את שואלת את עצמך איך לשמר את העסק שלך כדולה בזמן ההריון וחופשת הלידה?
הרבה דולות ומדריכות הכנה ללידה נמצאות בעצמן בגיל ובתקופת החיים בה גם הן מרחיבות את המשפחה.
כבר בהריון עצמו אנחנו עשויות לגלות שזה מורכב – העייפות והבחילות בתחילת ההריון,
הכבדות והתופעות של סוף ההריון – עלולים להקשות עלינו בליווי לידה.
הקושי להתחייב ללקוחות לקראת הלידה, או כשיש תינוק קטן,
המתח בין הקריירה והבית מתעצם,
החשש שכל מה שעשינו יתפוגג אם נעשה הפסקה,
ומה עושים עם ההכנסה שיורדת או נעלמת?
הכתבה הזאת מבוססת על דיון בקבוצה של דולות, דולות ועל התשובות שענתה ענת מישר עם המון מקצועיות, נדיבות ורגישות.
ענת היא יועצת עסקית ומתמחה בנושא של שימור העסק בתקופה של ההריון וחופשת הלידה.
האג'נדה של ענת - איך לשמור על העסק שלכן בתקופת חופשת הלידה.
מה שמניע אותי מאוד חזק זה האג'נדה שלי,
שאישה חזקה היא אישה שמסוגלת לפרנס את עצמה ואת ילדיה.
עצמאות כלכלית זה קצת גדול עלינו בגילאים הצעירים של הילדים,
ובכלל עם יוקר המחיה שעולה בכל שנה עוד קצת אבל המסוגלות היא המפתח.
מכיוון שהאמהות משתלטת על חלקים נרחבים במוח, בבטן בנפש וברוח שלנו,
אני מאמינה שכדי לשמור על היכולת שלנו להרוויח,
אנחנו צריכות להכין תשתית מוקדם ככל האפשר ולגייס את כל מי שאפשר.
אני ממליצה לעצור ולחשוב על תסריטים אפשריים,
מה הכי חשוב לי שכדאי להילחם עליו ועל מה אפשר לוותר.
גם לי לקח זמן להבין שאם אין אוכל חם טרי ובריא לילדים שלי מתי שהם רוצים זה לא הופך אותי לאמא פחות טובה.
להפך – הם הופכים להיות שותפים שלי במסע,
הם מתגייסים וכשני חוזרת מיום ארוך או מהרצאה חשובה שראו אותי מתכוננת אליה,
הם שואלים איך היה ומאחלים לי בהצלחה.
עבורי זה וויתור (האוכל החם כל יום כל היום) שאני שלמה איתו
ואני רואה את הערך שלו בכל פעם מחדש.
למה תוכנית עבודה?
כי בזמן ההכנה שלה אנחנו נאלצות לברר דברים.
גם הנחות יסוד,
וגם – אולי הכי חשוב – מה אני רוצה עכשיו באמת יותר מכל דבר,
ואז מתחילות להיפח המגירות במוח וכל האפשרויות "האחרות" נחשפות.
וכשעולים נתונים חדשים?
זה הרבה יותר קל להתאים תוכנית מאשר לייצר פתרון מכלום,
וככל שהעומס גדול יותר זה קשה יותר.
זו הסיבה שהתחלתי לעשות סדנאות לתוכניות עבודה –
זה הדבר החשוב ביותר בניהול העסק כי בהכנת התוכנית אנחנו נחשפות למה שמנהל אותנו ואת העסק שלנו.
אגב המיתוס הזה שעושים תוכנית רק בתחילת שנה (אזרחית או לועזית) זה שטויות..
בכלל לא משנה מתי עושים את התוכנית.
בכל פעם שמשהו משתנה זה זמן להכין תוכנית שמתאימה.
שאלות ותשובות
שאלה:
איך מלווים עם תינוק יונק, למשל?
תשובה:
אני שמחה על השאלה. לכאורה היא טריוויאלית, אבל התשובה עליה משתנה מאישה לאישה. כל הגישה שלי מתבססת על כך שאין אישה אחת זהה לאחרת, ואין עסק זהה לאחר. אותו דבר לגבי המסגרת המשפחתית, מידת התובענות של הילדים, התמיכה מסביב, האפשרויות הכלכליות וכו'.
אין סוף לרשימה ולכן אין תשובות חד משמעיות שיתאימו לכולן.
