אז כמה פתיחה יש לך? ומה אם יש לך פתיחה ואין לך צירים? ובאיזה קצב תתקדם הפתיחה בלידה? פתיחה יכולה להתקע?
הרבה פעמים מתייחסים לפתיחה בתור המדד המרכזי לשלב בו נמצאים בלידה.

הפתיחה היא דבר מאוד דינמי, אין לה קצב אחיד.

הפתיחה גם לא זמינה לנו תמיד כמדד – או כי אנחנו בבית ולא יכולים לדעת אותה, או כי אי אפשר לבדוק כל רגע וגם לא נעים ולא כדאי לבדוק כל כך הרבה פעמים.

אני ממליצה להסתכל על מדד הפתיחה כעל נקודת ציון בדרך.

למשל – נתייחס לחרמון כאל פתיחה 0 ולאילת כאל פתיחה מלאה.
מפעילים וויז.
נוסעים לאטנו ומסתכלים על הנוף עד שמגיעים לצומת אלונים – התקדמות איטית ויפה לשלב הלטנטי.
עוצרים לקניות וארוחה בצומת אלונים.
לפי הווייז יש לנו עוד 5 שעות נסיעה. אבל אנחנו בכלל בהפסקה, לא נוסעים לשום מקום, אין טעם למדוד זמנים.

כלומר – אשה יכולה להיות בפתיחה 3 בלי צירים מורגשים ובלי התקדמות גם כמה ימים. אז מה אם כבר יש פתיחה?
אם את לא נוסעת, את לא בלידה.
אין צורך לזרז, אין צורך למדוד זמנים.

עכשיו נגמרה ההפסקה, עולים על כביש 6 –
עכשיו, למרות שהמרחק שצריך לעבור גדול בהרבה ממה שעברנו עכשיו, אנחנו הולכים צי’ק צ’ק להגיע.

כלומר – אם אני עם פתיחה 2.5 אבל פתאום הגיעו גלי צירים חזקים, עוצמתיים ותכופים, אני יכולה לפעמים להיות תוך שעה בפתיחה מלאה.

ועכשיו כבר אנחנו ביוטבתה – ממש תכף שם.
אבל יש פנצ’ר. עצרנו בצד הדרך ומחליפים גלגל.
לפי התכנון, כבר היינו אמורים תכף להגיע.
אבל שוב, אם לא נוסעים, אז לא מתקדמים ואין טעם ללחץ.

בכל שלב בלידה, יכולה להיות עצירה זמנית, משהו שקורה מתחת לפני השטח והוא הכרחי כדי להמשיך להתקדם בבטחה בהמשך.
אז מה אם אנחנו קרובים והפתיחה כבר 9. אולי המיילדת לא מוצאת חן בעיננו.
נחכה עד שיתחלף הצוות, הפתיחה בינתיים מסרבת להתקדם,
אבל ברגע ששוב נרגיש בטוחות – הופ, תוך חצי שעה אנחנו שם.

אז כשאתם בלידה – הנקודה המסוימת בדרך לא כל כך חשובה.

תקשיבו לגוף – באיזה קצב נוסעים עכשיו?
כל עוד מתקדמים, גם אם זה לאט, בסוף מגיעים.
עצירות מנוחה והתאוששות הן חלק מהדרך.
ואף אחד לא יכול לצפות במדויק מתי בדיוק נגיע.

אבל זה גם לא כל כך חשוב, נכון? כי בסוף, כך או אחרת, נקבל לידינו את התינוק/ת שלנו שבחרו לבוא בדרך ובקצב שלהם.