אמנם קצת לפני הרבה זמן ועדיין סיפור לידה נצרב ולא נשכח-
הריון תאומות מפתיע ( אין במשפחה)
עד חודש שביעי הכל עובר נהדר, פעילה, שוחה, עובדת ועושה כמעט הכל.
שבוע 32 ביקורת- מסתבר שאני עם מחיקה מלאה ופתיחה קטנה(1-2) , נשכבת בהנחיית הרופא לשמירה בבית( אצל ההורים במרכז כי הבעל עובד והלידה מתוכננת במרכז אצל הרופא שלווה אותנו בפרטי- בבית יולדות הקרייה – שכבר נסגר מאז). שמירה של
שבוע 37 +5 לילה, ירידת מים של השק הראשון, מגיעה לבית היולדות, ונוכח המצב( הריון תאומים וירידת מים) אין באפשרותי להסתובב אלא לשכב ולהיות מנוטרת. מניחה שאולי היום יש יותר גמישות בעניין הזה.
בשלב שצירים מתחזקים מאד ואני עייפה מבקשת להתחבר ל אפידורל.
בלידה עצמה מוקפת בצוות של שני רופאים( חובה רופא בלידת תאומים), ומיילדת מקסימה. מאלה שנותנות כח ומעצימות.
הבעל נוכח לכל אורך הלידה.
הראשונה יוצאת, 2240. חזקה וחיונית. אושר גדול והקלה שכן לפחות חודשיים היתה עם ראש למטה ולא ניתן בשום צורה לעקוב אחרי הגדילה שלה ברחם.
השלב הבא לחכות לציר וללדת את השנייה. הרופא פוקע את השק השני, ציר או שניים והשנייה בחוץ, בלי מאמץ כמעט. 2160. אמנם המים מקוניאלים אבל היא בסדר.
אין ספק שזו היתה לידה מיוחדת ורק שנים אחרי הבנתי כמה ברת מזל הייתי שהלידה היתה רגילה.
אגב- ההחלמה מהלידה עבורי דרשה זמן , בעיקר בגלל תפרים ואנמיה אבל המלצתי החמה לקחת עזרה לחודשים הראשונים על בסיס קבוע!
@אחריהן עוד 3 לידות של בנים.

ענת דרורי