השהיית חיתוך חבל הטבור

מתי נהוג לנתק את חבל הטבור? כדאי לחכות עם החיתוך? למה בעצם? האם יש סיכונים בחיתוך מאוחר?

כל מה שרצית לדעת על השהיית חיתוך חבל הטבור בכתבה לפנייך.

כתבת אורח של נגה שכטר דולה ומדריכת הכנה ללידה בגישת להגשים לידה, מדריכת הנקה ומדריכת עיסוי תינוקות

בלידות רבות מיד לאחר יציאת התינוק, המיילדת מנתקת את חבל הטבור.
חיתוך חבל הטבור נעשה על ידי הנחת קליפס חוסם במרחק כמה ס”מ מגוף היילוד. לאחר התייבשות הטבור מסירים את הקליפס.

המיילדת אורנה זינגר שיתפה בשנת 2012 מאמר שכתבה ד”ר שרה ג’ באקלי והתפרסם בכתב העת “Midwifery Today” אשר חשף אנשי מיילדות רבים לנושא חשוב שלא נתנו עליו מספיק את הדעת:

השהיית חיתוך חבל הטבור והיתרונות הרבים הנלווים לה.

באקלי היא רופאת משפחה אוסטרלית המתמחה בתכנון משפחה והריון. כתב העת אינו חלק מהמיינסטרים בתחום המיילדות אך יש לו מקום בתחום של מיילדות טבעית ובהעצמת תפקיד המיילדת, בעיקר בלידות הפיזיולוגיות.
גיליון מס’ 100 הוקדש כולו לשלב השלישי של הלידה: השלב של הפרדות השלייה ופליטתה.

חשיבותו של שלב הפרדות ולידת השליה

בשלב זה מתרחשים שינויים דרמטיים הן בגוף היולדת והן בגוף היילוד, והוא משמעותי ביותר לשניהם.
השינוי העיקרי בגופה של היולדת הוא התכווצות הרחם שמתרחש בהשפעת הורמון האוקסיטוצין אשר הפרשתו מושפעת מהקרבה לתינוק ומהיניקה שלו.
הורמון נוסף שמופרש בגופה של היולדת הוא האנדורפין ומתלווים אליו אדרנלין ונוראדרנלין.
הורמון נוסף שמופרש מיד לאחר הלידה הוא הפרולקטין שמשתתף בתהליך יצירת החלב וכן יש לו תפקיד ביצירת הקשר אם-יילוד.
לשילוב זה של חומרים יש השפעה על ההתקשרות של האם ליילוד – הם שומרים על עירנותם של האם ושל היילוד בשעות הראשונות לאחר הלידה ומאפשרים את היווצרות הקשר אם-יילוד והתחלה של הנקה מוצלחת.

מה קורה בגוף התינוק בשלב זה ותפקיד השליה עבורו

בגופו של היילוד מתרחשים שינויים דרמטיים לא פחות. השינוי העיקרי הוא כמובן במערכת הקרדיו-וסקולרית ובמערכת הנשימה – השינויים בשתי מערכות אלו דורשים עלייה בנפח הדם ותוספת של חמצון שיאפשרו לגופו של היילוד להסתגל לחיים מחוץ לרחם.
הדם שהשליה ממשיכה להזרים אל היילוד ממלא תפקיד חשוב בהסתגלות זו.
כמות הדם במערכת הנשימה עולה מ-8% אצל העובר ל-40% אצל היילוד.
תוספת דם זו ממלאת את כלי הדם האלוואולריים (הנדיות של הריאות – היחידה הכי קטנה של שחלוף גזים בריאה) כדי לאפשר את תהליך החמצון.
השפעה נוספת שיש למילוי כלי הדם היא שיפור ספיגת הנוזלים מהריאות.
מילוי כלי הדם בנוזלים עשירי חלבון מאפשר ניקוז הנוזלים שבאלוואולריים על ידי אוסמוזה, ומאפשר שיפור הנשימה והחמצון.

כמה דם התינוק מקבל מהשליה?

השליה מעבירה אל היילוד כמות לא מבוטלת של דם שנאצר בה בעת מעבר העובר בתעלת הלידה. בשל הלחץ שנוצר על וריד הטבור, נאגרת כמות לא מבוטלת של דם בתוך השליה.
עם יציאת העובר, הלחץ שנוצר על וריד הטבור משתחרר, והדם מועבר אל היילוד.
ממצא זה אושר במחקר שבו נשקלו יילודים כמה פעמים ברציפות מיד לאחר לידתם ונמצאה עלייה במשקל היילוד, עלייה שמצביעה על תוספת של דם.
כמות הדם שנוספה היא כ-100 מ”ל בממוצע – כמות משמעותית בהתחשב בעובדה שכמות הדם של היילוד היא כ-300 מ”ל.

מה עוד מקבל התינוק באמצעות הדם הטבורי?

הדם שמגיע מהשליה מכיל גם כמות גבוהה של חלבון ושל חומרי הזנה נוספים כמו ברזל, וכן תאי דם אדומים ותאי גזע.
מובן שניתוק מיידי של חבל הטבור בתוך 30-20 שניות, מונע מהיילוד את כל הטוּב שטמון בשליה.

כיצד משפיע ניתוק מיידי של חבל הטבור על התינוק ומה היתרונות בהשהייתו?

