בת זוגך נושאת בבטנה את האוצר המשותף שלכם, יורש או יורשת העצר שלך. אתה שמח, מתרגש ואולי גם חושש לקראת העתיד.
יום אחד היא פונה אליך: ” אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על קורס הכנה ללידה”.
רגע, עצור. בתת מודע ידעת שזה יבוא אבל בכל זאת לא היית מוכן.
כן, אתה רוצה להיות אתה בחדר לידה. היו אולי כמה ספקות אבל בסוף החלטת שאתה לא מוותר על החוויה. אתה רוצה להיות שם כשהאוצר שלכם נולד, אתה יודע שהיא תצטרך את עזרתך. אתה תמיד נמצא לעזור לה כשהיא זקוקה לך ותהיה שם גם הפעם.
אבל… קורס הכנה ללידה?
“למה את צריכה קורס הכנה ללידה?” אתה שואל
היא הרי קראה כבר את כל הספרים על הלידה, היא יושבת באינטרנט שעות, מה עוד היא צריכה לדעת?
וחוץ מזה, כולם יולדות, אמא שלך ילדה ולא הלכה לשום קורס, גם אשתו של החבר שלך ילדה בלי שום קורס.
אתה יודע שתהיה שם מילדת ורופא שבטח מבינים המון בלידות ולמה שהם לא פשוט יילדו אותכם. מה הקטע הזה שאשתך צריכה להיות בעלת תואר ראשון בלידות בשביל ללדת.
אתה גם די חושש שבקורס ידברו על רגשות, הפרשות, וכל מיני דברים מביכים, שהזוגות הנוספים יעשו קוצי מוצי, שהמדריכה תכניס לאשתך כל מיני רעיונות ללדת בלי אפידורל, בכלל, שהמדריכה תהיה מין רוחנית כזאת והכי גרוע – שיראו לכם סרט לידה כזה שיגרום לך להתעלף.
בקיצור, האופנה הזאת של קורס ההכנה ללידה לא בשבילך ועכשיו אתה לא מצליח למצוא דרך להתחמק ממנה באלגנטיות בלי להעליב או לפגוע בבת זוגך שגם ככה נוטה לבכות בהריון הזה מכל דבר.
אז אחרי שהיינו כל כך דוגרים ושמנו הכל על השולחן, אני רוצה לנסות, בלי הרבה יומרות, להסביר למה אני כיולדת וכמדריכת הכנה ללידה חושבת שבכל זאת יש סיבה שתבוא איתה לקורס.
בכל מקרה אני מבטיחה לא לכעוס אם לא – זאת הבחירה שלך. אני בטוחה שאם חשוב לך לתמוך בה, תמצא את הדרך המתאימה לך להתכונן.
- כולן יולדות בסוף- אתה צודק, באמת, לידה היא דבר טבעי. אחד מהארועים היחידים שעברו על כל בני האנוש בלי יוצא מהכלל מאז שיש בני אדם. כולנו נולדנו וכמעט כל אשה בהיסטוריה ילדה. בלי קורס. גם היום, גם בלי קורס, אנחנו נלד, הרבה פעמים בלידה טובה. הסיבה הראשונה שזה מצליח היא כי לידה היא תהליך פיזיולוגי בלתי נשלט. ברגע שאנחנו בהריון אין לנו את האפשרות לעצור את זה, ובסופו של דבר נלד כך או אחרת. הסיבה השניה היא שבאמת יש שם אנשי מקצוע שרוצים לעזור לנו וזהו תפקידם.
- לידה בשבט- מה שאולי לא כולנו מודעים אליו הוא שלאורך כל ההיסטוריה, עד לפני כ-200-300 שנה, רוב הלידות בעולם המערבי עדיין התקיימו בתוך הקהילה והבית (באפריקה, באסיה ובמקומות נוספים זה עדיין המצב אצל רוב הנשים). בנוכחות הבנות הגדולות, האחיות, השכנות והדודות. לכל אחת כמעט, היתה הזדמנות לראות לידה אחת לפחות, לראות כיצד נראית האשה בזמן הצירים, מה היא אומרת, מה היא עושה, מה המיילדת עושה, באיזה תנוחה היא יולדת וכו’, כך שכשהיא הגיעה בעצמה ללדת היא ידעה די טוב למה לצפות והבינה פחות או יותר את תהליך הלידה.
- לידה היום- היום, אנחנו כיולדות, מגיעות אל הלידה הראשונה שלנו כשמעולם לא ראינו לידה לפני כן. אולי ראינו איזה סרט שניסה להכניס ב3 דקות תהליך שיכול לקחת גם יממה או יותר ובעיקר את החלק בו התינוק יוצא ולא את כל השלבים שלפניו.
