כמה פעמים התינוק צריך לינוק ביממה? כל כמה שעות תינוק אמור לינוק? מה זה אומר שהוא רוצה לינוק כל הזמן? למה השד מרגיש פתאום ריק? האם נגמר לך החלב?
מה זה קפיצת גדילה? מתי יש קפיצת גדילה?
הנה התשובות שיעשו לכן סדר:
בימים הראשונים אחרי הלידה
כשתינוק רק נולד, הוא עשוי להתקשות עדיין ביניקה יעילה, גם אנחנו עוד לא תמיד יודעות כיצד להצמיד אותו נכון. תינוקות קטנים גם עלולים להתעייף במהירות ולהזדקק להרבה הנקות קצרות ותכופות יחסית.
לכל אשה לאחר לידה יש קולוסטרום – חלב ראשוני מיוחד שמגיע בכמויות קטנות ומרוכזות (כמו קפסולות מזון לטייסי חלל :-)), יניקה תכופה של התינוק יעילה כדי להגביר את כמות החלב וכדי לעודד יצור חלב בוגר.
לכן, בימים הראושונים לאחר הלידה (בד”כ עד 3 ימים לאחר הלידה אבל זה יכול לקחת קצת יותר), טבעי, נורמלי ואפילו רצוי שהתינוק פעמים תכופות לאורך היממה וההנקות עשויות להיות ארוכות ולהגיע אפילו עד 40 דקות או שעה.
לעומת זאת, חלק מהתינוקות לאחר לידה, במיוחד בלידת בית חולים ובמיוחד בלידות ארוכות או קשות, נכנסים למצב של שינה מרובה וכמעט לא מבקשים לינוק ביומיים הראשונים והיניקה התכופה שלהם בד”כ תתחיל כשיחזרו הביתה.
מה את צריכה לעשות?
- במידה ואת לא מרגישה שצוות בית החולים מצליח לסייע לך בשיפור ההצמדה והתינוק מתקשה לינוק או שאת סובלת מכאבים – פני למדריכת הנקה פרטית שתחסוך לך כאבים ולתינוק מחסור בחלב.
- השתדלי להניק כל פעם שהתינוק רוצה. בימים הראשונים פני עצמך להחלמה ולטיפול בתינוק בלבד, סידורים, אורחים ועניינים אחרים יצטרכו לחכות לאח”כ. הנקה לפי דרישת התינוק תעזור לגוף להעלות את כמות החלב ולבסס פוטנציאל ייצור חלב שיאפשר לך לספק את צורכי התינוק כל תקופת ההנקה. דילוג על הנקות בימים הראשונים יכול לגרום למחסור בחלב בהמשך תקופת ההנקה.
- במהלך ההנקה, במידה והתינוק נרדם על השד או לחילופין מאבד סבלנות לאחר פרק זמן קצר – העבירי אותו לשד השני, בו יש מאגר חלב מוכן, בינתיים בשד הראשון יתמלא שוב המאגר ותוכלי להחזירו שוב לשד הראשון לאחר עוד פרק זמן נוסף.
העברה בין הצדדים טובה במקרים בהם יש צורך לעודד ייצור חלב. אם את מרגישה שהשד מלא והחלב זורם בשפע אל תעשי זאת. - במידה והתינוק לא מצליח לינוק בעצמו או לא מעוניין – חשוב מאוד להשתדל לשאוב כל שלוש שעות על מנת לעודד ייצור חלב ולהמנע מפגיעה בפוטנציאל ייצור החלב העתידי וגם כדי להמנע מגודש.
- במידה והתינוק ישנוני ולא מעוניין לינוק, חשוב שיהיה עליך או על בן זוגך הרבה במגע עור לעור (משאירים את התינוק עם חיתל בלבד, מורידים את החולצה שלנו, מחזיקים אותו עלינו ומתכסים ביחד בחולצה/שמיכה), מגע זה ירגיע אותו, יקל עליו ויאפשר לו למצוא את הכוחות והמוטיבציה לנסות להתחיל לינוק. מגע עור לעור טוב לכל תינוק. אפשר גם לתת לו מעט חלב בכפית או במזרק כדי לתת לו מוטיבציה לחפש עוד וכדי לתת לו אנרגיה זמינה שתאפשר לו להשקיע מאמצים באכילה.
