את סובלת מכאבים חזקים בזמן ההנקה? כאבים בפטמות? התינוק לא מצליח לרוקן את השד? התינוק נרדם כל הזמן בהנקה? התינוק מתקשה להצמד לשד?
את עושה הכל נכון ולמרות זאת זה לא עובד? אולי לתינוק שלך יש לשון קשורה.
לשון קשורה הוא מונח שמשמש לתאר מצבים בהם הלשון מוגבלת בתנועתה בגלל החיבור לבסיס הלשון.
תפקיד הלשון בהנקה הוא משמעותי מאוד – היא צריכה להגן על הפטמה מהחניכיים הנוקשים, להצמד לשד באצמעות התעגלות מסביב לשד ולסחוט באמצעות תנועה גלית חלק גדול כמה שאפשר מהשד שמתחת לפטמה על מנת להביא חלב בכל יניקה.
ישנן בעיות רבות בהנקה שיכולות להגרם ממצב כזה:
כאבים ופצעים בפטמות שלא נפתרים על ידי הדרכה מקצועית ושיפור ההצמדה של התינוק, תינוק שלא עולה במשקל, גודש שהתינוק לא מצליח לרוקן, ירידה בכמות החלב, קושי של התינוק להצמד ולתפוס את השד, השמעת “קליקים” תוך כדי ההנקה, תנועת נגיסה עם החניכיים במקום תנועות רגילות של יניקה, היווצרות שלפוחיות לבנות על שפתי התינוק כתוצאה מהמאמץ להחזיק את הוואקום ונזילה של חלב מזוית הפה תוך כדי ההנקה.
בחלק מהמקרים החיבור הוא ברור ונראה לעין –
מעין מיתר המחובר ממש עד קצה הלשון ומגביל את היכולת של התינוק להוציא אותה. כשהתינוק מנסה להוציא לשון צורתה נראית כמו מעין לב.
זה מקרה קלאסי אשר כל רופא ילדים יאבחן.
פעם היה נהוג לחכות עם התרה של החיבור הזה עד גיל שנה אבל היום כבר רוב הרופאים יפנו לעשות זאת מיד (אפילו ביום הלידה) על מנת לא לפגוע בהנקה.
במקרים אחרים החיבור הוא פחות בולט או שאפילו אין מיתר כלל אלא שהחיבור של הלשון נמצא יחסית קרוב לקדמת הפה ולא משאיר ללשון הרבה מקום להמתח אליו ומגביל את תנועת הלשון מעבר לחניכיים או את תנועת הגל החיונית להנקה יעילה – מצבים כאלה בד”כ אינם מאובחנים על ידי רוב הרופאים שיפטרו את האם באבחנה שהלשון תקינה ואינם מסתכלים על הקושי של האם בהנקה כסיבה מוצדקת, אבל רופאים שמתמחים בעניין ידעו לעשות אבחנה יותר מדויקת ויסכימו לעשות התרה של החיבור גם כשאינו מובהק.
חשוב להגיד שההשפעה של לשון קשורה מובהקת לעומת לשון קצרה או חיבור אחורי לא בהכרח חמור יותר – כלומר, גם במצבים שבהם רוב הרופאים היום עדיין לא מאבחנים לשון קשורה, יכול להיות שיש ללשון השפעה קריטית על ההנקה ושפעולת ההתרה תעשה שינוי משמעותי מאוד.
לשון קשורה מופיעה בד”כ גם עם מיתר בולט וקצר בין השפה העליונה לחניכיים – מה שמפריע להפשלת החניכיים וליצירת הוואקום
אבחון של לשון קשורה נעשה על ידי כמה פרמטרים:
- היכולת של התינוק להוציא את הלשון מעבר לקו החניכיים התחתונים כשהפה פתוח.
- היכולת של הלשון להתרומם עד לחך העליון.
- האם כשהלשון מתרוממת גם אמצע הלשון מתרומם או שנוצרת מעין “כפית”.
- חך גבוה ומחודד
- השארות צבע לבן של חלב באמצע הלשון לאורך זמן כששולי הלשון ורודים.
- בדיקה על ידי העברת אצבע על החניכיים לבדיקה האם התינוק מצליח לעקוב עם הלשון גם לצידי הפה.
