רוצה לידה עם מינימום תפרים?
ברור. מי לא?
אבל איך אפשר למנוע קרעים בלידה, או להפחית את הסיכון לקרעים בלידה?
ואיך לשמור על הפרינאום שלך?
האם עיסוי פרינאום באמת עובד ומה בעצם עוד את יכולה לעשות.
קודם כל - בלי פניקה
יש הרבה מאוד דברים שאת יכולה לעשות כדי להקטין מאוד את הסיכוי שלך לקרע או למנוע קרעים וחתך בלידה,
אבל חשוב שתזכרי שגם אם יהיה לך קרע או חתך בלידה,
הלידה שלך עדיין יכולה להיות חוויה חיובית וטובה,
שאחריה החלמה מהירה, הנאה מהתקופה שאחרי הלידה ותחושה של שלמות וגאווה עם הלידה שעברת.
איפה זה בכלל הפרינאום הזה?
הפרינאום זאת רקמת העור והשרירים שנמצאת בחלק התחתון של פתח הנרתיק ומפרידה בין הנרתיק לפי הטבעת.
מה קורה בשלב הזה בלידה
אחרי שצוואר הרחם נפתח פתיחה מלאה ומאפשר לתינוק לצאת מהרחם לתעלת הנרתיק,
מגיע שלב צירי הלחץ.
בשלב זה הצירים משתנים מצירים של פתיחה של האגן לצירי לחץ.
הרחם משנה את כיוון הפעולה ודוחף כלפי מטה.
צירי הלחץ מקדמים את התינוק להתברג ולרדת באגן
עד שראש התינוק מגיע לפתח הנרתיק ומתחיל למתוח אותו.
שלב זה בו הנרתיק נמתח נקרא "הכתרה" כי הנרתיק יוצר מעין "כתר" מסביב לראש התינוק.
אם את לא מאולחשת עם אפידורל (ולפעמים גם במידה מסוימת למרות האפידורל),
תרגישי תחושה של מתיחה חזקה ושריפה בפתח הנרתיק שמעידה על התקדמות שלב ההכתרה.
אם את רוצה להבין למה התחושה דומה–
קחי את שתי אצבעות הידיים שלךונסי למתוח את קצוות הפה שלך לצדדים.
יש נשים שהשלב הזה בכלל לא כואב להן והוא החלק היותר נעים וקל להן בלידה,
ויש נשים שמרגישות אי נוחות רבה מהמתיחה הזאת.
בדרך כלל, במיוחד בלידה ראשונה, בשלב הזה הראש כל פעם מתקדם קצת בציר ואז נכנס בחזרה כשהציר מרפה,
ככה שוב ושוב,
כל פעם הוא מתקדם יותר בציר ואפשר לראות בהדרגה יותר ויותר ממנו ושוב נסוג,
עד שהוא כמו "נתקע" בנקודה מסוימת כשהראש כבר קצת מבצבץ החוצה ולא נסוג בזמן הציר.
בצירים הבאים הוא מתקדם יותר והעור נמתח עד שהוא מקיף את החלק הרחב ביותר בראש של התינוק,
גם שם לפעמים הראש נשאר ולוקח עוד ציר אחד או יותר עד שהוא עובר את החלק הזה.
היציאה ההדרגתית הזאת היא מה שעוזר לרקמות שם להתגמש בהדרגה ושומר על הרקמות שלמות.
הגוף מפריש בשלב הזה הרבה נוזלים שעוזרים גם הם לראש התינוק להחליק עם פחות חיכוך.
הגענו כבר לשלב של עיסוי פרינאום?
אז זהו, שלא.
אחרי שנים של תהילה למילה "עיסוי פרינאום" המחקרים חזרו עם תשובה שזה לא בהכרח עוזר למנוע קרעים בלידה,
והצהרה ש"עשית עיסוי פרינאום" בעיקר משכנעת את המיילדות לא לחתו
ך (בלי קשר להאם עשית את העיסוי באמת או לא).
אז הנה משהו אחד פחות לרשימה שלך של משימות לקראת הלידה.
