיינים שונים של כאב על יכולת ההתמודדות האישית שלך איתו.
מומלץ לעשות את התרגיל לפני שאת ממשיכה לקרוא.
זהו כאב עם מטרה ותוצאה חיובית.
בניגוד לרוב הכאבים שאנחנו מכירים שמעידים על משהו רע שקרה או משהו רע שעומד לקרות, הכאב בלידה הינו כאב שלא קשור לסכנה, פציעה או מחלה.
אנחנו יודעות את הסיבה לכאב והמשמעויות שלו ידועות לנו
הכאב בא בגלים. גם ציר ארוך לא חזק באותה העוצמה בכל החלקים שלו ולכן בתחילתו ובסופו ההתמודדות אתו קלה יותר ומשאירה לנו פרק זמן קצר יחסית של התמודדות עם הציר במלוא עוצמתו.
יש לנו זמן מתחילת הציר להתארגן בתנוחה שנוחה לנו, לבקש מהמלווה שלנו לעסות אותנו או לתמוך בנו ולקחת נשימה עמוקה.
כשאנחנו מגיעות לשיא הציר, אנחנו יודעות שבקרוב הוא יתחיל להחלש ובהדרגה ילך וידעך.
ממש כמו גל.
רוב הזמן יש הפסקות בכאב. לאורך רוב הלידה, יש יותר הפסקות מצירים.
בהפסקות האלו לרוב לא נרגיש כאב כלל או שנרגיש כאב בעוצמה חלשה בהרבה.
הפסקות אלו מאפשרות לנו לנוח, לנשום, להרפות, להזכר בכוחות ובמוטיבציה שלנו, לחפש טכניקות חדשות להקלה, לחוש שליטה מסוימת ולהזכר שזה רק כאב שבא והולך.
מי שמצליחה להתמקד בהפסקות האלו, משתמשת בהם למנוחה ומאפשרת לעצמה להנות מהזמן ללא כאב, תעבור את הצירים ואת הלידה הרבה יותר בקלות.
עוצמת הכאב עולה בהדרגה.
“עכשיו אני עוד מסוגלת להתמודד עם הצירים, אבל מה יהיה כשהם יתגבו ויהיו חזקים יותר?”
הגוף שלנו והנפש שלנו מסתגלים בהדרגה לצירים ההולכים ומתעצמים.
רמת האנדורפינים עולה ביחד עם התעצמות הצירים וגם היכולת שלנו להתמודד הולכת ומשתפרת ומה שהיה נראה קודם לא אפשרי, הופך לגמרי אפשרי.
ניתן לדמיין את זה כמו מישהי שמתכננת לרוץ מרתון.
אחרי ריצת האימון הראשונה של קילומטר וחצי היא מרגישה עייפה, השרירים כואבים והיא מרגישה שהיא לא מסוגלת ליותר מזה.
“איך אני ארוץ מרתון אם אני מרגישה ככה אחרי קילומטר וחצי?”
מה שאני מסוגלת עכשיו, לא מעיד על מה שאהיה מסוגלת בהמשך.
למחרת היא תרוץ כבר 1,700 מטר ותסיים בתחושה קלה יותר ובסופו של דבר תצליח לרוץ גם מרתון.
גם אנחנו נבנות בהדרגה ובסופו של דבר מה שבתחילת הלידה אולי נדמה כלא אפשרי, יתגלה אפשרי ביותר כי אנחנו נשתנה ונבנה ביחד עם עוצמות הלידה.
תחשבו על עליה על הר גבוה או אפילו על גרם מדרגות ארוך.
אם נסתכל על כל הדרך שלפנינו היא תראה ארוכה ומעייפת ואולי גם בלתי אפשרית ומייאשת.
הדרך הנכונה לטפס היא לעלות כל פעם כמה מדרגות או כמה מטרים, לעצור, לנוח, לשאוף אויר, להתבונן על הנוף שנפרש, להסתכל כמה כבר עלינו ולהבין שכל עוד נמשיך ככה, בסוף נגיע.
אנחנו צריכים לעלות כל פעם רק מדרגה אחת, רק מקטע אחד.
התגברות הכאב מעידה על התקדמות. ככל שאנחנו קרובות יותר לפסגת ההר הוא הופך להיות תלול יותר,, ככל שאנחנו קרובות יותר לסיום התואר ככה האתגר הופך להיות גדול יותר.
זכרי שהעוצמות המתגברות מעידות שאת הולכת ומתקרבת אל היעד.
הכאב מושפע גם ממצב רגשי ומגישה אישית – האמונות שלנו לגבי הלידה משפיעות מאוד ויש לנו יכולת להתמודד עם הכאב בקלות רבה יותר ככל שהאמונות שלנו חיוביות יותר לגבי הלידה, לגבי הגוף שלנו, היכולות שלנו ולגבי הכאב עצמו.
יש לנו תמיכה במהלך הכאב. נקיף את עצמנו באנשים שיתמכו בנו, שיכירו בקושי שלנו, שיעודדו אותנו, שיעריכו את מאמץ ההתמודדות שלנו, שיעסו, ילטפו, ירגיעו וידאגו לנו.
יש לכאב סוף פתאומי ומוחלט. ברגע שהתינוק נולד הכאב פוחת בצורה דרמטית ולאחר לידת השליה הוא לפעמים מתפוגג לחלוטין.
המעבר הזה מצירים שלפעמים מרגישים כמו סערה עצומה שאנחנו לא מסוגלות להתמודד אתה עד שלעיתים נשים אומרות שהן לא יכולות יותר או אפילו מרגישות במצבי קיצון פחד מוות, לשקט ללא כאב יכול להיות חד ומדהים.
אשה לאחר לידה בריאה ללא פגיעה, יכולה לפעמים להרגיש כאילו מעולם לא ילדה מעבר לאי נוחות קלה באזור הנרתיק.
אז כמו שהבנת, לכאב בלידה יש הרבה מאפיינים שיכולים להקל על ההתמודדות שלו, וניתן ללמוד להעזר בהם בשביל להתמודד איתו בצורה טובה יותר (לנצל את ההפוגות, לשים לב מתי עברנו את השיא, להזכר במטרה שאותה הוא מקדם וכו’).
אבל למה בכלל לנסות להתמודד איתו ולא לקחת משככי כאבים?
האם יש ערך בבחירה להרגיש את הצירים?
אין לזה תשובה אחת, לנשים שונות במצבים מסוימים זה מתאים, ולאשה אחרת או במצב אחר דווקא השימוש במשכך הכאבים יהיה נכון.
ובכל זאת, רוב הנשים, גם אם יבחרו לקחת בסופו של דבר משכך כאבים, יחוו גם את העוצמה של הצירים חלק מהזמן, ולכן אני ממליצה לכל אחת לקרוא את הקטע הבא בסדרה –
השאר תגובה