- העברת אצבע מתחת ללשון והרגשה האם החיבור נוקשה או גמיש, האם הוא מפריע למעבר האצבע או לא.
- מציצת התינוק על האצבע של המאבחן והתחושה של תנועה הלשון.
הרבה פעמים האבחנה תקבע בעיקר לפי הסימפטומים כגון כאבים בהנקה שלא משתפרים על ידי הצמדה טובה, קושי של התינוק בריקון של השד וכולי בנוסף לרמזים במבנה הפה והלשון גם אם זה לא מובהק לעין.
מכיוון שחלק ניכר מהמקרים של לשון מוגבלת תפקודית הן גנטיות מתייחסים גם לסימנים מחשידים אצל ההורים או האחים כגון קושי לבטא את האותיות ל’, ש’, ס’,צ’ (שיכולות להפתר לרוב אם מבצעים התרת לשון בגיל הרך).
בחלק מהמקרים אין אבחון ודאי של לשון קשורה ובכל מקרה יש סבירות גבוהה לשיפור ההנקה אך אין ודאות של השיפור, במיוחד במקרים בהם זה פחות מובחן.
הגישה של רוב מדריכות ויועצות ההנקה היא שבמקרה שיש חשד שזה גורם מפריע, עדיף לעשות את ההתרה ולא לוותר כי יתכן שזה ישפר מאוד את המצב ובכל מקרה הטיפול הוא קל, לא מסוכן וללא השפעה רעה.
לפעמים גם כשאין כאבים או בעיות הטיפול בלשון ימנע בעיות עתידיות משמעותיות.
- חלק מהתינוקות יפתחו בשלב המעבר למוצקים בעיות חמורות עד כדי סכנת חיים.
- יש מקרים בהם בגלל שיש שפע של חלב והשד רך וקל לאחיזה – לא ניכרת שום בעיה בחודש הראשון כי התינוק פשוט מניח את הפה על השד והחלב פחות או יותר זורם מעצמו – אבל בעצם התינוק לא מרוקן את השד ולא מעודד ייצור חלב, אחרי חודש עד 3 חודשים פוחת יצור החלב והחלב מפסיק לזרום בעצמו ומתחילה ירידה הדרגתית שמחמירה בעלייה במשקל עד מצב של אי עלייה כלל ובנוסף אליה עצבנות של הילד על השד וסימנים נוספים למחסור בחלב.
יש לציין שיש מקרים שלא תתגלה שום בעיה גם בעתיד אבל אין לצערי דרך לדעת מה יהיו ההשפעות העתידיות.
המחקרים לגבי לשון קשורה או מוגבלת תפקודית עדיין רק בתחילת דרכם.
מכיוון שהלשון היא שריר מאוד חזק והשריר היחידי בחלל הגולגולת, הוא משפיע על מבנה הלסת העליון ולכן גם על האף, משפיע על צמיחת השיניים והמבנה שלהן, על קנה הנשימה וניקוז הנוזלים מהאזניים ועל הושט והבליה.
לפי מחקרים חדשים נראה שאולי ישנן תופעות נוספות שעלולות להופיע אצל חלק מהאנשים בעקבות לשון קשורה כגון:
בינקות:
- קושי במעבר למוצקים בגלל קושי ל”לישה” טובה של המזון על ידי הלשון וקושי בתמרון של האוכל בפה בצורה בטוחה.
- שאיפת חלב תוך כדי יניקה שיוצר גודש נוזלים בריאה ומתח סביב ההנקה.
- רפלקס הקאה מוגבר מקשה על ההנקה, על שימוש במוצץ, חקר צעצועים באמצעות הפה ורגישות לכל טיפול בפה.
בילדות:
- הפרעות דיבור ובעיות הגייה של אותיות מסוימות.
- יותר קשיי נשימה ולכן יותר ניתוחים להסרת פוליפים באף.
- קושי בניקוז הנוזלים מהאזניים ולכן דלקות אוזניים תכופות ואפילו יותר ניתוחי “כפתורים”.
- קושי בליקוק גלידה ואפילו בנשיקה צרפתית.
באופן כללי:
- קושי בשמירה הטבעית של הגוף והלשון על נקיון השיניים והחניכיים ולכן יותר מקרים של עששת.
