ילדתי לפני 13 וחצי שבועות, בשבוע 42 + יממה , בת יפה ומקסימה בערב שבת קודש שמה נוריה לב.
איזה דרך עברתי בכדי להגיע מרצון עמוק ללידת בית טבעית.
ברוך השם נורי באה קצת אחרת…קיסרית.
הלידה מס 4 , פעם ראשונה שככה ילדתי…לאחר אישפוז של יום וחצי בהדסה עין כרם שלאורך כל הזמן הייתי עם מוניטור בגלל ירידות בדופק
שבאו והלכו והתחזקו עם הצירים, ובכדי לזרז קצת עניינים ,ניסו פקיעת מים אך ללא הצלחה כי לא נשארו מים , קיבלתי מעט פיטוצין , אך אני מאוד רגישה וזה השפיע עלי חזק וגרם לי בכל ציר חזק וכואב לירידה חזקה בדופק שלה…אחרי שעות של פיטוצין הוחלט על ניתוח קיסרי…
הסתכלתי לאישי אהובי בעיניו הטובות והיפות ואמרנו כן להוציא אותה!
כששלפו אותה ממני הרגשתי ניתוק חזק וצרחתי…זה היה כאב רגשי עמוק.
ממש נתק אמיתי.
היא הייתה ירוקה כולה ממש שרקית, לא היו מים, אך הייתה בריאה ללא מצוקה נשימתית!
מה למדתי?
לזרום עם כל מה שהלידה תביא איתה אך מרצון!
זאת הייתה חוויה קשה..קרה…עם המון אנשים רופאים, אחיות, מיילדות,
בחדר ניתוח, אלי אהובי היה איתי החזיק לי את הראש ולחש לי מילים של שקט אהבה וחוזק.
ביתי זואי (כבר בת 16) חיכתה מעבר לדלת הניתוח ועברה איתי את כל הצירים והשהות בבית החולים, שבלילה הראשון קיבלנו חדר פרטי ,
ועברתי צירים כואבים שהחלו בעקבות זירוזים בעיקר סטריפינג וכל אותו זמן היא שכבה איתי במיטה מרווחת (יחסית) ושמה יד על הגב שלי בכל ציר,
ונשמה איתי את נשימותיי הכאובות…
בחדר לידה שאלו אותי אם זואי הדולה שלי..עניתי כמובן וגם הבת שלי!
הייתה לי חוויה טובה עם אישי וביתי הם תמכו בי ועזרו לי ללא מילים, רק ידיים מלטפות ומספיק הנעת ראש קלה בכדי שירפו את ידיים כשהיה לי כואב מידי ולא רציתי מגע באותו הרגע.
עוד ניסיון בחיים ממקום אחר..לא חשבתי שיגיע לקיסרי, מעניין אם ילדים קיסריים (מלכים) באמת אופיים שונה מילדים שנולדו בלידה טבעית וגינאלית? האם הם באמת מלכותיים ברוחם ?
האם זה עצוב שלא ראיתי את הצידה לדרך שהיא באה איתו? (שילייה וחבל טבור)
אני עדיין כואבת, פיסית למקום לוקח המון זמן ריפוי ואיחוי, נפשית נראה לי עוד צלקת לחיים, ואני מאפשרת לכאב הזה לצאת.
הכי חשוב לי לומר שאני בהודיה גדולה ובשמחה גדולה שנולדה לי תינוקת יפה ומתוקה כל כך, היא התחילה את מסעה לפני שנה בבואה אלי, שאני לא חלמתי שאלד שוב ושתיהיה לנו בייבי בבית, היא הגן עדן הפרטי שלי,
זה מה שאני אומרת לה והיא גם לי.