ללוות לידה עם תינוק יונק זה עניין מורכב, במיוחד כשיש ילדים נוספים.
אם החלטת שאת לא מוותרת על הנקה ורוצה לחזור ללוות,
הדרך היחידה לעשות זאת היא לדאוג שמישהו יוכל להביא את התינוק אלייך כשהוא צריך לינוק. אפשר לשקול ללוות רק בבית חולים קרוב יחסית, למצוא מטפלת עם ראש פתוח שגרה בסמוך לבית החולים או להיעזר במשפחה שלך.
זהו פרויקט שיכול לעלות כסף, אבל הוא משאיר אותך פעילה בעסק.
חשוב גם ליידע את הזוגות על הסיטואציה ולחשוב מה התזמון הנכון לכך.
שאלה:
אני ובעלי כבר שנתיים מדברים על הרחבת המשפחה.
לפני ארבעה חודשים הפכתי לעצמאית ונושא הרחבת המשפחה ירד לחלוטין מהפרק!
אין אפשרות במדינה שלנו לאישה עצמאית להקים משפחה,
אלא אם כן בעלה מרוויח מספיק לכלכל את המשפחה לתקופה של שנה לפחות!
אני עובדת היום פי 3 יותר ממה שעבדתי כשכירה ומרוויחה שליש .. איך אפשר לתוך זה להביא עוד ילד אין לי מושג?
תשובה:
אני מבינה לגמרי את מה שאת אומרת ואני האחרונה שאומר לך שאת טועה – כי את לא!
זה לא פשוט בכלל.
אני מקבלת כל של כל אישה, כולל לא להרחיב את המשפחה ,
אבל לא בגלל אין ברירה אלא בגלל בחירה מודעת.
אין יכולה לומר בוודאות שרוב האפשרויות מסתתרות עמוק מתחת ל"אין לי ברירה" ו"אני חייבת" וכו'. לרוב מדובר בהנחות יסוד שנשענות על קושי או מצוקה, אבל הן במפורש לא חזות הכל.
במצב שאת מתארת נשמע שמשהו לא עובד נכון.
אם את עובדת פי שלוש זה צריך להופיע בהכנסה (לפחות במעט),
ואם את מרוויחה הרבה פחות – זה צריך להיות מורגש בשעות העבודה.
נשמע שאת עובדת "פול גז בניוטרל – או שיש בעיה של תימחור ,
או שזה גוזל ממך יותר מידי אנרגיה (או שניהם יחד).
חשוב לבחון את המצב ולנתח את העובדות.
בכל מקרה, אם יש לך כוונה בכל זאת להרחיב את המשפחה מתישהו,
אני ממליצה לבנות תוכנית מוקדם ככל האפשר,
ואת מוזמנת להתייעץ איתי.
אני יכולה להבטיח לך שלכל אישה עצמאית שעבדתי איתה הצלחנו לבנות תוכנית שנותנת לפחות מענה חלקי.
שאלה:
עברתי שני הריונות ו"חופשות" לידה בתור בעלת עסק.
אותי מעניין נושא ההפסקה בפעילות – יש לי סטודיו פעיל ליוגה שאני מפעילה לבד
(שיעורים קבוצתיים, פרטיים, סדנאות).
למזלי הרב, יש לי מחליפה מצוינת, אבל היא לא יכולה למלא את כל התפקידים ואני גם לא רוצה שהיא תעשה את זה.
אני הרגשתי רע מאוד בתחילת ההריונית ברמה של חוסר תפקוד ולא עבדתי תקופה של חודשיים
ואחרי הלידות חזרתי לעבוד כחודשיים מיום הלידה (אני עובדת בבית ובהתחלה בהיקף קטן של שעה וחצי ביום נגיד).
וכמובן שלא כתבתי בכלל על העדר ההכנסה ועל תשלום דמי לידה מגוחך ממש.
תשובה:
הכיוון שלך נשמע מצוין!
זו הגישה הנכונה ועליה אני מתבססת בעבודה,
ואני בהחלט מעודד נשים לשיתופי פעולה בתקופות מאתגרות.
לא רק בגלל חופשת הלידה, אלא גם בגלל שנצטרך לפעמים להפסיד ימים בגלל שהתינוק חולה וזקוק לנו בבית.