- שינויים במבנה הלסת שנוצרים מן המאמץ לבטא נכון את האותיות ולחפות על הלשון גורמים ללסת התחתונה לבלוט כלפי חוץ ובעקבות כך גורמים לצורך ביישור שיניים.
- המיתר הקצר המחבר את השפה העליונה גורם לרווח בין השיניים הקדמיות.
- בליעת מזון פחות מעובד (בגלל המוגבלות של הלשון בעיבוד המזון בפה) ולכן יותר קשיים בעיכול.
- הפרעות שינה בגלל קושי לנשום בשינה, נחירה ואפילו הפסקת-נשימה בשינה ( Apnea ).
הטיפול בלשון קשורה או קצרה
- במידה ויש חשד שזה המצב מומלץ לאבחן אצל מדריכת הנקה עם נסיון בנושא או אצל רופא/ה שמתמחים בנושא (ולא להסתפק ברופא הילדים הקרוב).
- מומלץ לבצע את התרת הלשון בשלב המוקדם ביותר- גיל יומיים עד שבועיים, לאחר מכן, יעילות ההתרה פוחתת, אבל עדיין מומלצת. התרה מוקדמת תמנע אי עליה במשקל, ירידה בכמות החלב, התקבעות של תנועת יניקה לא נכונה וכאבים מיותרים. גם לתינוק הטיפול קל יותר ככל שהוא קטן יותר.
- הטיפול עד גיל שנה לא דורש הרדמה או הכנה אחרת ולוקחת כ 30 שניות.
- התרת הלשון-הקשורה (CLIPPING) היא תהליך קצר מאוד, פשוט, וכמעט ללא סיבוכים או סיכונים.
- במצב של לשון קשורה מובהקת הקרום הדקיק נחתך בזהירות במספריים, מכיוון שאין שם כלי דם כמעט אז בדרך כלל אין כמעט דימום כלל ומיד ניתן להניק את התינוק.
במצב של לשון קצרה, כשאין מיתר ברור, עושים חתך תת עורי קטן שמאפשר להאריך את הלשון באופן ניכר. - הפעולה פשוטה יותר מברית מילה והתינוקות בד”כ בוכים רק בגלל שיש צורך להחזיק את הידיים והרגליים שלהם ולהכריח אותם לפתוח לרגע את הפה.
- חלק מהרופאים יעשו באותה הזדמנות התרה של המיתר המחבר בין השפה העליונה לחניכיים כדי שלא יפריע להפשלת השפתיים וליצירת הוואקום.
- מומלץ לקבל תרגילים לאחר ההתרה שימנעו מהחתך להתאחות מחדש ושיעודדו את הלשון ללמוד להתארך ולהגדיל את טווח התנועה שלה.
- במקרים מסוימים ישנה התאחות של הלשון וצורך בהתרה חוזרת לאחר זמן מסוים כשההורים מרגישים נסיגה.
- לאחר הפעולה ניתן מיד לקחת את התינוק, להרגיע אותו ולהניק אותו.
סרטון בו ניתן לראות את תהליך ההתרה
בחלק מהמקרים, ובמיוחד כשההתרה נעשית בשלב מוקדם יחסית, ישנו שיפור או שינוי מיידי באחיזה וביניקה, בחלק מהמקרים יכול לקחת שבוע עד השיפור המקסימלי כשהתינוק לומד כיצד להשתמש בלשון “החדשה” שלו.
כאבים בפטמות יכולים להמשך עוד זמן מה פשוט בגלל הצורך של הפטמה להחלים, ניתן לקבל הדרכה ממדריכת הנקה כדי לסייע להחלמת הפטמות.
היכן יש רופאות/מרפאות בצפון שמתמחות באבחון והתרת לשון קשורה
*המידע שיש כאן נאסף בשנים האחרונות אך עלול להיות לא מעודכן או לא מדויק, בידקו את הפרטים גם בעצמכם.
ד”ר ג’יין רונן
04-8388815
רח’ וודג’ווד 6 (מרכז הכרמל) חיפה
רופאת שיניים לילדים עם התמחות בחך ושפה שסועה.
למדה אצל ד”ר בוצר והוא ממליץ עליה.עושה אבחון וחיתוך ויודעת לחתוך גם במקרים של לשון אחורית.