- חששות- בת זוגתך ודאי חוששת: מה יקרה לה? איך ירגישו הצירים? איך תדע שזה באמת צירים ומתי לנסוע לבית החולים? איך היא תתנהג? מה עושים כשכואב? מה זה כל החומרים האלה שנתנו לחברות שלה בלידה? איך משפיע האפידורל? איך היא תדע שהלידה מתקדמת בסדר ומה בדיוק המילדות והרופאים עושים שם? במהלך הלידה קורים לנו כל מיני דברים שלא קרו לנו עד עכשיו, משהו יעבור על הגוף שלה ללא שליטה. זה יכול להיות מאוד מפחיד, לא לדעת האם זה נורמלי? האם הכל בסדר? האם היא באמת לא הולכת למות?
- דברים שחשובים לכם – לצערנו, לא כל לידה עוברת “חלק”, חלק מהלידות מתארכות, לפעמים מכל מיני סיבות מגיעים למצב בו יש צורך בטיפול רפואי, לפעמים יש במהלך הלידה סכנות אפשריות לאמא ולתינוק ולפעמים זאת פשוט חוויה לא נעימה של פחד, חוסר אונים, סבל או מצוקה.
מה אתם יכולים לעשות כדי להגדיל את הסיכוי שלכם ללידה בריאה בחוויה טובה למקסימום?
- השאלה היא לא מה אתם יודעים על לידה, אלא מה אתם יכולים לעשות כדי להשפיע על הלידה.
תהליך הכנה טוב ייתן לכם הבנה בנוגע למה אתם צריכים לצפות בלידה, מה יעזור לגוף לפתח לידה בצורה טובה, איך להפחית משמעותית את הצורך בטיפול רפואי, זירוז, חתך בפתח הנרתיק, ואקום או ניתוח, איך להגדיל את היכולת להתמודד עם כאב, איך לקבל החלטות רפואיות מיטביות עבורכם, איך להתמודד היטב עם חוסר ודאות ועוד.
תהליך הכנה טוב משנה בפועל את תוצאות הלידה, וגם מבטיח שתצאו בחוויה טובה (היא כיולדת, אבל לא פחות חשוב – גם לך, כבן זוג).
“אבל בכל זאת המיילדת שם. למה היא צריכה לדעת את הכל בעצמה? לא יסבירו לה?” –
- נקודת המפתח היא לא ההסברים תוך כדי התהליך, היא ההגעה שלכם במצב מיטבי ללידה.
אם מסתכלים על לידה כמו על מרוץ, למשל (שניהם הם רגע שיא שכולל מאמץ פיזי ממושך), המיילדת היא כמו הצוות הרפואי שנמצא בכוננות כדי לטפל ברצים, אם מישהו יתעלף, יתייבש או ישבור את הרגל.
את הריצה כל אחת ואחד עושים בעצמו והיכולת לעבור את הריצה היטב ובקלות יחסית, לעבור אותה בריאים ואפילו להנות, תלויה כמעט כולה בתהליך ההכנה שכל מתמודד עשה לפני המרוץ. - באופן כללי, גם אם נכון שהמילדת נמצאת שם, צריך לקחת בחשבון שבכל מקרה גם כשכבר תהיו בחדר הלידה, היא לא נמצאת כל הזמן. יש לה עוד כמה לידות במקביל אליכם והיא גם צריכה מדי פעם לנוח, לאכול, להתפנות ולמלא טפסים. המילדת נכנסת לחדר, בודקת את המצב ובד”כ יוצאת די מהר. היא יכולה להסביר לכם חלק, אבל לא הרבה. לעיתים היא מקסימה ופנויה אליכם ואתם באמת יכולים להשאיר את הכל לה, אבל לפעמים היא מאוד עסוקה, אולי עצבנית בגלל לידה שלא מתקדמת טוב, אולי עייפה, ולא תוכלו לקבל את התשובות להם אתם זקוקים בהסבר מרגיע וברור.
- אתה זה שמכיר אותה ושיכול לעזור לה להגיע ללידה מוכנה, זה שמכיר אותה, את הרגישויות שלה, את מה שעוזר לה במצבים שונים שהיא עלולה לפגוש בלידה.
אתה זה שנשאר שם עם בת זוגך, זה שצריך לדעת מה באמת יקל עליה ברגע האמת ומה יעצבן אותה, מה יעזור לה למצוא את הכוחות גם כשהיא כבר כמעט מתייאשת, אתה זה שתוכל לעזור לה לעשות תנוחות שונות שיקדמו את התהליך כדי למנוע את הצורך בטיפולים רפואיים לא נחוצים.
ויותר מזה – גם אתה הולך להתמודד עם אתגרים משלך. גם אתה עלול לפגוש מצבים שמלחיצים אותך או לא נעימים עבורך וגם אתה צריך ליצור לעצמך מראש את התנאים שיאפשרו לך לחוות את הלידה הזאת כחוויה נעימה ובטוחה גם עבורך. - דבר נוסף מאוד מבלבל הוא שהלידה מתרחשת בבית חולים. לרגע זה גורם לנו לחשוב שהלידה היא מעין מחלה. מצב מאוד מסוכן, כמו מצב חירום שדורש טיפול נמרץ ואולי גם ניתוח.