ככל שההיערכות מוקדמת יותר, כך האפשרויות שלך גדלות יותר ,
בעיקר אחרי החלד לחזור להקף מצומצם, לחזור לאט לאט.
חשוב מאוד לשמור על המשכיות העסק גם בתקופה שאחרי הלידה, גם אם בקצב מצומצם.
ואני אגב ממליצה לשלם לבעלות המקצוע שאת מפעילה, ולא לעשות בארטרים או החליפי אותי ואחליף אותך. זה נכון יותר בכל קנה מידה גם מול ביטוח לאומי ושמירה עלהקף פעילות בעסק.
עוד נקודה חשובה: אני נתקלת הרבה בהתמקדות בשקל כאן ועכשיו,
ולא שאני רומזת או ממליצה להתפרע על המינוס, ממש לא,
אבל לפעמים כשאני חוסכת 50 ש"ח על ביביסיטר אני מפסידה 500 על שעתיים של עבודה.
חשוב מאוד להתמקד ברווח, אבל בתקופה שאחרי הלידה חשוב יותר לשמור על ההמשכיות של העסק, כדי שיהיה לכן למה לחזור כשהעניינים ירגעו.
שאלה:
הקטנה שלי נולדה לפני שנה וחצי ואני מרגישה שעדיין לא ממש חזרתי לעצמי.
ואולי אני לא רוצה לחזור לעצמי…
אני תוהה כאן בקול רם: איך מתמודדים עם העייפות,
עם הרצון לפעמים לזרוק הכל ולהיכנס למיטה ליממה שלמה,
מה עושים כשבאמצע פגישה מתקשרים מהגן שהילדה חולה,
איך שואפים מעלה מעלה וחושבים בגדול כשנמצאים בחוסר שינה,
ועם הראש חצי בעבודה וחצי בענייני ילדים.
עבורי האתגר כרגע הוא לעשות את הסוויטצ׳ באחת בצהריים מהעבודה לילדים. לפעמים אני מרגישה שאני תולשת את עצמי מרצף העבודה ואז הראש שלי לא ממש עם הילדים…
תשובה:
את מביאה כאן את תיאוריית ה"לבירינט", שמחליפה כיום את "תקרת הזכוכית".
הטענה היא שהמכשול העיקרי הוא בתמרון בין הבית לעסק.
כשראיינתי את אילנה דיין היא סיפרה לי שכל פעם שמתקשרים אליה הבייתה והיא בעבודה בעלה אומר "אילנה בדיוק עכשיו מתמרנת בין הבית לקריירה.." אני לא יכולה לתת כאן פתרון קסם (הלוואי והיה) מדובר בתהליך מורכב שאנחנו עוברות והאני מאמינה שהיום הוא ממש בשיא חדש.
אין מסלול אחד שמתאים לכולן, אבל יש עקרונות בסיסיים שיכולים לעשות את ההבדל: .
- כן זה קשה, האתגר של חיינו – איך לפתח את העסק / הקריירה / את עצמנו ועדיין להיות אמהות טובות.
בואו נגיד את זה.
לפחות אנחנו נפסיק לשתף פעולה עם ה"מובן מאליו" הזה –
ממש לא מובן מאליו שאנחנו עושות את כל מה שאנחנו עושות בשביל כל בני הבית
וללא תשלום כלשהו – אני מזכירה לכן.
אנחנו חייבות לשים את החשיבות של העשייה שלנו על השולחן וקודם כל לעצמנו. 2 - זה משתפר מאוד עם הזמן ועם הגדילה של הילדים בכל מיני מדרגות.
לפעמים דווקא הילד השני או השלישי יותר קשה לנו מהראשון
כיוון שזה מחזיר אותנו לשלבים שכבר עברנו,
אבל בכל פעם שנולד תינוק הוא (והאחים שלו) גם גדלים אז גם המצב שלנו משתפר.
אני רואה את גיל שלוש או ארבע משמעותי כי זה הגיל שבו הילד כבר יכול ללכת לחבר מהגן אם אני נתקעת. - בא לך לעזוב הכל ולשכב יומיים?
תדאגי שזה יקרה לפני שאת מתמוטטת –
זו לא בקשה כל כך מופרכת שמישהו ייקח חופש ואחריות על הילדים שלך ליום אחד בלבד (ולא יקרה כלום אם ליומיים)
ואת תסעי לחברה רווקה בתל אביב, או לחברה עם ילדים שמוכנה לראות אותך שוכבת לה בסלון.