אז אין מה לעשות?
דווקא יש הרבה מה לעשות!
גם לפני הלידה וגם במהלך הלידה עצמה את יכולה לפעול כדי למנוע קרעים.
איך למנוע קרעים לפני הלידה
להיות חברה של הנרתיק שלך.
הדבר שהכי ישפיע על הסיכוי שלך להמנע מקרעים בלידה הוא שתצליחי להרפות את אזור פתח הנרתיק,
גם כשאת מרגישה את הראש מותח ומנסה לעבור.
- הרשי לעצמך לגעת באזור הנרתיק ולהרגיש איך הוא מגיב למגע.
צרי הכרות של הגוף עם תחושה של מגע ומתיחה עדינה באזור תוך כדי תרגול נשימה והרפיה,
כדי שהגוף יזכור את האפשרות הזאת גם בלידה.
(בשונה מעיסוי פרינאום מובנה, אין כאן הנחיה מדויקת, וזה פשוט מין מחקר שלך על הגוף שלך והתנסות בהקשבה). - אם יש לך "עניינים" של רגישות יתר, כיווץ יתר וקושי רגשי עם אזור הנרתיק שלך –
פני לפיזיותרפיסטית רצפת אגן עם נסיון בנושא. - הקדישי זמן לדמיין את התינוק שלך מחליק בקלות החוצה ואת הגוף נפתח עבורו ברכות ובגמישות.
במהלך הלידה תוכלי לחזור לדמיון הזה והגוף שלך יגיב בהתאם ברכות ובהרפיה.
לדאוג לבריאות וגמישות רקמת הפרינאום
ככל שהרקמה של העור באזור בריאה יותר, ככה היא תוכל להתגמש במקום להקרע.
איך מרגיש לך האזור הזה אצלך כרגע?
האם הוא מרגיש בריא וחיוני, או יבש, נוקשה או רגיש?
- אם את סובלת מפטריה באזור הנרתיק – מומלץ לטפל בה.
- אם יש לך צלקת מלידה קודמת – מומלץ לעסות אותה ולרכך את הרקמה הצלקתית
- ניתן לעשות אמבט אדי רוזמרין לריכוך הרקמות.
הכוונה היא לעלי רוזמרין (אפשר למצוא בהמון גינות נוי ציבוריות).
לוקחים ליטר מים רותחים ושמים בקערה בינונית שאת לא צריכה (אל תשתמשי בה אחר כך לדברים אחרים),
מוסיפים רוזמרין (ענף קטן או כמה עלים) ואפשר גם להוסיף כף שמן שקדים.
חכי קצת שיתקרר כדי שהאדים לא יעשו כוויה.
שימי בזהירות בתוך האסלה, ושבי על האסלה כמו שאת יושבת בדרך כלל.
הקערה צריכה להיות לא קרובה מדי אלא לפחות 20 ס"מ מהגוף.
כדאי לעשות פעם או פעמיים בשבוע. מתחילים החל מסוף שבוע 34.
נשים שסובלות מדליות באזור הנרתיק או המפשעה או טחורים צריכות להמנע מהטיפול הזה כי הוא יכול להרחיב את כלי הדם ולהגביר את התופעות.
לאזן את מיקום העובר שלך לפני הלידה
כדי לא לאתגר את הפרינאום שלך, את רוצה שהתינוק שלך יעבור עם הראש בזוית שבה הוא הכי קטן.
כשהראש נכנס בזוית לא מיטבית (זקוף במקום עם הסנטר צמוד לחזה), מביט למעלה או נוטה לאחד הצדדים –
הקוטר של הראש שצריך לעבור רחב יותר, ולכן גם יש יותר סיכוי לקרע.
הזוית בה התינוק נמצא בהריון יכולה להשפיע על האופן בו הראש עובר באגן ובנרתיק,
ולכן כדאי לשים לזה לב ולטפל מראש.
- בצעי תרגילים שמומלצים לאיזון העובר באופן כללי במהלך ההריון.
