לא, ניסיתי שלוש פעמים ולא הצלחתי.
אני מיואשת!
תגידי לי את נורמלית?!
את יודעת שאני כבר שבועיים-שלושה עובד על לעמוד על שש ולזחול.
שבועיים שלושה שאני מנסה כל יום שעה-שעתיים.
הצלחתי קצת להתקדם לכיוון הזה, קצת לכיוון השני – לא דרמטי,
ואת מתייאשת מזה שניסית שלוש פעמים?
ועוד אומרת שאת גרועה?!
אז זה שאני מנסה שלושה שבועות לזחול ועוד לא הצלחתי – זה אומר שאני גרוע?
שזה בחיים לא יצליח?
מה את ממליצה לי?
שאולי עדיף שאני אחזור לשכב על המזרן וללקק צעצועים?!

אני רוצה לתת לך טיפ של אלופים.
כשנולדתי לא ידעתי כלום.
אפילו להרים את הראש היה קשה.
גם לינוק לא היה פשוט.
ומה עשיתי? ניסיתי שוב ושוב. ככה ואחרת.
בהדרגה גיליתי טכניקות, התחזקתי, השתפרתי, למדתי, התקדמתי.
לא ידעתי איך זה יצליח, פשוט ניסיתי.
זה היה מין משחק.
אמרתי: מעניין מה השריר הזה עושה?
הופ – מזיז לי את היד.
אפשר שוב!
גם בצד השני. מעניין.
ואם אני רוצה להגיע לדבר הזה שם למעלה שעושה רעש – איזה כיף, אני עושה שוב.
ככה אני לומד.
ואם לא הצלחתי – אני פשוט ממשיך לנסות.
– טוב, זה לא חוכמה.
אתה תינוק, ברור שבסוף תצליח.
– נכון, כל התינוקות בסוף זוחלים.
אבל גם אני אף פעם עוד לא זחלתי,
ואני מאמין שזה יקרה, כי זו הדרך שהתקדמתי בה עד עכשיו.
תסתכלי – אני רק בן חצי שנה ותראי כמה כבר למדתי מלהמשיך לנסות.
אם הייתי מנסה משהו פעם אחת ואומר "אה, אני גרוע בזה" – לאן הייתי מגיע?