- כשאנחנו מגיעים לבית החולים לכל טיפול רפואי אחר אנחנו ולא מרגישים צורך להבין את כל הפרטים הרפואיים, לבחור בעצמנו את דרך הטיפול וכו’. אנחנו יודעים שיש להם את הדרכים המתקדמות ביותר לטפל בנו, אנחנו באים שיבצעו בנו את הטיפול הנכון, לעבור את זה וזהו.
- זה מבלבל כי לידה היא ברובה לא אירוע רפואי ובטח לא אירוע חירום. רוב הלידות יתקיימו באופן עצמאי, תקין וללא סיבוכים גם בלי שום השגחה רפואית (מה שאי אפשר להגיד על ניתוח להוצאת התוספתן למשל). אין לרפואה דרך לאבחן את הלידה באופן מדויק ולדעת כמה זמן תמשך, מה יקרה במהלכה וכיצד תסתיים. וגם אין דרך טיפול אחת מדויקת ומסודרת ש”תפתור” את ההריון הזה ותגרום לתינוק לצאת – חוץ מניתוח קיסרי שהוא ניתוח לכל דבר ולכן אם אפשר, עדיף שלא להזדקק לו.
- הלידה שלכם, תתקדם בדרך שלכם, זה תלוי במידה רבה בבת זוגך וגם בך ובדרך שתתמוך בה. זה תלוי ברגשות שלה (כן, כן, הנה אני מדברת על רגשות). לידה מתקדמת היטב כשהיולדת מרגישה בטוחה ורגועה – אתה יודע כיצד לגרום לזה לקרות, הצוות הרפואי לא בהכרח. זה תלוי בתפיסה שלכם את הלידה, בכוחות המשותפים שלכם להתמודד עם הכאב, בתנועה שלה, בבטחון שלה. הרבה החלטות במהלך הלידה אינן עניין רפואי מדויק. למשל ההחלטה האם, מתי ואיזה משככי כאבים לקחת.
- בעצם, פרט למקרה של ניתוח קיסרי, אי אפשר לבוא וש”יילדו אותה”. אתם בכל מקרה תצטרכו להחליט כמה החלטות בדרך הזאת ולהיות בה שותפים פעילים.
- זה קצת כמו לצאת לארוחה ולבקש מאדם זר: “קח אותי למסעדה ותאכיל אותי במשהו”. הוא יכול להוביל אותך למסעדה סינית/מזרחית/צמחונית/איטלקית , השף יכול לבנות לך ארוחה, יכול אפילו להיות שתהיה מרוצה, אבל יכול להיות שגם ממש לא. אם יש לך העדפות למסעדה מסוג מסוים, מאכלים שאתה כן אוהב או לא אוהב, אם אתה שומר כשרות, או סתם רגיש למזונות מסוימים – עדיף שתבחר את המסעדה שלך, תסתכל בתפריט ותבחר בעצמך את המנות – סיכוי טוב שתצא מרוצה הרבה יותר.
- בניגוד לאוכל, אותו אתה מכיר כבר פחות או יותר ויודע מה אתה מעדיף, הלידה הזאת היא כנראה הלידה הראשונה שלך. בשביל שתדע מה האפשרויות ותחשוב מראש מה ההעדפות שלך, אין דרך אחרת חוץ מללמוד קצת לפני. לא צריך להיות מומחה. תהליך של מספר שעות בהחלט יכול להספיק.
בתהליך הכנה נכון, תוכל להיות תומך מעולה לבת זוגך.
- ובכל זאת. יש גם צדק בחששות שלך. אתם אכן הולכים לשמוע על הלידה עם כל מה שכרוך בה, שזה כולל שיחה פתוחה על האיברים האינטימיים, על הפרשות וכו’, כי זה פשוט חלק ממה שהולך להיות בלידה. עדיף להיות מודע מראש, לשבור קצת את המבוכה עם קצת הומור ולדעת שזה חלק מהעניין ולא מתים מזה, בעצם, זה ככה אצל כולם.
- זה דווקא יכול להיות נחמד לפגוש עוד זוגות, שמוטרדים בדיוק כמוכם מאותם הדברים, לראות עוד גברים כמוך שלא לגמרי מבינים מה כל הביג דיל שעושים מזה, לקבל מידע שלא היה לך את מי לשאול או שזה היה מביך מדי ולהפגש ביחד אחרי שכולם ילדו להחליף חוויות. בהחלט יכול להיות שמתאים לכם תהליך עם עוד מספר קטן יחסית של זוגות כדי שתרגיש יותר בטוח ואם ממש קשה לכם אז אפשר אפילו ללכת על תהליך פרני.
- ולא, אני לפחות, מבטיחה שלא תראה סרט לידה בסגנון נשיונל ג’אורגרפיק שבו רואים את האיברים האינטימיים בתקריב ברגעים הכי לא קלים לצפיה –
א. כי אין שום הכרח לראות את זה. בת זוגתך בכל מקרה לא תראה בלידה שום דבר כזה וגם אתה לא חייב
ב. כי שלב יציאת התינוק הוא השלב הקצר והפשוט יחסית בלידה ובהחלט אין הרבה מה ללמוד ממנו כך שאין חשש להתעלפויות וטראומות.
השאר תגובה