- במידה ולמרות הכל נראה שהתינוק לא רגוע, שכמות החלב לא מספקת אותו, שהוא לא עושה קקי בכלל או שהוא יורד מאוד במשקל, ניתן לתת לו תוספת חלב שאוב או פורמולה. עדיף לתת עם מזרק (ללא מחט כמובן) בכמויות קטנות (10-15cc) כדי לא לבלבל אותו עם יניקה מבקבוק וכדי לא להרחיב את הקיבה שלו מעבר לצורך האמיתי שלו). בינתיים עשי מאמצים להגביר את ייצור החלב עד שהוא יתאזן עם צרכי התינוק.
- במידה ולמרות שהחלב התחיל לזרום בשפע התינוק עדיין יונק יותר מ 40 דקות או נראה לא רגוע חלק גדול מהזמן, ממשיך לרדת במשקל – את צריכה לקבל יעוץ מקצועי לוודא את ייצור החלב, את ההצמדה והאם יש משהו שמפריע לתינוק לבצע יניקה יעילה.
קפיצות גדילה
קפיצות גדילה זהו מונח שמשמש לתאר ימים בהם התינוק יונק פעמים תכופות מהרגיל וזה מרגיש כאילו הוא רוצה לינוק כל הזמן, זהו חלק מהמלך הנורמלי של תקופת ההנקה כשהתינוק יוצר גירוי תכוף יותר וריקון רב יותר של השד בעיקר כדרך להעלאת כמות החלב להתאמה לצורכי התינוק.
איך תזהי קפיצת גדילה
אם הגעתם כבר למצב של הנקה סדירה פחות או יותר, נראה שהתינוק מקבל מספיק חלב ופתאום הוא מתחיל לינוק כל שעה וחצי-שעתיים, מעוניין תמיד ביניקה גם מהצד השני, השד מרגיש “ריק” יותר ממה שאנחנו רגילות והתינוק פחות רגוע בין ההנקה – כנראה שאתם בקפיצת גדילה.
קפיצת גדילה – בניגוד למאפיין הנפוץ של ירידה בכמות החלב, מתרחשת פתאום ולא בהדרגה.
היניקה התכופה של התינוק אינה הבעיה אלא הפתרון,
לתינוק יונק ישנה שליטה מסוימת בייצור החלב וכשהוא יונק יותר פעמים, מחליף יותר צדדים ומרוקן יותר טוב את השד הוא מעביר מסר שיש עלייה בביקוש ובהתאם לכך הגוף יעלה את ייצור החלב.
כשהאם מאפשרת לתינוק לינוק באופן תכוף התהליך יסתיים בד”כ תוך 24-48 שעות כשהגוף יתחיל לייצר יותר חלב והתינוק יחזור לינוק כרגיל כשבכל הנקה הוא יצליח לקבל כמות גדולה יותר של חלב שתתאים לצרכיו.
מה את צריכה לעשות?
- אל תבהלי, זה תהליך נורמלי שאינו מעיד על בעיה.
- הניקי אותו לפי דרישה ואפשרי החלפת צדדים בהנקה אם את מרגישה שהשד ריק והוא עוד מעוניין לינוק.
- פני את עצמך ביומיים האלה למנוחה רבה יותר והפחיתי כמות פעילות על מנת שתוכלי לאפשר לתינוק את ההנקה המרובה וכדי לאפשר לגופך להעלות את הכמות.
- התייחסי לזה כאל זמן איכות, קראי ספרים, תראי סדרות או סרטים, הזמיני חברות טובות שיוכלו לשוחח אתך. במידה ויש לך ילדים נוספים תזדקקי אולי ליותר עזרה בשביל להתפנות.