מחקרים שהשוו בין ניתוק מיידי ובין ניתוק מאוחר של חבל הטבור בנוגע לרמות ברזל ולאנמיה, הצביעו על סיכון לרמת ברזל נמוכה ולאנמיה בניתוק מיידי של חבל הטבור, לעומת ניתוק מאוחר שלה.
במחקר זה נמצא שגם המתנה של 30 שניות נמצאה משמעותית.
עבודה שפורסמה בכתב העת-JAMA ב-2007 מצביעה על כך שהסיכוי לאנמיה עולה פי 5 בגילי יום-יומיים, ובגילי חודשיים-שלושה הסיכוי גדול פי 2.
במחקר זה אף נמצא שאצל ילדים שחבל הטבור שלהם נותק מיד, רמות הברזל היו נמוכות גם בגיל חצי שנה.

האם יש סיכונים בהשהיית הניתוק של חבל הטבור?

אחת המחלוקות הנוגעות לניתוק חבל הטבור היא בעניין צהבת היילוד. בשתי סקירות שכללו 100 יילודים לא נמצאה עלייה בשיעור המקרים שבהם היה צורך בפוטותרפיה או בהחלפת דם (Blood Exchange).

לעומת שתי סקירות אלו, בסקירה שפורסמה בכתב העת-Cochrane בשנת 2008 ציינו המחברים ששיעור מקרי הצהבת שטופלו בפוטותרפיה היה גבוה יותר במקרים של ניתוק מאוחר של הטבור.

שאלה נוספת שמועלית בהקשר של ניתוק מאוחר של הטבור נוגעת להיווצרות פוליציטמיה – ריבוי כדוריות דם אדומות. מחברי הסקר שפורסם ב-JAMA מציינים שהיו יותר מקרים של פוליציטמיה ביילודים שחבל טבורם נותק מאוחר, אך המצבים היו קלים וכי התועלת שמושגת בזכות הניתוק המאוחר עולה על כך.

ומה לגבי ניתוק מאוחר אצל פגים או תינוקות בסיכון?

הערך של הניתוק המאוחר אף גדול יותר כאשר מדובר בפגים או בתינוקות בסיכון, אולם דווקא במקרים אלו הנטייה היא לנתק מיד את חבל הטבור כדי לטפל בתינוק.
במאמר שפורסם ב-BMJ המחבר מציין שיש להמתין דקה עד ניתוק חבל הטבור דווקא אצל יילודים בסיכון.

אז מה השורה התחתונה?

ככל שהמחקרים בנושא הולכים ומתרבים, מתחזקת ההשערה שיש ערך להמתנה ולהימנעות מניתוק מוקדם של חבל הטבור.
גם ארגונים מקצועיים כמוRCOG  (המכללה המלכותית למיילדות וגניקולוגיה בבריטניה) הכירו בנזק שעלול להיגרם לנשים ולתינוקות מניתוק מוקדם של חבל הטבור. בפרסום שלRCOG  נאמר שניתוק מוקדם של חבל הטבור אינו מוצדק בעיקר בלידות של פגים.

גם ארגון המיילדות הבינלאומי (ICM) והארגון הבינלאומי של הגינקולוגים והמיילדים (FIGO) ממליצים על הימנעות מניתוק חבל טבור עד היעלמות הדפק, ואפילו עד יציאת השליה.

המחקרים שהוצגו במאמר זה מצביעים על כך שהמשך זרימת דם מהשליה אל היילוד משפר את ההסתגלות – הן של האם והן של היילוד – לחיים החדשים.
העבודות הרבות מצביעות על כך שלא רק תינוקות הנולדים במועד, אלא גם, ואולי בעיקר, פגים ותינוקות בסיכון יוצאים נשכרים מהמתנה מניתוק חבל הטבור.

מה אומרות מיילדות בנושא?

המיילדת האמריקאית פני סימקין מתארת בסרטון הדגמה (קישור בביבליוגרפיה) את חשיבות ההשהייה של חיתוך חבל הטבור ע”י שימוש בעזרים הממחישים להורים את כמות הדם שהתינוק יכול להמשיך ולקבל מהשליה במהלך 2-5 דקות לאחר הלידה.
היא מפצירה בהם לעמוד על כך מול הצוות הרפואי על מנת שהתינוק יצא נשכר מן התוספת של הדם והחמצן הנחוצה לו להתחלת חייו.

בשיחה שערכתי עם המיילדת האמריקאית קרול גאוצ’י היא מספרת כי היא משהה את חיתוך חבל הטבור עד לאחר שלב יציאת השליה, דבר העשוי לארוך אף כחצי שעה.
על אף שאין מידע קליני מחקרי התומך בהשערה זו, גאוצ’י מאמינה שזוהי דרך הטבע, וכי לנו אין מספיק ידע בנושא תאי הגזע ומהי הכמות המספקת של דם שצריכה לעבור מהשליה אל היילוד.
בכל הלידות בהן סייעה ותמכה ביולדת, אופן הפעולה הזה תמיד היטיב עם התינוקות שנולדו תחת השגחתה.

יש לך שאלות נוספות על השהיית חבל הטבור?
מוזמנת ליצור קשר איתי.

על הכותבת

נגה שכטר

דולה גלילית בגישת ”להגשים לידה“ ומדריכת הנקה מוסמכת. אני מאמינה שלכל אישה יש את הדרך הנכונה עבורה. אני מלווה נשים בלידה טבעית, לידת בית, לידת בית חולים, לידה קיסרית ולידות לנל“ק (לידה טבעית אחרי קיסרי. ואפשר לומר גם Vbac). יש בי המון סבלנות, רוך וכבוד לתהליך הלידה. יש בי יכולת חיבור טבעית לא.נשים ואני מאפשרת להם לחוות את הלידה שלהם עם התמיכה הנכונה עבורם.

טלפון: 052-4743750
פייסבוק