אפשר לקבוע תור מהיום למחר כמעט.
נותנת גם תרגילים. כמעט לא חותכת פרנולום עליון.
ד”ר מיכל מנסובסקי
טלפון 054-7604696
אתר: www.doctormichal.co.il
מתמחה ברפואת משפחה, עוסקת בליווי משפחות צעירות והתרת לשון קשורה.
מבצעת גם התרת לשון אחורית, נותנת תרגילים לאחר הניתוק
מתירה גם שפה, רק אם יש צורך בולט, לא אוטומטית.
למדה אצל פרופ’ דולברג וד”ר בוצר באיכילוב.
מטפלת גם באמא ובפצעים ודלקות בשד.
בתוך חיפה עושה ביקורי בית, מי שגר מחוץ לחיפה- מקבלת בביתה.
רמב”ם
“דר’ יעל פרי פרונט ודר’ אנדה רוזן ולטר
רופאות שיניים עם התמחות בילדים, השייכות למחלקת פה ולסת ותיקון מומים.
כאשר הניתוק הוא של לשון קשורה “אחורית” לעיתים הן יבצעו זאת בפעמיים נפרדות, במרחק שבועיים זו מזו. תלוי במקרה.
צריך הפניה של רופא ילדים/משפחה + התחייבות מקופ”ח (פרטים מדוייקים לגבי הסעיפים בהתחייבות – אצל מזכירת המחלקה) ואז זה מסובסד.
אם יש בעיה להשיג התחייבות מרופא הקופה אפשר להגיע אל המחלקה, לשלם לבי”ח כ-200 ש”ח עבור ביקור רופא בלבד (המחיר משתנה עפ”י הגדרות משרד הבריאות) ולקבל חוות דעת שלהן, שאיתה אפשר לקבל התחייבות. אמנם זה מסורבל, כי אולי ידרשו שני ביקורים, עד להסדרת ההתחייבות לניתוק עצמו, אבל יש אפשרות עקרונית לסדר את הניירת ע”י פקס באותו הביקור.
הטלפון של אילה, מזכירת מח’ פה ולסת, לבירורים ותיאומים 04-8542265
מס התחייבות לבדיקת רופא 999242
מס התחייבות להתרת לשון DD796000
בתי חולים בצפון בהם ישנו אבחון והתרת לשון לאחר הלידה על ידי צוות בית החולים
*לרוב מדובר רק על מקרים מובהקים ועל חיתוך מוגבל (לעיתים זה לא מספיק ויש צורך לפנות לרופא מומחה לעניין שיעמיק מעט את החיתוך).
- בית החולים האנגלי בנצרת
- רמב”ם
- העמק
בשאר הארץ
ד”ר אייל בוצר -מקבל בביה”ח איכילוב בת”א, במרפאת פה ולסת.
אפשר להביא טופס 17 או לשלם. קשה להשיג תור מהיר.
טלפון:03-6973676
מקבל גם פרטי במרפאתו בכפר הירוק
טלפון: 03-6481199
למי שיש ביטוחים משלימים וכו’, אפשר לקבל החזר.
פרופ’ שאול דולברג- ראש מחלקת ילודים ופגים באיכילוב. מבצע ניתוק לשון במרפאתו הפרטית. יש החזרים מקופ”ח אני חושבת.
ד”ר ג’ינה ויסמן- מועדון הנקה חלב אם – עולש – 09-8949953
ד”ר דולברג – 0544480070 (קליניקה מול תל השומר
ד”ר דינה צימרמן – ירושלים – 02-5379578
ד”ר דובי שוורץ – רמת השרון – 03-5497368
ד”ר גרושקו – מודיעין – 08-9716220
ד”ר מירי ליבוביץ’- אודים – 03-9430089
סיפורים של אמהות שהתמודדו עם לשון קשורה
סיפור ההנקה של ליאת ודור
סיפור ההנקה של מיטל
סיפור ההנקה של דנה
תודה לד”ר רועי פורר ז”ל אשר היה הראשון לאסוף את המידע הרב, לבצע התרות לשון ולהפיץ את המידע לכולם.
מאת: נעמה סלע
השאר תגובה