- אל תתני תוספת מלאכותית אלא אם כן את מרגישה שאת לא יכולה לפנות את עצמך או שהתינוק ממש במצוקה. תוספת מלאכותית תטעה את הגוף שיקבל מסר שהתינוק מקבל מספיק מזון ותאט את תהליך הגברת החלב או תפגע בו. התינוק בטח יקבל בקבוק בשקיקה אבל זה לא אומר שהוא מורעב, הוא מקבל את מה שהוא צריך ממך, פשוט יותר לאט ממה שהוא רגיל ועם יותר מאמץ.
- היי סבלנית. המאמץ ישתלם לך. הרבה פעמים נשים מפסיקות להניק בשלב הזה. הן חושבות שנגמר להן החלב, מנסות לתת בקבוק, רואות שהתינוק מעוניין בו ולכן עוד יותר חושבות שנגמר להן החלב, כשהתינוק מקבל בקבוק במקום ההנקה הוא מפחית את הגירוי והמסר לשד והגוף לא מגביר את ייצור החלב, התינוק ממשיך לקבל בקבוקים בנוסף להנקה כי לא אפשרו לגוף להתאים את כמות החלב לתינוק ומשם הדרך לנסיגה מההנקה ומעבר לבקבוקים עלולה להיות קצרה.
- במידה ועברו יותר מ 48 שעות ולא נראה שהמצב השתפר – פני למדריכת הנקה כדי שתבדוק האם היניקה התכופה נגרמת מגורם אחר שאינו קפיצת גדילה ותעזור לך לפתור את המצב.
מועדים צפויים לקפיצת גדילה
כמובן שזה לא מדויק ויכול להיות שונה במידה רבה בין אשה אחת לאחרת.
בגיל 10-14 יום
בין 10-14 ימים צפויה קפיצה ראשונה – זה הזמן שבו בד”כ את מפסיקה לחוש לחוש את הגודש/מלאות הראשוני שקורה לפעמים בימים הראשונים אחרי הלידה.
בין 3 ל 6 שבועות
קפיצה זו קשורה כנראה לעלייה ברמת הפעילות שלך. ככל שאת חוזרת לפעילויות האחרות שלך את פחות פנויה להנקה והגוף שלך צריך לעסוק במאמצים נוספים פרט לייצור החלב. התינוק עושה מאמץ לשמר את כמות החלב, לוודא שהוא מקבל מספיק וגם לוודא שאת עדיין זמינה בשבילו.
בסביבות גיל 3 חודשים ואז בגיל 6 חודשים
כדרך להגביר את כמות החלב להתאמה לצרכיו הגדלים של התינוק.
זמנים נוספים של יניקה מוגברת
- כשהתינוק או האם חולה – כדרך של התינוק לקבל נוגדנים, לנחם את עצמו ולהחלים וכתוצאה מחולשה של הגוף שלנו בזמן מחלה.
- כשיש אי נוחות גופנית לתינוק – גזים או שיניים שיוצאות למשל יכולים לגרום לתינוק יניקה תכופה כדרך להקל ולהרגיע את עצמו.
- כשהתינוק חווה גירוי יתר (אחרי הברית, ביום עם הרבה אורחים, ביום עם הרבה הסתובבות בחוץ וכו’, בחוץ או כשחוזרים הביתה מבית החולים) – כדרך ליצור לעצמו גירוי קבוע שיווסת את הגירויים האחרים, לוודא שהוא מחובר למקום הבטוח ולהתכנס.
- כשאנחנו בסערת רגשות, אנדרלין או לחלופין עצבות דכאון יכולים לגרום לירידה זמנית בכמות החלב או לבעיה בשחרור חלב (כלומר החלב שם אבל כשאנחנו עצובות נראה שאין כלום וברגע שאנחנו נרגעות או מתעודדות הוא פתאום זורם בשפע) – במצב כזה התינוק ינסה להשיג מספיק חלב בהנקות תכופות ואת צריכה לאפשר לעצמך לנוח, להוריד רמת פעילות, לנסות להרגע בהנקות, לנשום עמוק, לעשות לעצמך דמיון מודרך של החלב הזורם בשפע, לחשוב מחשבות חיוביות, לדבר עם מישהו שיעודד אותך, לראות בטלויזיה סדרות שיגרמו לך לצחוק וכו’.
נכתב על ידי: נעמה סלע
השאר תגובה