תלכי לקולנוע תשבי בבית קפה ותספרי ציפורים –
סה"כ כולל האוטובוס והקפה ואולי תזמיני טייק אווי לחברה ובעלה כתודה – 300-400 ש"ח.
אפשר גם בשישי שבת פעם בכמה חודשים.
זה בריא לכולם וככה גם תוכלי להבטיח שמבינים מה את עושה. - מי שעדיין לפני … תכניסו את בן הזוג לעניינים מהשניה הראשונה.
זה יכול להיות הגורם המכריע לשארית חייכן (קצת דרמטית – אבל לא הרבה).
הוא אף פעם לא יעשה כלום כמו שאתן רוצות,
אבל מי שרוצה להצליח בעסק חייבת לשחרר (גם בקריירה)
ולאפשר לו ללמוד לטפל בתינוק בדרך שלו.
תדריכי אותו ותאפשרי לו לפעול אחרת – כולם ירוויחו מזה.
והוא לא מסכן שצריך לקום הלילה גם אם את מניקה,
שייקח את התינוק אחרי היניקה (אם צריך) ויעשה לו גרעפס יחליף אם צריך וכל השאר. אנחנו משחררות והם לוקחים. - אחרון חביב – הרבה פתרונות מהסביבה למצבי -התינוק חולה.
גם זה אפשרי גם אם זה לא עונה על 100% מהמקרים. תודו שגם 40% יעשו עבודה.
שאלה:
אני מתעתדת ללדת בקרוב בפעם הרביעית.
מצד אחד, עברתי את התהליכים האלה כבר כמה פעמים,
ומצד שני, אני חושבת האם אוכל לתכנן מראש דברים (וגם יודעת שכל תכנון הוא עם בסיס לשינוי :)).
בלידה הקודמת ניסיתי למצוא לי מחליפה לשיעורים בכדי לשמר לקוחות (אני מורה ליוגה) –
אבל זה לא עבד מכל מיני סיבות.
בשתי הלידות האחרונות חזרתי ללמד (אמנם באופן חלקי) תוך חודשיים.
מאחר שהפעם זמן החל"ד יוצא בחופש הגדול,
שזה זמן שממילא אני בד"כ בחופש, יש בי קול שמבקש להקל על העומס ולקחת בתכנון את החודשים האלה בקלות.
אני מאמינה שה"עומס" יגיע אחרי זה לקראת שנת הלימודים
והאתגר בלהיות עם 3 ילדים + תינוק + העסק.
אני תוהה לאן פני.
תשובה:
ילד רביעי בהחלט נשען על ניסיון עשיר שלך.
אני באופן אישי מעריצה את האמהות שמגיעות לילד רביעי!
אני מאוד בעד הכיוון שהחלת בחל"ד הקודמת, אבל לבדוק לעומק מה לא עבד ולמה.
דווקא זה כיוון שיכול להיות על בסיס קבוע ולתת לך אפשרות להמשיך על אש נמוכה במשך תקופה ארוכה.
אפשרות נוספת זה לשנות פאזה ממורה ליוגה לבעלת סטודיו.
הייתי מציעה להתחיל ממש עכשיו להכניס מורות אחרות כשאת עוד יכולה לפקח.
זה לא ייפגע לך בהכנסות אלא ברווחים ולכן לא ייפגע לך בתשלומים של ביטוח לאומי.
שאלה:
ילדתי לפני חמישה חודשים וקצת את ילדתנו השלישית.
התחלתי להנחות יחד איתה קבוצת אמהות לילד שני כשהיתה בת 4 חודשים.
עד אז ממש לא רציתי לעבוד.
יחד עם הקבוצה, הגיעה אלי אישה להדרכה על איך להנחות קבוצות אמהות.
העברתי לה מספר מפגשים יחד עם התינוקת.
בכל שאר ההיבטים של העבודה שלי, אני לא יכולה לצרף אותה.
לא לפגישות של עיבוד לידה, לא לקורסי הכנה ללידה, לא למפגשי B.O.T עם נשים שאני מלווה.
לפני כשבועיים, הגיע האביב ועמו הטלפונים.
אני בכוננות ללידה של אישה שליוויתי, והפרש של שבועיים לעוד לידה של אישה יקרה אחרת שליוויתי.