- אם את לא בטוחה איך ממוקם התינוק שלך והאם נראה שהוא ממוקם בצורה טובה ומאוזנת –
התייעצי עם מדריכת הכנה ללידה, דולה, או מטפלת שמומחית באיזון העובר לקראת הלידה. - שמרי על תנועתיות במהלך הלידה על מנת לתת לתינוק תנאים מיטביים להתברג.
איך למנוע קרעים במהלך הלידה
אפשרי לרקמה להתרכך ולהתגמש
זה רגע האמת שבו תוכלי להעזר בכל מה שעשית לפני.
- העזרי בנשימה כדי להרפות.
- אמרי לעצמך "אני מרפה", "הגוף שלי מתגמש ונפתח", "יש לתינוק שלי מקום לעבור"
(הגוף מגיב לדיבורים כאלה, במיוחד אם את אומרת אותם בקול). - השתמשי בדמיון המודרך שעשית לעצמך כדי לדמיין את התינוק מחליק בקלות החוצה כשהגוף מתרכך ונפתח בקלות.
- בקשי מהמיילדת לשים רטיות עם מים פושרים שעוזרים לריכוך ולהרגעה.
- שימוש בשמן יכול לעזור אך הרטיות נחשבות אפילו יעילות יותר.
המנעי ממגע חיצוני לא קשוב שגורם לכיווץ וגירוי יתר
לרוב אין צורך בשלב הזה בכך שהמיילדת תעזור באמצעות הידיים שלה כי הראש של התינוק הוא זה שיוצר עיסוי טבעי.
לעיתים עיסוי מדויק ורגיש של המיילדת יכול לעזור ולהפחית קרעים,
אך מצד שני "התעסקות" מיותרת עם עיסוי לא קשוב שלעיתים גם נחווה כ"אגרסיבי",
עלול לגרום לתוצאה הפוכה של גירוי יתר של העור שיוצר אחרי זה נפיחות או רגישות.
בנוסף, בשונה מהתחושה של התינוק שיוצא מבפנים החוצה, שהיא תחושה שהגוף מרגיש בה בטחון,
מגע חיצוני שיש בו חדירה עלול אצל חלק מהנשים לגרום לתגובה של כיווץ וסגירה, שהיא הפוכה להרפיה שאנחנו מחפשות.
- המגע של המיילדת לא נעים לך, מרגיש לך לא קשוב או גורם לך להתכווץ?
דרשי שהיא תניח לך ותסתפק בתמיכה חיצונית או קומפרסים פושרים.
הקשיבי לגוף ולמה שהוא מבקש ואפשרי לתינוק לעבור לאט ובהדרגה
אם את מרגישה את צירי הלחץ היטב,
לרוב המיילדת לא צריכה להנחות אותך בכלל איך ללחוץ אלא לאפשר לך את השקט שלך ואת הדרך שלך ללחוץ.
הגוף לרוב יודע לכוון אותנו לתנוחה המתאימה ולאופן הלחיצה שפועל בצורה המסונכרנת ביותר בין כל השרירים והרקמות.
נקודה חשובה היא השלב בו החלק הרחב ביותר של הראש עובר באגן,
כי חשוב שהמעבר הזה יעשה לאט ובהדרגה ולא "יקפוץ החוצה" כדי שהרקמות יספיקו להתרכך ולהתגמש.
- תני לגוף להוביל אותך וסמכי על התחושות שלך.
- בשלב שהחלק הרחב של הראש עומד לעבור בפתח הנרתיק,
לפעמים עדיף לעבור לתנוחה בה יש פחות לחץ של כח הכובד,
כמו שכיבה על הצד, כדי להאט את יציאת התינוק ולאפשר לך יותר שליטה. - הקשיבי למיילדת אם היא אומרת לך לא ללחוץ אלא לנשוף נשיפות מהירות
– זאת טכניקה שמאפשרת לקדם את הראש לאט יותר ובשליטה. - את או המיילדת יכולות לשים יד על פתח הפרינאום ש"מחזיקה" את הראש ומונעת ממנו "לקפוץ החוצה"
אלא שומרת שהוא עובר לאט בהדרגה.