זו פעם ראשונה שאלווה עם תינוקת יונקת קטנה כל כך. זה מלחיץ.
מבחינת ההתארגנות, אני מנסה לשאוב כל יום (ואפילו לא ברור לי אם מה שאני שואבת הוא חצי מנה או מנה)
ועדין היא רגילה רק לטיפול שלי ומעט של בן זוגי ולא ברור לי איך היא תהיה כל כך הרבה שעות בלעדי.
מעבר לכך, מגיעות אלי בקרוב 2 נשים שונות לתהליכי עיבוד לידה ועוד פניות ללידות עתידיות ביוני יולי.
אני מנסה לתמרן את כל הפגישות ב 20:30 בערב אחרי שהבנות הגדולות הולכות לישון ובעלי בבית, וגם בשישי בבוקר.
יומיים נוספים בבקרים – אמא שלי מגיעה לעזור עם הקטנה כך שאוכל להיפגש לפגישה של שעתיים.
ועדין ברמה של ההתארגנות, אני עוד לא בטוחה איך זה יהיה,
האם אני צריכה עזרה נוספת עם התינוקת?
אז מצד אחד זה מאוד מרגש כל הפניות המחודשות האלה
ולהתפנות לממש היבטים מהזהות שלי שממש ניזונים מהעשייה הזו,
מצד שני, לא ברור לי איך עושים זאת עם אימהות במשרה מלאה לתינוקת שלא תלך למסגרת בקרוב.
אני אפילו לא "יוצאת מהארון" בדף העסקי שלי שחזרתי ללוות. מנסה להתמודד עם הפניות שמגיעות ומקווה שלא קופצת מעל הפופיק.
תשובה:
מאוד משמח לשמוע על הפעילות שלך,
שוב – כל כך לא מובן מאליו וזה אולי הקרדיט הכי גדול על השעשייה שלך.
על פניו נדמה לי שיש שני דברים עיקריים:
- ההגדרה "אמהות במשרה מלאה",
והתשובה שלי אלייך היא חד משמעית – כן את צריכה עוד עזרה נקודה.
נראה לך הגיוני להתחיל לעבוד כל יום אחרי יום עבודה מלא ואינטנסיבי בשמונה וחצי?
כל יום?
וגם אם כן, לא נראה לך שאיזו הפוגה במהלך היום של כמה שעות תאפשר לך לנשום?
חפשי לך עזרה קבועה לפעמיים בשבוע או אפילו שלוש –
לאט לאט אבל ממש מהר 😉,
כי את לא יכולה לעבוד לאורך זמן על הרזרבות שלך – הן ייגמרו.
כל מי שסביבך, כולל את בעצמך, צריך אותך בריאה ומלאה ומוזנת לעוד הרבה מאוד זמן. 2 - תתחילי לעשות את הבדיקות של השאיבה והמנות כשאת בסביבה כמה שיותר מהר –
אני לא יודעת איך היה לך בעבר, אבל אם היא לא לקחה בקבוק עד היום –
גם זו משימה בפני עצמה.
אגב – אם תהיה לך עזרה ממש בקרוב – גם את זה יהיה קל יותר לעשות.
שאלה:
הבן שלי חגג שנה לפני שבוע.
אין ספק שמאתגר מאוד לעבוד איתו –
להעדר לזמן ארוך לליווי של לידה, ללמד הכנה ללידה בערב.
כשהיה ממש פיצפון לימדתי הכנה ללידה רק בבית,
וזה יצר עירבוב לא נכון של בית ועבודה.
אני מרגישה שאני לומדת ומבררת את זה כל הזמן.
תשובה:
זה הדבר הכי אישי שיש – מה עובד ומה לא.
הכי טוב זה להישאר בתנועה ובלמידה כל הזמן ולשפר את מה שלא עובד.
את עושה נהדר – קשובה לעצמך ולמצב.
לפעמים אפשר לעשות כמה קיצורי דרך כשעוצרים וממש בוחנים את התנאים החדשים ולפעמים יש תנאים שמתחדשים.
ובתוך כל זה, גדולתך היא בכך שאת לא נאחזת בתוכנית שעשית (אפילו אם היא הייתה רק בראש) אלא מתאימה אותה כשצריך.
שאלה:
אני רק לאחרונה פתחתי עסק עצמאי של סדנאות הכנה ללידה ופעילות גופנית לנשים בהריון.
אני מתעתדת ללדת בשבועות הקרובים ורציתי לדעת מה אני אמורה לעשות מבחינת מס. הכנסה ומעמ בתקופה בה אני לא אעבוד.
תשובה:
לגבי ביטוח לאומי ומע"מ כדאי להתייעץ עם נשות מקצוע – עו"ד וכספים.
אני עובדת צמוד עם רבקה פקרמן – עורכת דין ומגשרת מתמחה בענייני ביטוח לאומי ומנוסה מאוד עם נשים בהריון,
או הדר פלד-טל, עו"ד דיני עבודה שמתמחה בדיני עבודה.
בגלל שאת היית שכירה עד לא מזמן, יכול להיות שתצטרכי תשובות משתיהן.
חוץ מזה בכספים יש את יפעת מנחם-יועצת מס ו יועצת מס איריס מטרי.
אז מה הרקע של ענת ואיך היא הגיעה להתמחות בתחום הזה?
ענת מספרת –
אחרי לימודי כלכלה ותקשורת עבדתי כמפיקת תוכניות טלוויזיה לערוץ השני ממש בתחילת השידורים של הערוץ השני (כן, זה היה ממש מזמן…)
עבדתי גם כשכירה וגם כעצמאית,
כך שההבנה של מה נדרש כדי להשיג פרוייקטים והחיים כעצמאית היו לי זמינים מהשלבים המוקדמים של הקריירה שלי.
העבודה הזאת הכינה אותי ממש מצויין לכל בלת"מ שאפשר להעלות על הדעת.
יום עבודה התחיל מלספור כמה בלת"מים צצו,
מי מעורב בהם, מה צריך לעשות כדי לפתור אותם, כמה זמן זה ייקח וכמה כסף.
מטבע הדברים, טלוויזיה כמו טלוויזיה – חייבים להגיע לשידור ,
וזה מה שבנה אותי כ"מכונת פתרונות".
זה מצחיק, אבל בעצם תמיד יש פתרון כלשהו וככה המוח שלי מתוכנת עד היום.
אחרי כמעט עשר שנים החלטתי שאני רוצה גם חיים (כי אין חיים בטלוויזיה)
ופרשתי ובהחלט קיבלתי חיים משפחה ואת שני בני הגדולים.
איכשהו הדברים קרו באופן בלתי צפוי ולמעשה יצאתי ממעגל העבודה,
כי פחדתי לחפש עבודה בהריון.
משם לכאן התחלתי את ההכשרה לחיים השניים שלי (המקצועיים)-
קורסים רבים ומגוונים במקצועות האימון (בדיוק בהתאם למגדר…),
אימון, NLP ניהול קריירה, נטוורקינג.
למדתי אצל גדולי המאמנים של התקופה ההיא (אפילו לפני שאלון גל היה אלון גל)
ועבדתי נהדר עם נשים בעיקר,
עד שנכנסתי להיון השלישי ואז אמרו לי ש"השלישי גדל לבד"…
לא נערכתי ופשוט חיכיתי ללדת ותכננתי להמשיך "עסקים כרגיל",
אבל מסתבר שהשלישי לא גדל לבד.
ולא רק זה, הוא גם צרח שנה בררציפות (בגדול 20 שעות של בכי במנשאים, בתנועה, בעגלה כל יום).
אחרי שהתאוששתי מהצרחות – שנפסקו בשבוע של גיל שנה,
החלטתי לחזור והייתי צריכה ממש להתחיל מהתחלה.
הייתי ממוטטת ולקח לי המון זמן לשקם את הקליניקה שלי.
כשניגשה אלי המורה לאקרובטיקה וקפוארה של הילדים והתלוננה באוזני שהם איבדו עניין,
שאלתי את עצמי אם רק אני שמתי לב שהיא בהריון והבנתי שזו לא הייתה רק הבעיה שלי.
באותו רגע החלטתי שזה מה שאני אעשה.
אעזור לכמה שיותר נשים להישאר במעגל הפרנסה גם סביב הריון ולידה.
מאז המשכתי ללמוד עוד על המגדר, ועל כלכלה של נשים והרבה דברים מעניינים שעוזרים לי להבין מה מניע אותנו,
ובעיקר מה עוזר להניע אותנו לעבוד מתוך מודעות ובחירה.
